"פוגעת קשות בערכי הדמוקרטיה, יש מניעה מלקדמה". זו השורה התחתונה של עמדת היועצת המשפטית לממשלה על הצעת החוק של חברת הכנסת טלי גוטליב, המבקשת לשנות את שיטת בחירת נשיא העליון לאחר שנקבע כי שר המשפטים חייב למנות נשיא עליון עד 16 בינואר.
עמדתה של בהרב-מיארה פורסמה על רקע החשיפה ב-ynet, ולפיה גורמים בקואליציה מעריכים כי שר המשפטים יריב לוין לא ימנע את מינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. הסיבה היא אותו צו של בג"ץ, שהורה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור נשיא לעליון.
לפי הצעת החוק מינוי נשיא עליון יהיה בידי רוב רגיל בכנסת, בהצבעה חשאית. כהונתו של הנשיא תוקצב לחמש שנים ובמקרים מסוימים ניתן יהיה לאפשר בחירה של נשיא שלא מקרב שופטי בית המשפט העליון. בחוות דעתה של היועמ"שית היא כתבה כי "מדובר במהלך שממשיך את מה שמכונה 'הרפורמה המשפטית'. הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים ואינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות".
בנוסף ציינה בהרב-מיארה בחוות דעתה כי "ההסדר המוצע יביא לפוליטיזציה של הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון, באופן המפר קשות את האיזונים בין הרשויות, במצב שבו ממילא לרשות המבצעת (ולמעשה לקואליציה) כוח עודף משמעותי. הענקת סמכות מוחלטת לרוב הקואליציוני בכנסת בבחירת נשיא העליון תביא לפגיעה קשה בעצמאות של הרשות השופטת, שהיא אבן יסוד במשטר דמוקרטי. יש מניעה מלקדם את ההצעה".
2 צפייה בגלריה
השופט עמית ימונה לנשיא העליון? לוין לא צפוי למנוע את המינוי
(צילום: עמית שאבי, אלכס קולומויסקי)
הבוקר, כאמור, נחשף כי השר לוין לא צפוי למנוע את מינויו של השופט עמית לתפקיד. במערכת המשפט מעריכים שהבחירה תתבצע כבר באמצע החודש, בהתאם לפסיקת בג"ץ. עם זאת, ההערכה היא ששר המשפטים ימשיך שלא לשתף פעולה עם עמית, כפי שמתרחש מאז הוצאת הצווים שהוציא נגדו העליון, שהכריחו אותו, בניגוד לתוכניתו, לכנס את הוועדה ולדון בבחירת הנשיא. בקואליציה רואים בצעד של בג"ץ צעד כוחני שנועד להשפיל את לוין ולרוקן את סמכותו ואת רצון הבוחר.
בשבועות האחרונים הציע השר לבחור נשיא לעליון כחלק ממתווה פשרה שלדעתו יאפשר את בחירת עמית כנשיא, אך במסגרתו ייבחרו גם שלושה שופטים לעליון - שני שמרנים על-פי בחירתו וליברל על-פי בחירת שופטי העליון, בנוסף לפשרות נוספות. אולם, השופט עמית, כמו קודמו עוזי פוגלמן, מסרב להסדר בתוקף. בין השאר הוא מסרב לכרוך את בחירתו כנשיא במינויים אחרים בטיעון שאינו יכול להיבחר במסגרת "עסקה", שכן הדבר מעמיד אותו בניגוד עניינים אישי.
