לאמיר מלמד (51) אלפי עוקבים ברשתות חברתיות - אבל הוא מוכר בהרבה בשם האתר שבו הוא מפרסם רבים מהגיגיו, "עדנה קרנבל". בכתב האישום שהגישה היום (שני) הפרקליטות נגד מלמד, ובו ביקשה מאסר בפועל, נכתב כי באתר זה הוא פרסם באופן שיטתי תכנים שבהם השפיל עובדי ציבור, שופטים ושוטרים.
דבריו של אמיר מלמד בוועדת החוקה של הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
לפי כתב האישום, במהלך השנתיים האחרונות הטריד הנאשם כמה עובדי ציבור, פרסם עליהם ועל בני משפחתם דברים מכפישים ושקריים בתדירות ובהיקפים גדולים בחשבונות הפייסבוק, הטיקטוק, היוטיוב ובאתר "עדנה קרנבל", בעצמו ובאמצעות חבריו, וכן תמונות וסרטונים שכללו פוטושופ של עירום על עובדי ציבור.
כתב האישום העלה כי מלמד הגיע לבתיהם של שוטרים שונים ללא הסכמתם, הטריד אותם ואת בני משפחותיהם עד לכדי אלימות פיזית ומילולית, תלה כרזות מכפישות וחילק תמונות שלהם בתאי הדואר של השכנים.
כך לדוגמה, שוטר שעבד כמפקד תחנת פתח תקווה ספג איומים והכפשות מצידו של מלמד, עד לכדי פריצתו של הנאשם למשרדו של המפקד כדי להלין בפניו על התנהלות שוטרי התחנה. בהמשך השיג מלמד את כתובת מגוריו ואת הקוד לדלת הבניין שבו מתגורר השוטר עם אשתו ועם ילדיו. מלמד פגש את אשתו של השוטר, ביקש ממנה לקחת מעטפה ולהעביר אותה למפקד התחנה, וצילם את כל האירוע בווידאו. אשתו של השוטר סירבה, ולאחר עימות, החליט מלמד ללכת מבלי למסור את המעטפה.
כמה חודשים לאחר מכן העלה מלמד מאמר באתר "עדנה קרנבל", שם פרסם שמות של שוטרים ושוטרות, קילל אותם, חשף פרטים אישיים ותמונות שלהם, ואיים עליהם. בין היתר, הוא פרסם כמה תמונות של אחת השוטרות עם בנה בן ה-13, וכתב: "זה ילד שיגדל ויהיה אלים כלפי נשים וירביץ לאשתו". על תמונה נוספת, כתב: "בתמונה נמצא האבא של השוטרת שאחראי להבאת הבבונית כחולת המדים לעולם".
לפי כתב האישום, הוא הטריד גם שופטת בבית משפט במחוז מרכז שדנה בתיקים שבגינם נחקר מלמד. ב-3 במרץ השנה פרסם מלמד תמונות ערוכות של השופטת באתר "עדנה קרנבל", שבהן הודבקו פניה לגוף אישה בבגד ים חושפני. התמונות הערוכות פורסמו תחת הכותרת: "וידאו של איך דפקה אות השופטת בחסות שלטון החוק של מפקדי תחנת פתח תקווה". מעשיו של מלמד כלפי אותה שופטת מוגדרים בחוק כהטרדה מינית.
בחודש מאי השנה הגיש מלמד תלונה במשטרת אריאל. לאחר שהתלונה לא טופלה לשביעות רצונו, החל במסכת הטרדות ואיומים כלפי מפקד תחנת אריאל: הוא התקשר אליו ללא הפסקה לטלפון הפרטי שלו, שלח לו אלפי הודעות ואטספ והגיע לתחנה בניסיון לאיים על השוטר במשרדו.
לאחר שמפקד התחנה חסם את מספרו של מלמד, הנאשם החל לסמס לשוטר ממספר אחר. "חסמת אותי בווטסאפ שלא אוכל לדווח לך על פשעים", כתב בהודעה הראשונה ששלח למפקד התחנה, "אתה פועל נגד מגילת העצמאות. אם לא תיפגש איתי תוך שבעה ימים, אהיה מחויב לפרסם בקרב שכניך, משפחתך והתושבים שאתה מתחזה לשוטר ושאתה בעצם עבריין".
מלמד נחקר כמה פעמים במהלך השנים האחרונות בגין הטרדות והובא בפני בית המשפט, אך לא הסכים למחוק את התמונות והתיאורים שחשף בחשבונות האינטרנט הפרטיים שלו.
ב-30 באוקטובר הגיעו כוחות מיחידת ההונאה והפשיעה המקוונת של משטרת מחוז מרכז לביתו של מלמד כדי לעצור אותו ולבצע חיפוש בביתו בנוגע להטרדות הרבות. מלמד הזדהה בפני הכוחות בשם בדוי, סירב להציג תעודה מזהה והתנגד למעצר. בחדר השינה של הנאשם נמצא סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
שוטרים המעורבים בנושא אמרו ל-ynet: "שוטרים פחדו ליצור איתו קשר, לעצבן אותו, לקחת תיקים שבהם הוא נחקר. הוא הטיל אימה קשה על אנשים מאוד בכירים שהיססו לבצע נגדו פעולות מהפחד שיפגע בהם ובקרוביהם. הוא לא פחד מכלום, הוא היה מונע אך ורק מרוע ומניצול אתר האינטרנט שלו כדי לפגוע באנשים האוכפים את החוק ולהכפיש אותם. נעשה לכולנו צדק לאחר מעצרו".
אדם המעורה בהטרדות השופטים סיפר כי "לתקופה מסוימת, מלמד הרס לשופטת הזו את החיים. הוא ממש עשה מעשים שלא ייעשו והביא שופטת בכירה לכדי דמעות – דברים שלא קורים גם בתיקים הרבה יותר קשים. עם מעצרו נעשה צדק".
עורך הדין אפי דימרי, שייצג את מלמד, ציין כי כרגע תמה התקשרותו עם הנאשם.
מטעמו של הנאשם נמסר כי "הודעת יח"צ של דוברות הפרקליטות הופצה ושוכפלה אצל כמה שופרות (כתבים) כאילו כתב של 'עדנה קרנבל' נתפס בישראל. מדובר בשקר מגמתי, שכן אמיר מלמד מעולם לא כתב ב'עדנה קרנבל', ולא נמצאו אצלו טיוטות של כתבות או התקשרויות פורנזיות לאתר. זהו פרסום שקרי, כאילו הפרקליטות מעמידה לדין כתב ויוצר תוכן של האתר. נדגיש כי האתר אינו מאוחסן בישראל, לא בבעלות ישראלית ואינו כפוף לחוקי מדינת ישראל".
עוד נמסר: "גם התיאורים כאילו מדובר באדם תימהוני ואובססיבי שמציק לשופטות ולשוטרים כי משעמם לו, הוא שקרי. אמיר הוא פעיל מחאה עצמאי הלוחם נגד הפמיניזציה של שופטי ושופטות בתי המשפט למשפחה, ובכללם השוטרים והפרקליטים שעברו אילוף פמיניסטי להאמין לנשים שמעלילות עלילות שווא. למותר לציין כי במדינה דמוקרטית זכותו של כל אדם, וגם של אמיר מלמד, לפרסם את המחאה האישית שלו, כמו כל פעיל קפלן שמפרסם את המחאה שלו. אם נשווה את מחאתו של אמיר מלמד לעומת זו של פעילי מחאה כוח קפלן, נמצא כי הוא איש מחאה עדין ורך ביותר".
