מנהיגי צרפת, גרמניה ואיטליה הגיעו הבוקר (חמישי) לביקור סולידריות בבירת אוקראינה קייב, ביקור שבו ינסו בין היתר להרגיע את החששות של האוקראינים מהאפשרות שבשל היגררות המלחמה מול רוסיה – וההשלכות הכלכליות הקשות שלה ברחבי תבל – במערב יאבדו סבלנות וינסו ללחוץ עליהם להגיע לפשרות מול מוסקבה. בצהריים נפגשו הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון, הקנצלר הגרמני אולף שולץ וראש הממשלה האיטלקי מריו דראגי עם הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, כשבמוקד השיחות המשך הסיוע הצבאי לקייב ובקשתה להצטרף לאיחוד האירופי. זלנסקי מסר בהמשך את הערכתו ל"סולידריות" שהביעו המנהיגים האירופים עם ארצו ועם העם האוקראיני.
ביקורם של שלושת מנהיגי הכלכלות הגדולות והחשובות ביותר באיחוד האירופי מגיע על רקע ביקורת שאוקראינה הטיחה בהן לאורך המלחמה בשל מה שהיא רואה כתמיכה מסויגת יותר ביחס למדינות אחרות במערב, וגם הסוגיה הזו תעמוד לבטח במוקד הביקור. מקרון, שולץ ודראגי הגיעו הבוקר לקייב בתום מסע לילי ברכבת מפולין, ותועדו במהלך הנסיעה יושבים ומשוחחים סביב שולחן בתוך אחד הקרונות. לפי הדיווחים הם שוחחו במהלך הנסיעה גם אחרי חצות, כדי לתאם את עמדותיהם. לשלושה הצטרף בביקור נשיא רומניה קלאוס יוהאניס, אך הוא לא נראה יושב לצדם ברכבת.
הבוקר, לאחר שירדו המנהיגים מהרכבת בבירת אוקראינה, נשמעו בבירה קייב ואזורים רבים אחרים באוקראינה אזעקות המתריעות על אפשרות של מתקפות אוויריות מצד הצבא הרוסי. לפי שעה לא דווח על תקיפה כלשהי. בהמשך, לפני המפגש עם זלנסקי, ביקרו השלושה באירפין שבפרברי הבירה, אחד ממוקדי ההרס הקשים ביותר במהלך החודש הראשון של המלחמה. "זוהי עיר הירואית, שהוכתמה בכתמים של ברבריות", אמר מקרון לכתבים במהלך הביקור. הוא הוסיף כי "חייבים לאפשר לאוקראינה להתנגד ולנצח".
מוקדם יותר, עם הגעתו לתחנת הרכבת בקייב, אמר הבוקר מקרון כי מטרת הביקור היא לשלוח לעם האוקראיני מסר של "סולידריות אירופית". הוא הוסיף כי מדובר ב"רגע חשוב", וכי בכוונתו לדון עם ההנהגה האוקראינית "על ההווה ועל העתיד – בגלל שאנחנו יודעים שהשבועות הקרובים עומדים להיות קשים". קנצלר גרמניה שולץ הבטיח להמשיך בסיוע הכלכלי והצבאי לאוקראינה: "אנחנו לא רוצים רק להפגין את הסולידריות שלנו, אנחנו רוצים גם להבטיח שהסיוע שאנחנו מארגנים – כלכלי, הומניטרי וגם כל מה שנוגע לנשק – יימשך. נמשיך בכך כל עוד זה יידרש עבור המאבק של אוקראינה לעצמאות".
מדובר בביקור הראשון של מקרון, שולץ ודראגי באוקראינה מאז תחילת המלחמה, ובבירה האוקראינית ביקרו כבר בחודשים האחרונים שורה של ארוכה של מנהיגים, בהם ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון, אולם הביקור כעת נושא עמו חשיבות סמלית רבה לנוכח הביקורת שהטיחו גורמים בקייב בצרפת ובגרמניה, ובמידה פחותה יותר גם באיטליה. בין היתר זועמים האוקראינים על מה שנראה להם כהזרמת נשק איטית מצד הגרמנים, ועל כך שמקרון ושולץ ממשיכים לשוחח מעת לעת עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מקרון עורר זעם רב כשאמר לאחרונה שאסור "להשפיל" את הרוסים, על מנת לשמור על ערוצי ההידברות עמם פתוחים.
