"תמיד עוזר ומחייך"
סמ"ר גל מישאלוף ז"ל
סמ"ר גל מישאלוף ז"ל, לוחם בגדוד צבר של גבעתי, הוא החלל ה-14 ממודיעין. גל נפל היום בקרבות בצפון רצועת עזה והותיר אחריו הורים ושני אחים.
"הוא ילד מקסים ושקט, אהוד מאוד וצנוע. תמיד עוזר, תמיד עם חיוך ומכבד את האנשים שמסביבו", סיפרה אחותו הקטנה מיקה. "הוא התגייס לגבעתי והתחבר מיד לחטיבה ולרוח המיוחדת שלה. הוא יצא לקורס מ"כים וחזר כמפקד בגדוד צבר".
גל היה אוהד מושבע של הפועל תל אביב בכדורסל. "הוא היה אוהד שרוף והגיע אחרי הקבוצה לכל מקום. הוא ירש את האהבה לקבוצה מההורים ובעיקר אהב ללכת עם סבא שלו, שהיה עם כיסא גלגלים, ותמיד דאג לסדר לו כניסה מונגשת כדי שיוכלו ליהנות יחד מהקבוצה האהובה שלהם".
אדיר קטע את הטיול הגדול וחזר להילחם
סגן במיל' אדיר פורטוגל ז"ל
הלווייתו של סגן אדיר פורטוגל ז''ל
(צילום: ירון ברנר)
סגן במיל' אדיר פורטוגל, קצין בגדוד שקד של גבעתי, השתחרר משירות צבאי באוגוסט והיה באמצע הטיול הגדול כשפרצה המלחמה. הוא חזר במהירות לישראל, והצטרף לגדוד שבו שירת במלחמה ברצועת עזה. הוא נפל היום בקרבות בצפון הרצועה.
פורטוגל, בן 23 ממזכרת בתיה, איבד שתי חברות מחזור שנרצחו במסיבת הטבע ליד רעים, וחבר נוסף נהרג באסון השיטפון בנחל צפית. הוא הותיר אחריו הורים ושלושה אחים, אחותו הקטנה צפויה לסיים בעוד כחודשיים קורס קצינים.
"כולנו עם אחד, שותפים"
רס"ן ג'מאל עבאס ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את רס"ן ג'מאל עבאס ז"ל, מפקד פלוגה בגדוד 101 של הצנחנים, שנפל בקרב ברצועת עזה.
אל"מ במיל' ענאן עבאס, אביו של ג'מאל שמשרת בפיקוד הצפון, שוחח עם בנו בשבוע שעבר, היום הוא נפרד ממנו בבית העלמין. "תמיד הוא היה האור של כולם. תמיד היה הראשון להוביל ולהתנדב – הצטיין בלימודים, הצטיין בקורס קצינים, הצטיין בקורס מ"פים. תמיד היה ראשון בראש חייליו, שהלכו אחריו באש ובמים. ג'מאל נלחם בעוז למען החזרת השבויים והכבוד של עם ישראל, כולנו עם אחד ושותפים".
הלוויתו של רס"ן ג'מאל עבאס ז"ל
סבו של ג'מאל, שייח גדעון עבאס, תקף בחריפות את הממשלה – ואת נציגה בהלוויה, שר הפנים משה ארבל. "כאלוף-משנה שחינך דורות אני מתבייש שהמדינה לא מסתכלת עלינו באותה עין. הגיע הזמן שתסתכלו על העדה שעושה רבות ותבטלו את החוקים הגרועים לעדה הנאמנה. אחרי 75 שנה, הגיע הזמן, שר הפנים, שיבטלו את החוקים כמו חוק הלאום. חינכתי את נכדי ללכת רק לסיירות, הוא עשה הכל למען המדינה – לא למען העדה".
חברו כאמל חיר ספד לו: "גיבור שלנו, נתגעגע אליך. אתה כוכב בשמיים. במאבק החיים הקרבת את חייך. שוב הוכחת לנו את המחויבות למדינה שלנו, נתת את חייך כדי שנוכל לחיות פה. תקוותנו לעתיד היא המורשת שהורשת לנו".
"הכרנו לפני שנתיים. שובצנו לאותו צוות ושכרנו דירה בתל אביב. הבית שלנו היה כיף לחזור אליו יחד", ספד לו חברו רן ראש. "רכשת כבוד לכל מי שסבב אותך, וכל מי שסבב אותך אהב אותך. הפקודים שלך היו עולם ומלואו עבורך. קראת לי אחוי ואני קראתי לך אח. גרמתי לך לטעום סושי לראשונה, עשית איתנו ליל סדר בקיבוץ, צדקת שהאוכל שלכם הרבה יותר טעים משלנו. בהודעה הראשונה ביקשתי שתשמור על עצמך. אתה אחי לעד, אוהב אותך מאוד".
