לא לחינם ולא מאלטרואיזם נלחמים בכירי המפלגות הארציות על כל קול בבחירות לרשויות המקומיות הנערכות היום (שלישי). יש להם שלוש סיבות מרכזיות: שליטה על מוקדי כוח, הטבה תקציבית, ובעיקר - הנחת תשתית לבחירות הארציות. לפיכך, במחנה הממלכתי מריצים לא פחות מ-64 מועמדים ברחבי הארץ; בליכוד מתקצבים בחלק מהרשויות יותר מרשימה אחת; יאיר לפיד נכנס לקרב ראש בראש בתל אביב, ובישראל ביתנו סימנו כיעד את תפקידיהם של סגני ראשי הערים. כולם עושים את זה כשלנגד עיניהם מטרה עיקרית וברורה בדמות שיפור עמדות לקראת הבחירות הארציות הבאות, שיתקיימו מי יודע מתי.
לאורך שנים מהווים המועמדים והפעילים ברשויות המקומיות את שדרת השטח המרכזית של המפלגות הארציות. הם אלה שמכירים את הלכי הרוח, הם אלה שנוגעים בתושבים ומכירים את צורכיהם, והם אלה שידעו להניע אותם לקלפיות ביום פקודה. ההנחות הללו התחזקו מאז פרוץ מגפת הקורונה ב-2020, וביתר שאת על רקע מלחמת 7 באוקטובר, ככל שההנהגות המקומיות תפסו תפקיד משמעותי ומכריע יותר בחיי התושבים.
ההשפעה ויחסי הגומלין בין הפוליטיקה המקומיות לבין זו הארצית ניכרת בהרכב הנוכחי של הכנסת, ורבים מהח"כים המכהנים החלו את דרכם בשלטון המוניציפלי. בסיעת המחנה הממלכתי, למשל, חברים שלושה ראשי רשויות לשעבר (הח"כים אלון שוסטר, מיכאל ביטון ואיתן גינזבורג) וסגנית ראש עיר לשעבר (יפעת שאשא ביטון). גם ביש עתיד לא מעט חברי מועצה וראשי רשויות לשעבר (בין השאר הח"כים מאיר כהן, רון כץ, מירב כהן), וכך גם בליכוד.
הכותרת
תנו לראשי הערים את הכוח להחליט, או שלא?
24:05
אבל כאמור, המעורבות של המפלגות הארציות במתרחש בקלפיות היום לא נעוצה רק בחשיבות הייצוג ובקשר לשטח, אלא גם בגלל ההיבט הכלכלי. בכל מקרה שבו מפלגה מממנת רשימה מקומית, וזו מצליחה להכניס מנדטים למועצה, תקבל מפלגת האם החזר כספי ואף את הרווחים, אם יישארו כאלה. מדובר אמנם בהחזר חד-פעמי ולא במימון חודשי כפי שקורה בבחירות לכנסת, אולם העובדה שהכספים חוזרים מהווה תמריץ עבור מפלגות ארציות לממן את הרשימות המקומיות.
בחלק מהמקרים נכנסים ראשי מפלגות להליך של מימון רק במקרה שבו יש סיכוי סביר להחזיר את ההשקעה, אולם יש גם מקרים שבהם מפלגות עושות זאת חרף הפסד ידוע מראש בזירה המוניציפלית, משום שהן מהמרות על הקמת מטה שטח מתפקד בדמות רשימה מקומית ליום הבחירות הארצי.
מרגע שנבחרו הנציגים למועצות המקומיות ישנו פוטנציאל נוסף. הם נלחמים על תיקים עירוניים יוקרתיים, אפילו בהתנדבות, משום שדרכם יוכלו להביא תקציבים לעיר ואף לכהן כמעין שרים מקומיים מקצועיים המתמחים בתחום זה או אחר, וכך להגדיל את כוחם ובהתאמה את כוחה של המפלגה שמטעמה הם פועלים בעיר. נכון, לא כל בחירה מקומית מעידה בהכרח על זו הארצית, אבל הקשר האישי והסיוע שמעניק נבחר הציבור המקומי עשוי להקל עליו בעתיד לגייס תמיכה ביום הבחירות הארצי עבור המפלגה שלו או הפטרון הפוליטי שסייע לו.
קרב מעניין במיוחד מתקיים בסיעות החרדיות, שמתמודדות בימים אלה עם שינויים פנימיים שמתרחשים בציבור שלהן ושלא ברור עדיין כיצד ישפיעו על העתיד. בכל בחירות מקומיות בעבר היו הבלוקים החרדים אמצעי יעיל להכרעת התוצאות בערים כמו בית שמש, ירושלים בני ברק ואחרות. גם בשנים האחרונות ניכרות מגמות הצבעה לפי עקרונות מנחים של רבנים, אולם במקביל יותר ויותר חרדים מגבשים את דעתם בעצמם. מדובר בעיקר בצעירים עצמאיים מחשבתית, מודרנים, טכנולוגים ואחרים, שבניגוד להוריהם לא הולכים בהכרח עם הזרם. הקרבות החרדיים מעניינים גם משום שביום שאחרי יהוו התוצאות קרקע לדרישות תקציביות, לפרויקטים עירוניים וללחץ שתהיה לו השפעה גם על הדילים בבחירות הארציות.