לקראת הביקור הביע השבוע יועצו של זלנסקי, אולכסיי ארסטוביץ', חשש ששלושת המנהיגים האירופים ינסו ללחוץ על קייב לקבל הסכם הפסקת אש שבו ייאלצו להעניק ויתורים שונים לרוסיה. "הם יאמרו שאנחנו צריכים לסיים את המלחמה שגורמת משבר מזון וקשיים כלכליים, שאנחנו צריכים לאפשר לפוטין לשמור על ארשת פנים", אמר ארסטוביץ' בראיון ל"בילד" הגרמני, כשהוא מתייחס לאותה אמירה של מקרון על הימנעות מהשפלת הרוסים.
עוד נשק מוושינגטון, ועוד אזהרה ממוסקבה
אולם כעת נראה שמקרון ועמיתיו מגרמניה ואיטליה מנסים להפיג את החשש הזה, ושלשום אמר ראש הממשלה האיטלקי דראגי כי יש אמנם חשיבות בהמשך קיום שיחות שלום בין אוקראינה לרוסיה – אך הוא הדגיש כי אלו חייבות להיערך על בסיס תנאים שיהיו מקובלים על קייב. הבוקר, במקביל להגעת מקרון לבירת אוקראינה, אמר גורם דיפלומטי צרפתי כי "אנחנו רוצים ניצחון שיהיה מבוסס על שלמות טריטוריאלית בשטחים שנלקחו על ידי רוסיה – כולל חצי האי קרים". קרים, נזכיר, נכבש וסופח על ידי רוסיה כבר ב-2014, אז החל הסכסוך בין שתי המדינות אחרי שבקייב הופל בהפיכה עממית משטר פרו-רוסי. הגורם הדיפלומטי הצרפתי הדגיש כי הנשיא זלנסקי הוא זה שצריך לקבוע מה ייחשב כניצחון צבאי במלחמה.
הביקור של שלושת המנהיגים החזקים באיחוד האירופי מגיע כשברקע גם נשקלת בקשתה של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי. אף שלכל ברור שהתהליך הזה צפוי להימשך שנים ארוכות, באוקראינה מקווים לקבל במהירות מעמד של מדינה שמועמדת להצטרפות לאיחוד, ועל כך בדיוק צפויה מחר להמליץ הנציבות האירופית. ההחלטה עצמה תתקבל רק בשבוע הבא בפסגה של מנהיגי מדינות האיחוד, שתיערך ב-23 וב-24 ביוני. גורם בארמון האליזה רמז היום שייתכן שבקשתה של אוקראינה לא תתקבל במהירות הרצויה מבחינתה, ואמר כי יש למצוא "איזון" בין שאיפותיה של קייב לבין רצונן של מדינות נוספות לקבל מעמד של מועמדות לאיחוד – ו"תקועות" כעת במשא ומתן.
סוגיה מרכזית נוספת שצפויה לעמוד במוקד הביקור היא כאמור הסיוע הצבאי לאוקראינה, שבשבועות האחרונים מגבירה את קריאותיה למערב לשלוח לה נשק רב יותר ומתקדם יותר – בעיקר ארטילריה לטווחים גדולים יותר – על מנת שתוכל לשנות את תמונת המצב בשדה הקרב. שלשום הזהירה סגנית שר ההגנה האוקראיני, חנה מליאר, כי בלי סיוע מהמערב "לא נוכל לנצח את המלחמה הזו". כמו בכירים אחרים באוקראינה, היא הדגישה כי הרוסים נהנים מיתרון משמעותי בכוח הארטילרי שלהם, וכי בעוד האוקראינים משתמשים בכ-5,000 עד 6,000 פגזים מדי יום, הרוסים יורים כמות שגדולה פי עשרה.
הבוקר, זמן קצר לפני הגעת שולץ ועמיתיו לקייב, הודיעה שרת ההגנה של גרמניה כריסטיאן למברכט כי ארצה תעביר לקייב ביולי הקרוב או באוגוסט שלוש מערכות לשיגור רקטות, אחרי שההכשרה של הלוחמים האוקראינים להפעלתן הושלמה. ההודעה הזו הגיעה שעות לאחר שאמש גם ארה"ב מסרה כי תשלח סיוע צבאי נוסף לקייב, בהיקף של מיליארד דולר. הסיוע כולל תחמושת נוספת עבור תותחי הוביצר ארטילריים ומערכות מתקדמות לירי רקטות לטווח בינוני (HIMARS), וכן מערכות לשיגור טילים נגד ספינות. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שאתמול שוחח עם זלנסקי במשך 45 דקות, הבטיח להזרים במהירות האפשרית את כל הנשק שאוקראינה זקוקה לו כדי להיאבק ברוסים. הבטחות נוספות לנשק צפויות להגיע היום במהלך פסגה שעורכים בבריסל שרי ההגנה של מדינות נאט"ו.
