בעוד ישראל ממתינה לתגובה של איראן וחיזבאללה על חיסוליהם של ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה ובכיר ארגון הטרור הלבנוני פואד שוכר, חשוב לזכור כי בדרום לבנון פועלים ארגונים נוספים. כך למשל, גורמים פלסטינים ולבנונים מחמאס ומהג'יהאד האיסלאמי פועלים באזור עיירות הגבול, וייתכן כי גם הם יחליטו להגיב על האירועים האחרונים.
איומיו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה לאחר חיסול שוכר
(צילום: almanar)
4 צפייה בגלריה
יוניפי"ל נמנע מכניסה לאזורי "שטח פרטי" של חיזבאללה
(צילום: REUTERS/Karamallah Daher, AFP)
לצד ארגוני הטרור, בדרום המדינה פרושים גם גורמים צבאיים וכוחות האו"ם לשמירה על השלום בדרום לבנון (יוניפי"ל). כוחות אלה אמונים על השקט בגזרה, אך הדבר לא הוכיח את עצמו בשנים האחרונות. למעשה, היכולות שלהם מוגבלות מאוד מול חיזבאללה, וליוניפי"ל אף אסור להיכנס לחלק מהאזורים בדרום המדינה, כאלה שחיזבאללה כמובן לא רוצה שייכנסו אליהם. על מנת להמחיש את המצב לא צריך ללכת הרבה אחורה, כי רק שלשום פורסם בלבנון על כך שכוח יוניפי"ל נכנס בטעות ל"שטח פרטי" באזור כפר חמאם - שלא מוגדר כחלק ממקום הסיור הקבוע.
כוח של צבא לבנון שליווה את הסיור של יוניפי"ל בחר לסגת מהמקום ולא להמשיך בליווי. לפי הדיווחים בלבנון, מיד אחרי שהסיור של יוניפי"ל יצא מהאזור, צה"ל תקף בו. עוד נטען בדיווחים כי כניסה של כוח האו"ם לשטח כזה "מהווה הפרה של נהלים".
מלבד צבא לבנון וכוח יוניפי"ל, בדרום לבנון פועלים נגד ישראל, כאמור, ארגוני טרור שונים מאז פרוץ המלחמה. חיזבאללה, ארגון הטרור השיעי שנחשב לזרוע של איראן בלבנון, הוא כמובן העיקרי שבהם. הוא נכנס ללחימה יום לאחר הטבח בעוטף, ואמר כי הוא "חזית התומכת בעזה". מאז ועד היום מדגיש הארגון כי ימשיך לפעול נגד ישראל עד עצירת המלחמה ברצועת עזה.
בחודשים האחרונים מתנהלת לחימה עיקשת ויומיומית נגד חיזבאללה בגבול הצפוני. ארגון הטרור משגר עשרות רקטות, אם לא מאות, כמעט בכל יום - וצה"ל תוקף בתגובה עמדות, מחסני נשק ופעילים של ארגון הטרור. עם זאת, פעילים רבים עדיין חיים בכפרי הגבול ופועלים משם. כעת, חיזבאללה מאיים כאמור לתקוף את ישראל בתגובה לחיסולו של שוכר, והארגון אף מקפיד לעשות הפרדה מוחלטת בין התגובה על חיסולו לבין הלחימה השוטפת מול ישראל בגבול.
בדרום לבנון נמצאת גם תנועת אמל השיעית, שנחשבת לוותיקה באזור ובעלת פעילים הפרושים לאורך הגבול עם ישראל. לפני חצי שנה פרסם העיתון הלבנוני "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, כי התנועה נמצאת בחזית מהיום הראשון של הלחימה מול ישראל, אף שהפעולות שלה לא מוכרזות. גם יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, הוא חבר בתנועה אמל, שספגה מספר הרוגים במלחמה.
ההבדל בין חיזבאללה לאמל נעוץ בחיבור שבין הארגון של נסראללה לציר האיראני ולרעיון "אחדות הזירות". דבר זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בהודעות ההכרזה על הרוגי התנועות. הרוגי אמל מתים כ"שהידים בהגנה על לבנון והדרום", ואילו הרוגי חיזבאללה מתים כ"שהידים בדרך לירושלים". אך בין הארגונים כן קיים קשר, ואף קשר דם - אחד מאחיו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ג'יהאד אל-חוסייני, הוא בכיר בתנועת אמל.
