בין קירות מתפוררים למזגנים חורקים במסדרונות הצרים של מחנה הפיקוד המיושן בבאר שבע, קציני מרכז האש מסנכרנים מבצע אווירי יוצר דופן בשעות הצהריים: אבטחה של הלוויה בקיבוץ ניר עוז בשיאה של הלחימה, עם עשרות מטוסי קרב, כטמ"מים, טנקים ותותחים שמוכנים להשמיד כל מחבל שרק יעז לירות לעבר הקיבוץ. זו פעולה מורכבת, אבל בצה"ל מתעקשים לאפשר ויהי מה לכל משפחה לטמון את יקיריה גם בעוטף, בקו האש, בזמן הלחימה.
תיעוד מתקיפות צה"ל בעזה, ודברי מפקד חמ"ל האש באוגדת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
כך נוהלו כבר מספר מבצעי אבטחה אוויריים. קצינת מבצעים מחיל האוויר בדרגת סגן-אלוף ניגשת למפקד אחד ממכלולי התקיפות שאמון על משימת אבטחת ההלוויות, ומציעה לו עוד כוח אווירי. "אין צורך, אלו שבאוויר עכשיו עושים עבודה נהדרת", הוא משיב לה. בפאתי באר שבע אמור לקום מחנה חדשה ומודרני יותר לטובת מפקדת הפיקוד, ובינתיים אנשיה, כולם, נרתמים למשימה - גם אלו שהפסיקו לשרת בחודשים האחרונים כמחאה על המהפכה המשפטית.
לא מעט מאנשי המילואים כאן, בחמ"לים שמנהלים את התקיפות בעזה, הם כסופי שיער וחרושי קמטים, בני 60 ו-70, קצינים במילואים. נוכחותם מרגיעה, נוסכת ביטחון שנצלח גם את המלחמה הזו. אחד מהם הוא סגן מפקד הפיקוד, אלוף (במיל') יוסי בכר מבארי. הוא הרג בעצמו כמה מהמחבלים שפלשו בשבת בבוקר לקיבוץ שבו הוא מתגורר. המחבלים הספיקו לרצוח את אימו, גאולה בת ה-82. בשבוע שעבר טמן אותה, ושב לנהל את המערכה עם זקן אבל לבן.
בכניסה למחנה פיקוד דרום המחזה יוצא דופן: שער הכניסה לבסיס, שמוקף בתי עסק ומבני מגורים נמוכים, מאובטח בלוחמי גבעתי, דרוכים וחמושים ברובי תבור מקוצררים. הם אמנם טירונים והוקפצו הנה ממחנה קציעות, אך מדובר במחזה חסר תקדים עבור מפקדה עורפית של צה"ל, שממוקמת בלב עיר גדולה.
בחדר המבצעים, שמנהל תקיפות של יעדי רקטות באיזור חאן יונס שבדרום רצועת עזה, ניתן להבחין בציונים שניתנים לכל יעד בדירוג מספרי: ציון גבוה, נגיד 8, ניתן למטרות בעלות ערך גבוה. ציון מספרי ניתן גם לנזק האגבי שיהיה ככל הנראה לכל מטרה, למשל, "נז"א 3". החישוב בין השניים מנוהל במתח שבין חשיבות המטרה - להרוגים הבלתי מעורבים שעלולים להיות בצד השני. צה"ל עדכן את הגדרותיו בנושא ופועל במתכונת מלחמתית ששונה מהאלו שהיו כאן לאורך 12 שנים של סבבים ומבצעים מוגבלים. ועדיין - אין השתוללות.
קצין מילואים בדרגת סגן-אלוף יושב בעמדתו בחדר התקיפות ומשמש כיועץ משפטי. "הוא מאפשר, מסייע, נותן לנו תוקף לכל תקיפה ליום שאחרי, ומה שבעייתי לתקוף בצורה כזו, אנו מוצאים להכל פתרון ותוקפים בצורה אחרת. קציני הדין הבינלאומי פשוט שומרים עלינו כאן", אמר אחד הקצינים הבכירים שמנהלים את המבצע המורכב.
רוב מי שנמצא בפיקוד אלו אנשי במילואים, יוצאי חיל האוויר, חיל התותחנים וחיל הים - מומחים להפעלת אש, כאלו שניהלו מכאן תקיפות ברצועת עזה עוד מלפני ההתנתקות ופיקדו על מבצעים של השייטת בלב השטח העזתי. למרות שתורגלו לא אחת לתרחישי קיצון, למה שהיה כאן לפני שבועיים איש לא נערך. לכל תרגיל אוגדתי או פיקודי בצבא יש מינהלת תרגיל, שבה יושב קצין בכיר, ותפקידו תמיד לכתוב את סיפור המעשה לתרגיל, מה יקרה, איך הכל יתחיל ולאן יתגלגל - מה התרחיש. אחד הקצינים הוותיקים בפיקוד, שראה כמעט הכול ולחם בכל הגזרות, אמר: "אם היה קצין במינהלת התרגילים במטה הכללי שהיה כותב תרחיש כפי שהתממש במציאות לפני שבועיים, היו מאשפזים אותו מיד בכפייה".