"עדן הרגיש וידע מה הולך לקרות"
סרן עדן פרוביזור ז"ל
בגשם שוטף ורוחות סוערות ליוו אלפים למנוחות את סרן עדן פרוביזור ז"ל, מפקד מחלקה בחטיבת השריון 401, שנפל בקרב ברצועת עזה. אביו גיא הצדיע לבן כשארונו הובל לקבורה. "מהיום שהתחלת לדבר וללכת תמיד אמרת שאתה רוצה להיות ראשון. בחיים שלי, מעולם, לא הכרתי מישהו פרפקציוניסט כמוך".
הלוויתו של סרן עדן פרוביזור ז"ל
7 צפייה בגלריה
הלוויתו של עדן פרוביזור ז"ל. "יש מצב שלא אחזור. אני מבקש שאתה והמשפחה תלמדו לחיות עם זה בכבוד"
(צילום: יובל חן)
"תמיד שאפת למצוינות, והיית מצוין בלימודים, בחברות, בקראטה, וכמובן בצבא. בכל דבר שנגעת הפכת להכי טוב", הוסיף האבץ "התגייסת לשריון כי סיפרתי לך, בתור לוחם שריון, שהוא החיל עם המשמעות הכי גדולה לניצחון במלחמות, ואתה החלטת שזו תהיה הדרך שלך".
בשבוע שעבר שוחח עדן עם המשפחה. "ברביעי האחרון התקשרת, דיברת עם כל המשפחה והיית על רמקול, ואז נתת לי פקודה להוריד את כולם מהרמקול כי יש לך משהו חשוב להגיד לי. וכך אמרת 'אבא, לפי מצב העניינים, יש מצב שאני לא אחזור. אני מבקש שאם זה אכן יקרה, אז שאתה והמשפחה תלמדו לחיות עם זה בכבוד. תכבדו את החיים ותחיו מבלי להיות עצובים'.
"הוספת ואמרת 'אבא, כשזה ייגמר, החברים שלי יגיעו ויספרו לך על מה שעשיתי, ואתה תהיה גאה בי'. אני אמרת לך שאני מעוניין לשמוע רק ממך, אבל לצערי עדן צדק ואני אחכה לחברים שיבואו לספר לי. עדן הרגיש וידע מה הולך לקרות, שהוא הכתיב לי מכתבים לחברים שלו".
"נקראתי להגן על הדגל, אין מאושר ממני"
סמ"ר שחר פרידמן ז"ל
מאות בני משפחה וחברים ליוו למנוחות את סמ"ר שחר פרידמן, לוחם בגדוד 101 של הצנחנים, שנפל בקרבות בצפון הרצועה. "אני לא מאמינה שאני עומדת פה ומרגישה כמו סיוט שאני אמורה להתעורר ממנו כל רגע", ספדה אחותו ענבר.
"אהבת את החיים, נהנית מכל רגע", הוסיף האחות. "בשבת השחורה הוקפצת וכולנו החסרנו פעימה, אבל אתה הלכת כגיבור. נתת לנו כוח ואמרת שיהיה בסדר. הלכת מוקדם מדי ושום דבר לא יהיה אותו הדבר. נקיים את הצוואה שלך והילדים שלי יכירו אותך וידעו כמה דוד שלהם היה גיבור. יש לנו חור בלב בצורה שלך".
"אני לא רוצה גיבור ישראל, אני רוצה אותך בבית", ספד בכאב אביו דורון. "השמיים בוכים שחר. הנסיך של הבית, זה שתמיד מוקף ומקיף אהבה. אין מתיקות וחיוך כמו שלך, אתה כל כולך איש של חיים, של שמחה, של טוב לב. לא היה לך טיפה של רועץ והחיוך המפורסם שלך תמיד היה שם".
האב סיפר על השיחות עם שחר. "בחמישי, ערב שמחת תורה, יצאת לחופשת שחרור, ואז הוקפצת בשבת השחורה הארורה ומאז לא חזרת הביתה, והנה עכשיו אתה חוזר בתוך ארון. הראש לא מסוגל לקלוט. אמרת לי 'אבא, מחר אנחנו נכנסים, אבל אל תדאג'. מתוך עזה כתבת לנו צוואה – 'גם אם נפלתי בקרב והכל נראה שחור, אני יושב למעלה ומחייך. בחרתי בזה, נקראתי להגן על הדגל ואין מאושר ממני על כך'. זה בדיוק משקף את האופי שלך".
"רק אהב את ארץ ישראל"
סמל בנימין מאיר ארלי ז"ל
סמל בנימין מאיר ארלי ז"למאות ליוו למנוחות בהר הרצל את סמל בנימין מאיר ארלי ז"ל, לוחם בגדוד 101 של הצנחנים, שנפל שנפל בקרבות בצפון רצועת עזה. "הוא היה עניו, לא אהב תשומת לב, לא אהב שמזכירים את שמו. הוא היה מנהיג עם חיוך שהאיר את כל החדר", סיפר אביו רוברט.