ארגון טרור נוסף הפועל נגד ישראל מלבנון הוא אל-ג'מאעה אל-איסלאמיה. ארגון זה, למעשה, הוא האופציה הסונית להתנגדות לישראל. הארגון, המשתייך לאסכולה של האחים המוסלמים, נמצא בקשרים עם חמאס וחיזבאללה, ואף נטען לאחרונה כי קשריו עם ארגונו של נסראללה התהדקו במלחמה. לארגון זרוע צבאית בשם "כוחות פג'ר", ופעילים שלו נהרגו במלחמה. כמו כן, הארגון לקח אחריות על ירי לשטח ישראל במהלך המלחמה.
גם ארגונים פלסטיניים, כמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי, פועלים מדרום לבנון. גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, פועלים בלבנון ואף לוקחים אחריות על ירי לשטח ישראל. גם הם, כמו מרבית ארגוני הטרור האחרים במרחב, ספגו הרוגים משורותיהם במהלך המלחמה. בדומה לכך, גם פלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי, פרסמו במהלך המלחמה על הרוגים משורותיהם, שהשתייכו לפי ההודעות הרשמיות "לזירת סוריה" ונהרגו "בגבול לבנון-ישראל".
לפני כחודש הודיעו על הצטרפות ללחימה גם "הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש", גוף שאת הקמתו יזם חיזבאללה ומיועד ללבנונים בני כל העדות, לא רק שיעים. ארגון זה הכריז באופן רשמי על השתתפות בלחימה, וטען כי "מ-8 באוקטובר, עם תחילת הפעילות בדרום לבנון, הפלוגות נוכחות בשטח. הפלוגות ספגו הרוגים ופצועים ולא פרסמו כיצד הן תורמות לקרב, מסיבות הקשורות לאופי ותנאי ניהול הקרב. עם התפתחות האירועים והעלייה באיומים, החליטו הפלוגות לאשר כי הן יתמודדו עם כל איום. חיזבאללה לא לבד בשטח".
ההכרזה לא הייתה הפעם הראשונה שבה עלה שמן של הפלוגות במהלך המלחמה. למעשה, עוד לפני ההכרזה הרשמית ביולי, הפלוגות לקחו אחריות על ירי לשטח ישראל, ובתחילת המלחמה אף דווח על הרוגים משורותיהן.
יותר מ-100 אלף עקורים בדרום לבנון: "נכפתה עלינו מלחמה״
יותר מ-100 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם בדרום לבנון מפרוץ המלחמה, לפי נתוני The IOM's Displacement Tracking Matrix (DTM).
כאמל מרואה ואשתו מריאם הם שניים מעקורים אלו. הם נעקרו מדרום לבנון כבר חמש פעמים, וכעת הם חרדים לקראת הצעד הבא שלהם - כשהם עוקבים בחדשות אחר ההסלמה בין ישראל לחיזבאללה, שעלולה להפוך את לחימת ההתשה בגבול למלחמה אזורית.
הם הורים לשלושה ילדים, כולם מתגוררים בחו"ל, ומפרוץ המלחמה הם נעים בין הכפר שלהם יוחמור שבאזור א-נבטיה, כמה ק"מ מהגבול, לבין חברים שגרים במקומות אחרים בלבנון. "העתיד לא ברור", אמר מרואה לסוכנות הידיעות רויטרס. מריאם אמרה כי קשה לה להתמודד עם המצב: "הכול משפיע עליך, המצב הפסיכולוגי מושפע עד כדי כך שהתחלתי לקחת תרופות כדי להרגיע את העצבים שלי".
בעוד שהמפונים בישראל שוהים ברובם במקומות מגורים שממומנים על ידי הממשלה, לבנון מסתמכת על בתי ספר ציבוריים לא מצוידים או על הסדרים לא פורמליים, כמו שהייה עם משפחה או חברים.
וואפאא יוסף אלדרוויש מהכפר דראיה חיפשה מקלט אצל משפחתה, ברחה מביתה והתארחה אצל אחותה בעיר צור. "היינו בכפר שלנו, עבדנו כרגיל ונכפתה עלינו מלחמה", אמרה דרוויש, שעבדה בעבר בחקלאות כשייצרה ומכרה פחיות שמן זית. "זו טרגדיה גדולה שהמלחמה הוציאה לבנונים מבתים ומשכונות, ומונעת מהם מזון".