הצוות במכלולי התקיפה בפיקוד אמון על השמדת בורות השיגורים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי. גם הצעיר שבמפענחים מול המסכים הרבים יודע: אין צבא בעולם, גם לא האמריקני, שיש לו מספיק חימושים לתקוף את כל עשרות אלפי המשגרים שפרוסים ברצועת עזה, וגם יעדים משמעותיים אחרים באותו השטח. לכן הם בוחרים בקפידה כל מטרה, מתמקדים באלו המאיימים יותר.
חיסולו של איימן נופל
(צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל הקודם רב-אלוף (במיל') אביב כוכבי הנחה את אמ"ן להשקיע המון באיתור אותם משגרים, בעיקר לטווחים הבינוניים והרחוקים. עניין זה עומד למבחן בימים אלו. האנשים כאן מנתקים רגשות, מונחים לפעול בצורה מקצועית, לשרת תכלית צבאית - ולא מנקם. אחד הקצינים בפיקוד, בשנות ה-50 לחייו, איבד בן שאימץ, לוחם גולני, שנלחם לעבור מחוות השומר לתפקיד קרבי בחטיבה החומה. "חמאס לא מהווה איום קיומי על מדינת ישראל, ואנו תוקפים אותו בהיגיון מסדר - אך בעוצמה מטורפת", סיפר אחד הקצינים הבכירים. "בארה"ב נטען שכמות החימושים שהורדנו על רצועת עזה בחמשת הימים הראשונים של המלחמה שקולה לכמות שהצבא האמריקאי הוריד על אפגניסטן בחמש שנים. זו לא הגזמה".
בכניסה לחדר תקיפות של חוליות הפצמ"רים מונח על לוח לבן משעם במסדרון שלט שעליו מישהו כתב בטוש כחול – "איימן נופל (בכיר חמאס שחוסל בשבוע שעבר) נפל", ולצידו סמיילי גדול. בפנים מנהלים מתחים רבים - גם תקיפות מסיביות לצד החשש לחיי 200 החטופים והחטופות שבעזה, מניעה ככל הניתן בפגיעה בבלתי מעורבים וכן, גם הכנה לאירועי מגדל AP שהיה בשומר החומות ויגיעו בהמשך. בצה"ל משוכנעים שיותקפו מבנים עם אוכלוסייה רגישה, שבהם יסתתרו בכירי חמאס, ולכן לכל יעד כזה הוכן מראש תיק ראיות נצור להפצה לעולם, בקרב על התודעה ובמאבק על הלגיטימציה.
את צוותי התקיפה כאן מכינים לדילמות קשות: ערך של מטרה חשובה, כמו בכיר בחמאס שמיקומו יחשף לזמן קצר, לעומת נוכחותם של חטופים ישראלים חיים לצידו. הטרמינולוגיה השתנתה, לצד הזעם הכבוש של האנשים הקרים ביותר כאן. אחד מהם, אב לקצינים שכבר בעצמם במילואים, מבהיר לי בפשטות שתפקידו לוודא שכל עזתי שחצה לישראל ביום מתקפת הפתע – ימות. ועדיין, הוא מציין באותה נשימה, ילד עזתי בן ארבע, הוא בעיניי על המסך לצד צלב התקיפה כמו ילד ישראלי חטוף ששם, ולכן נעשה הכול ששניהם לא יהרגו – כי אנו לא ברברים כמוהם".
מדיניות האש כאן שונה לכל גזרה ברצועת עזה, משתנה לעיתים אחת לשלוש-ארבע שעות, לפי הערכות מצב עדכניות, מודיעין שנכנס ואירועים כמו הכנסת סיוע הומניטרי או שינוע של תושבי הרצועה דרומה. אחד מחדרי התקיפות מרכז את כל פעולות האש שאינן של חיל האוויר. מכאן מנהלים תקיפות של חיל התותחנים, חיל הים ומהקרקע, עם טילים מדויקים.
על הצוות כאן מפקדת רב-סרן (במיל') נ', מורה ממרכז הארץ ששירתה בסדיר כקצינה בסוללות הרקטות של ה-MLRS. יש לה חזות של מחנכת חייכנית וסבלנית, ותלמידיה לא יודעים מה היא עושה במילואים. "זו הייתה התחלה מטלטלת למלחמה, אבל די מהר התאפסנו והצוות שהקמתי כאן בשנה האחרונה תקף עד כה מאות מטרות", סיפרה. "חשוב שתהיה חלוקה חכמה בין כוחות האוויר ליתר החילות שתוקפים בעזה, ואני דוחפת שיתנו לנו לתקוף מאמצעים שלראשונה הטלנו במערכה, כמו רקטות הרומח ששיגרנו בשבוע שעבר ומספינות הטילים החדשות של חיל הים, סער 6".
היא הדגישה כי "צריך לתקוף בחוכמה, לנהל נכון את כלכלת הקרב, להיות רב-מערכתיים". ביציאה מחמ"ל התקיפות של רב-סרן נ' אני מסובב את הראש ומבחין בשלט שהציבו כאן הקצינים בכניסה למבנה: המיושן: "חוות הפינוי". אחד הקצינים הסביר לי – האויב פעל כמו חיות טרף, ועדיין אנו פועלים לפנות את האוכלוסייה שלו מיעדי התקיפות. לא מצאנו לאיזה חיה להשוות את חמאס, אז כתבנו פשוט חווה".