"הוא לא היה כמו כל נער מתבדר, היו לו עקרונות", הוסיף האב. "לדוגמה, הוא היה חוזר אחרי אימון בצבא, עייף, ומעדיף ללכת לחווה שלה היה קורא בית, לעבוד עם הפרות ולעשות שמירה בשבת החופשית שלו. הוא היה רק גיבור, רק אהב את ארץ ישראל".
"ראינו אותך בשמחת אין קץ של יומולדת"
סמ"ר עדי חרב ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמ"ר עדי חרב ז"ל, לוחם סיירת הנח"ףל מבית ג'ןף שאמור היה לחגוג השבוע יום הולדת 20. "הגיבור שלנו עדי, אתה הפרח הכי יפה בגן. פניך תמיד קרנו בזוהר של חיוך מקסים ושובה לב", ספד לו דודו חוסאם. "עדי, כולנו חיכינו בציפייה דרוכה ליום חמישי, בתאריך הזה היינו אמורים לחגוג איתך את יום הולדתך ה-20. כבר ראינו אותך בעיני רוחנו מתרומם מעל כתפינו בשמחת אין קץ של עוד יום הולדת".
הלווייתו של סמ"ר עדי מלאכ חרב ז"ל
מאז החלה המלחמה הוריו של עדי התקשו ליצור איתו קשר. "בתקופה הזו עדי היה מתקשר אולי פעם בשבוע, שולח להוריו סימן חיים, וזה שבר אותם והדאיג אותם במיוחד", סיפר קרוב משפחתו עו"ד נאיף עלי.
עדי היה בוגר בית הספר הכפר הירוק ברמת השרון, ודחה את הגיוס בשנה כדי לעשות מכינה קדם צבאית. "זה עצוב שבמקום לחגוג לו את יום ההולדת, אמו קיבלה את הבשורה המרה".
"הלב שלי זה אתה, ואתה כבר לא שם"
רס"ר במיל' יקיר ביטון ז"ל
מאות ליוו למנוחות הערב את רס"ר במיל' יקיר ביטון ז"ל, לוחם בגדוד 8717, שנהרג בצפון רצועת עזה. "איך בכלל אפשר להתחיל לדבר עליך בלשון עבר? אומרים שלוקחים את הטובים ביותר, והמשפט הזה ללא ספר מדבר עליך", ספדה לו דודתו.
הלוויתו של יקיר ביטון ז"ל
(צילום: גיל יוחנן)
רעייתו טלי ספדה לו: "תודה שהייתה לצדי כל הדרך. הלב שלי זה אתה, ואתה כבר לא שם. היית האבא הכי מגן שאפשר, החבר הכי טוב שלי. אני אוהבת אותך, ותמיד אוהב אותך, נשמה שלי".
"אני לא יודע איך להתחיל ולהסביר ולהגיד שילד שכל מה שרציתי ממנו, כל מה שדיברתי איתו – הוא עשה על הדרך הטובה ביותר", ספד אביו שאול. "עכשיו אנחנו נגיד שזה דבר לא טוב, אבל אצל הקב"ה אין דבר לא טוב. אם נבין את המהלכים שלו, ושאנחנו הולכים בדרך הנכונה ואוהבים באמת את הקב"ה, אז הכל טובה".
"הקרין על כולנו חום גדול"
סמ"ר שלמה גורטובניק ז"ל צילום: דובר צה"לסמ"ר שלמה גורטובניק ז"ל
סמ"ר שלמה גורטובניק, חובש קרבי בגדוד 46 בחטיבת השריון 401, נפל בקרבות ברצועת עזה. "אנחנו המומים וכואבים, מצרים שלא נזכה כולנו לחוות עוד מטוב לבו והחום הגדול שהקרין על כולנו", ספד לו בן דודו, יוגב סלומינסקי.
"הציל חיים של המון חיילים"
רס"ר דוד דגמי ז"ל
רס״ר (מיל׳) דוד דגמי ז"ל רס"ר במיל' דודי דגמי ז"ל, פרמדיק בחטיבה הדרומית באוגדת עזה, הצטרף ללחימה אחרי שקיבל צו 8. טיפל במשך חודשים בפצועים, הציל חיים, ונפטר במהלך חופשה מהצבא. הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים ושני ילדים.
"נפל עלינו אבל כבד. בן דוד שלי, עם אותו שם כמו שלי, גם הוא מראשון לציון, נהרג", ספד בן דודו, דודי. "חודש היה במילואים וטיפל והציל חיים של המון חיילים. אלוהים, כמה שזה עצוב. נקווה לבשורות טובות ושכל החיילים שלנו יחזרו בשלום".
