שרי החוץ של ישראל, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וארצות הברית כבר הגיעו הערב (א') לשדה בוקר, שם נערכת הפסגה המדינית. התוצאה הסופית עדיין לא ידועה, אך המומחים משערים שלא נראה שינויים גדולים בעמדה האמריקנית בנוגע להסכם הגרעין: "האמריקנים רוצים לסגור את תיק הגרעין ולדון בבעיות החמורות האחרות".
על פניו נראה כי הנושא שיעמוד במרכז הפסגה הוא איראן והסכם הגרעין, אבל לא כל הצדדים בפסגה מעוניינים לדון רק בנושא הזה. אחד מהם הוא מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. "שאלו אותו לגבי משמרות המהפכה והוא כאילו התחמק, אבל בהתחמקות שלו יש תשובה", אמרה סימה שיין, בכירה לשעבר במוסד וחוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי במשדר המיוחד ב-ynet.
"האמריקנים רוצים לסגור את תיק הגרעין, כולם מבינים את זה", הוסיפה. "הם אמרו את זה – 'אנחנו רוצים להכניס את זה בחזרה לקופסה ולשים את זה למשך פרק זמן מסוים, לדון בבעיות החמורות האחרונות'".
אבל כדי לסגור את תיק הגרעין, האמריקנים משתמשים בפסגה כמנוף לחץ. "אני חושב שיש כאן רצון של ארה"ב להעביר מסר לאיראן, דרך בעלות הברית שלה, והמסר הוא שנכון שיש משא ומתן לגבי הגרעין האיראני, שאנחנו כנראה מתקרבים להסכם, אבל נדמה לי שממשל ביידן לא תולה תקוות בהסכם הזה", אמר ד"ר עמנואל נבון מאוניברסיטת תל אביב.
לדבריו, "המסר הוא שלממשל האמריקני אין אשליות שההסכם הזה יעצור את תוכנית הגרעין, אלא אולי יקנה קצת זמן, אבל במקביל ארה"ב כבר מתכוננת ליום שאחרי באמצעות בניית חזית מאוחדת של בעלות הברית שלה מול איראן".
לצד הנושא האיראני, למדינות שהגיעו הערב לנגב יש אינטרסים נוספים. "מצרים מוטרדת מדברים שקשורים לחיטה, כי היא מייבאת חיטה מרוסיה ומאוקראינה, האמירויות מוטרדת ממערכת היחסים שלהן עם ארה"ב ומהתקיפות של החות'ים על סעודיה ומתקני הנפט. ועם זאת יש דברים שמאחדים את כל הגורמים וכל אחד יכול לקבל מענה כזה או אחר לצרכים שלו", ציינה שיין.
אם יש נושא אחד שכל המומחים סומכים עליו את ידיהם זה שישראל הרוויחה מאוד מעצם קיום הפסגה בנגב. "ישראל מבססת את מעמדה כציר מאוד מרכזי בקואליציה אזורית ששמה לב למטרה למצוא את הדרך להתמודד עם האיומים המשותפים מחד ולפתח שיתופי פעולה במגוון רחב מאוד של תחומים מאידך", אמר ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
"ישראל הולכת עקב בצד אגודל ומצליחה בכל זאת לקדם את הדברים ולא מאפשרת לפלסטינים לשבש אותו", הוסיף. "הפלסטינים ממשיכים להידחק אל שולי העשייה, תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית כבר מזמן איננה, בוודאי מאז המלחמה באוקראינה. מדינות ערב הבינו זה מכבר שהסוגיה הפלסטינית הפכה להיות יותר נטל אסטרטגי מאשר נכס אסטרטגי".
לדבריו של ד"ר מיכאל, "הפלסטינים מסרבים להצטרף או לעלות על עגלת הארכיטקטורה האזורית המשתנה ולהצטרף למסגרת של הסכמי אברהם, כיוון שהם רואים בכך סוג של השלמה או הודאה עם הכישלון האסטרטגי שלהם. הם מעדיפים להתבצר בעמדתם, ובמובן הזה לדעתי הם מפסידים את הפוטנציאל שיכול להיות כאן בהצטרפות למסגרת הזו של שיתוף הפעולה".
כבר בשעות אחר הצהריים התייחס ד"ר מיכאל לאפשרות של הסלמה בזמן הפסגה המדינית: "אני חושב שהרשות הפלסטינית תהיה די מרוצה מאיזו הסלמה בירושלים, אבל שהיא לא תיתפס לגורם שהוביל לכך. אם חמאס תייצר את ההסלמה לא נראה לי שהרשות הפלסטינית מאוד תצטער על העניין הזה. זאת הדרך הכמעט יחידה ואחרונה שנותרה להם לנסות להחזיר את הנושא הפלסטיני לסדר היום האזורי והבינלאומי".