כמה ימים לפני הפסקת האש הצטרפתי כעיתונאי לפלוגת שריון מחטיבה 188 במהלך התקפה בג'באליה. נדחקתי למסדרון האחורי של טנק המ"פ, סרן א'. תוך כדי לחימה הוא נפצע קל בפניו מנתז של קליע, אבל סירב להתפנות לבית החולים. "אם אתפנה עכשיו", אמר, "הפצע יחלים מהר יותר. אבל אם יקרה משהו בפלוגה שלי כשאני לא כאן, יהיה לי פצע בלב, וזה יותר כואב". בסוף הכריחו אותו להתפנות, אבל עוד באותו לילה חזר לפלוגה.
זה לא הפתיע אותי. סרן א' נושא איתו בצריח המפקד את המורשת של אחד החטיבות המהוללות בצה"ל, שבלמה את הסורים בדרום רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. אבל יש מרכיב נוסף בדי-אן-איי שלו, באותו מטען גנטי של דוגמה אישית ושל רעות לוחמים ושל דבקות במשימה. והמרכיב הזה זורם בדמם של קצינים רבים בצה"ל, בסדיר ובמילואים - כולם בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד. אחד מהם הוא האלוף (במיל') אייל זמיר, שאתמול הודיעו על מינויו לרמטכ"ל הבא.
זמיר הוא בוגר מחזור כ"ז, פלוגת "ערבה", של הפנימייה הצבאית בתל אביב, שכבר אינה קיימת. עם כניסתו לתפקיד יהיה זמיר הרמטכ"ל השלישי שהוא בוגר הפנימיות הצבאיות בחיפה ובתל אביב; קדמו לו אמנון ליפקין-שחק ז"ל וגבי אשכנזי
זמיר הוא בוגר מחזור כ"ז, פלוגת "ערבה", של הפנימייה הצבאית בתל אביב, שכבר אינה קיימת. עם כניסתו לתפקיד יהיה זמיר הרמטכ"ל השלישי שהוא בוגר הפנימיות הצבאיות בחיפה ובתל אביב; קדמו לו אמנון ליפקין-שחק ז"ל וגבי אשכנזי. גם ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע, הוא בוגר הפנימייה הצבאית, וכך גם סגן הרמטכ"ל אמיר ברעם, שלמד שני מחזורים מעליי בפנימייה הצבאית בחיפה וסיים כחניך מצטיין; האלוף נמרוד אלוני, שלמד מחזור מתחתיי, ועוד שורה של קצינים וקצינות ובהם מפקד חטיבה 460 (חטיבת ההדרכה של חיל השריון), אל"ם דביר אדרי, שעתיד להתמנות למפקד חיל הגנת הגבולות בדרגת תת-אלוף; מפקד חטיבת הראל, אל"ם איתמר מיכאלי; מפקד חטיבת מנשה, אל"ם איוב כיוף, שמנהל בימים אלה את הלחימה בג'נין, והיה קודם לכן מפקד שלדג; אל"ם בני אהרון, מפקד חטיבה 401 בחודשים הראשונים למלחמה ומי שניהל מתוך הטנק שלו את הקרב על תחנת המשטרה בשדרות; ואל"ם אריק פוני, שעתיד לפקד על בסיס אשדוד ועל הזירה הדרומית של חיל הים. סא"ל חן חמרה מחיל התותחנים, אחת הנשים הראשונות בתפקיד מג"דית לוחמת, גם היא בוגרת הפנימייה.
תשעה מבוגרי הפנימייה הצבאית נפלו במלחמת חרבות ברזל: סרן בן ציון פלח ז"ל, סמל ראם בטיטו ז"ל, סרן דקל סויסה ז"ל, רס"ן אריאל בן משה ז"ל, רס"ן רועי צ'אפל ז"ל, רס"ן ג'מאל עבאס ז"ל, רס"ן רועי מלדסי ז"ל ורס"ן נתי אלפסי ז"ל. בוגר נוסף, סא"ל (מיל') עודד פרי ז"ל, נפל בעת מילוי תפקידו במילואים והוא בן 68.
לפני כמה חודשים פגשנו, הכתבת הצבאית גל גנות ואני, את אלמנתו של נתי, סמג"ד בצנחנים, את בנו הפעוט איתן ואת חבריו לפנימייה הצבאית בחיפה, שהקימו מיזם מיוחד: "הדודים של איתן". המטרה: ללוות את איתן בתחנות חייו, לספר לו על האבא שכמעט שלא הכיר, לגייס כסף שישמש אותו בעתיד ללימודים, לטיול או לכל מטרה אחרת, ולסייע לאימו בנבכי הבירוקרטיה. "נתי היה אמור להיות המג"ד הראשון מפלוגת 'גדעון' בפנימייה. זה היה היעד שלו: מג"ד 202", אמרה אלמנתו, וחבריו הוסיפו: "אין לנו ספק שהוא היה מגיע להיות רמטכ"ל".

נתי כבר לא יהיה רמטכ"ל. אייל זמיר יהיה. את הדי-אן-איי שנוצק בו כנער פנימיון הוא יביא אל הלשכה שבקומה 14, במרחק מסדרון מלשכתו הנוכחית כמנכ"ל משרד הביטחון. והדי-אן-איי הזה, צריך לדעת, כולל עוד כמה ערכים חשובים: עצמאות מחשבתית, אומץ לב אזרחי ומחויבות עליונה למדינת ישראל ולביטחונה – ולא לאדם כזה או אחר. אני בטוח שבשעת מבחן, מול פוליטיקאים שטובת המדינה לא תמיד בראש מעייניהם, הערכים שמלווים אותו משחר נעוריו יעמדו לנגד עיניו.