הנשק שהמערב מזרים לאוקראינה מעורר אמנם את חמתה של רוסיה, אבל ככל שהמלחמה הולכת ונגררת ארה"ב ובעלות בריתה מתגברות על חששן מתגובה חריפה של הקרמלין ושולחות לאוקראינה נשק מתקדם וקטלני יותר. דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, טען בצהריים כי משלוחי הנשק מהמערב "חסרי תועלת", והביע תקווה שהביקור של מנהיגי צרפת, גרמניה ואיטליה לא יהיה ממוקד אך ורק בכך. מוקדם יותר, הבוקר, הזהיר פסקוב כי ארה"ב ורוסיה נמצאות כעת ב"נקודת עימות חמה מאוד מאוד". פסקוב הוסיף כי למרות המתיחות, אין סיבה לדחות דיונים שלדבריו נדרשים כעת לצורך הארכת אמנת START שמטרתה להפחית את כמות כלי הנשק הגרעיניים של שתי המדינות.
פסקוב הוסיף כי ההפחתה בהספקת הגז הרוסי בימים האחרונים לאירופה נובעת מבעיות טכניות שמקורן בסנקציות על ארצו, וטען כי לא מדובר במהלך מכוון מצד מוסקבה. היום המשיך להצטמצם זרם הגז הרוסי שמועבר למדינות אירופה: גרמניה ציינה כי היקף הכמות המועברת אליה דרך הצינור התת-ימי "נורד סטרים 1" קוצצה ב-60%, וגם צרפת ואיטליה מסרו כי נרשמה ירידה בכמות הגז הרוסי שמוזרם אליהן. ההפחתה הזו מעוררת כעת חשש שמדינות אירופה יתקשו למלא מחדש את מאגרי הגז שלהן לקראת החורף. פסקוב התייחס בדבריו "לבעיות עם טורבינות", וטען כי "הבעיה הזו לא קשורה אלינו". בחברת סימנס אנרג'י, שסיפקה את אותן טורבינות, אמרו כי הן יוצרו בקנדה ונשלחו למונטריאול לצורכי אחזקה שגרתית – אך כעת לא ניתן להחזירן בגלל הסנקציות.
10,000 אזרחים לכודים בסברודונצק
בשטח במזרח אוקראינה הלחימה נמשכת: הקרב המרכזי ממשיך להתחולל בעיר סברודונצק, העיר הגדולה ביותר בחבל דונבאס שטרם נפלה לידי הרוסים – שמטרתם כעת היא להשלים את כיבוש כל החבל שעל שטחים נרחבים ממנו שולטים המורדים הפרו-רוסים עוד מ-2014. נפילת סברודונצק לידי הרוסים תקרב אותם לכיבוש כל מחוז לוהנסק, אחד משני המחוזות שמהם מורכב דונבאס. בקרבות הקשים שניטשים בשבועות האחרונים בסברודונצק התחולל נזק עצום בעיר, וכעת שולטים הרוסים ברוב שטחיה. לפי האוקראינים לכודים כעת בעיר, שערב המלחמה התגוררו בה כ-100,000 איש, בסביבות 10,000 אזרחים. הללו מתחבאים במרתפים ובמקומות מחסה אחרים, ולא יכולים לברוח ממנה כיוון שהגשרים המובילים אל סברודונצק בנמל האסטרטגי סוורסקי דונץ נהרסו.
מאות אזרחים מסתתרים כעת יחד עם לוחמים אוקראינים במפעל הכימיקלים "אזוט" בעיר. לפי אוקראינה יש במפעל 500 אזרחים, בהם 40 ילדים, אך לפי המורדים הפרו-רוסים מספר האזרחים גבוה יותר. כוחות המורדים צרים על המפעל והציבו אתמול ללוחמים האוקראינים אולטימטום להנחת נשקם, אך האוקראינים דחו אותו. רוסיה מאשימה אותם כי הם משתמשים באזרחים המסתתרים במפעל כ"מגן אנושי", ולא נותנים להם לעזוב. בקייב הכחישו זאת. רוסיה הודיעה הבוקר, כפי שעשתה גם אתמול, כי תפתח מסדרון הומניטרי שבמסגרתו יוכלו אזרחים לעזוב את המפעל: "אין שום מכשול לעזיבת האזרחים – חוץ מהחלטה עקרונית שקיבלו השלטונות בקייב". הטענות הללו לא ניתנות לאימות.