פערים בין התחושות של המשתמשים לעוצמת התחבורה הציבורית
(צילום: נדב אבס, שחר גולדשטיין)
לציבור הישראלי יש הרבה מאוד מה להגיד על התחבורה הציבורית באזור המגורים. חלק טוענים שמרגישים שיפור, אחרים מצביעים על לקויות ובעיות, אבל עד כמה מה שאנחנו מרגישים תואם למציאות?
יותר מ-70 אלף גולשי ynet השתתפו בסקר הרשויות הגדול של ynet וחברת "קיימא" וסיפרו מה הם חושבים על התחבורה הציבורית בעירם. את התוצאות השווינו למדד עוצמת התחבורה הציבורית שפיתח מנתח נתוני התחבורה נחמן שלף. בחלק מהמקומות תחושות הגולשים תאמו למצב בשטח, אבל היו מקומות שהתחושות היו רחוקות מאוד מהמציאות.
ועידת התחבורה של ynet ו"ידיעות אחרונות" שתיערך מחר (ב') ותועבר בשידור חי תעסוק בין היתר בתחבורה הציבורית, האם התכנון שלה נכון? ואיך אפשר לשפר את השירות למשתמשים?
איך נערכה הבדיקה?
במסגרת הסקר נשאלו הגולשים שורת שאלות לגבי העיר שבה הם גרים. בנושא התחבורה הציבורית הם התבקשו לדרג מ-1 ועד 7 את האמירות "במקום מגורי התחבורה הציבורית טובה מאוד" וכן "בהשוואה לערים אחרות, עד כמה התחבורה הציבורית בעיר טובה ונגישה?". עם זאת, לא נבדק אם הגולשים שענו על השאלה משתמשים בתדירות גבוהה בתחבורה הציבורית, או בכלל. בכתבה זו השתמשנו רק בערים שהתקבלו עליהן תשובות של יותר מ-300 גולשים.
מדגם הנשאלים מייצג את אוכלוסיית גולשי ynet וכולל אנשים משכבות, גילים ומגזרים שונים, ובפיזור גיאוגרפי רחב. עם זאת, לא מדובר במדגם שמשקף באופן שלם את האוכלוסייה הכללית בישראל. ייתכן שישנם מאפיינים ייחודיים לגולשים שאוהבים לענות לסקרים באתר, וכך למשל נמצא תת-ייצוג לחברה הערבית והחרדית. כמו כן, הסקר מודד את תפיסות הציבור ולא את המציאות האובייקטיבית, כפי שניתן לראות בהמשך.
8 צפייה בגלריה
מדד עוצמת התחבורה מחושב לפי ההזדמנויות לעלות לתחבורה ציבורית ביחס לשטח הבנוי בתחום המוניציפלי
(צילום: גיל יוחנן, ים נאור, נדב אבס, אסף זגריזק)
תוצאות הסקר הושוו לעוצמת התחבורה הציבורית לפי מדד שפיתח מנתח התחבורה נחמן שלף. המדד מחושב לפי ההזדמנויות לעלות על האוטובוס, רכבת או רכבת קלה ביחס לשטח הבנוי בתחום המוניציפלי של היישוב, והציון ניתן בהשוואה לשירות בערים אחרות בישראל.
העוצמה לא משקפת את איכות השירות, שכן היא מחשבת רק את ההזדמנויות להשתמש בתחבורה הציבורית. לכן, לא ניתן לבדוק במדד אם האוטובוס מבצע סיבובים רבים, כמה זמן אורכת הנסיעה או אם האוטובוס יעיל ואכן התושבים משתמשים בו רבות. לכן, ייתכן שביישוב מסוים יש לא מעט תחבורה ציבורית אך היא לא יעילה, ולכן דירוג הגולשים בהתאם. ייתכן גם שהגולשים העניקו את הציון בהתאם לשירות האידיאלי שהיו רוצים לקבל ולא בהשוואה לשירות הממוצע בישראל, שנמצאת בפיגור רב בנושא זה.
בתחבורה הציבורית יש לעתים שוני גדול בין שכונות בתוך הערים, אך הסקר ביקש מהגולשים לתת ציון לעיר כולה. גם עוצמת התחבורה הציבורית מחושבת לפי ממוצע עירוני.
8 צפייה בגלריה
אוטובוסים שעומדים בפקק עם מכוניות פרטיות הופכים את השירות לפחות איכותי
(צילום: נמרוד גליקמן)
למרות ההסברים והסייגים, נתוני הסקר חשובים לציבור ולמקבלי ההחלטות. הפערים הגדולים עשויים להעיד על כך שבמקרים מסוימים ניתן שירות רב, אבל האיכות חסרה. אוטובוסים שעומדים בפקק יחד עם מכוניות פרטיות כי אין נתיבי העדפה, מסלולים מסורבלים ולא יעילים, תכנון עירוני פרברי – כל אלו הופכים את השירות לפחות איכותי. הפערים יכולים להצביע גם על כיסוי לא אחיד של התחבורה הציבורית בתוך העיר ועל פערים גדולים בין השכונות.
במקרים אחרים, לצד השקעה בתשתיות ובשירות יש חשיבות גם להסברה ולשקיפות המידע בנוגע לתחבורה הציבורית בכל יישוב ובכל שכונה, משימה שמשרד התחבורה והרשויות המקומיות לא עומדות בה. למרות שבחלק מהערים מצב התחבורה הציבורית הוא טוב באופן יחסי, עדיין המצב הכללי במדינה גרוע ועגום, במיוחד אחרי שנים רבות של הזנחה בתחום התחבורה הציבורית, מצב שמשווע לשינוי דחוף.
ברעננה ומודיעין מרוצים, למרות שהשירות נמוך
אחת התוצאות המעניינות בסקר הייתה של גולשים שדירגו גבוה מאוד את התחבורה הציבורית בעירם, למרות שבפועל עוצמת השירות בינונית, ואפילו נמוכה.
הדוגמה הבולטת ביותר היא רעננה שקיבלה את הציון הגבוה ביותר בקרב הגולשים – 77, אך הציון שניתן לעוצמת התחבורה הציבורית בה הוא 58. התחבורה הציבורית ברעננה נחשבת לגרועה ומסורבלת, והתכנון העירוני שלה מעודד הסתמכות על נסיעה ברכב הפרטי לצד מחסור עצום בתשתיות תחבורה ציבורית, בין היתר בשל התנגדות ראש העירייה.
ייתכן שחלק מהמדרגים פשוט לא משתמשים בתחבורה הציבורית, אלא מסתמכים על תחושות או שמועות. בהשוואה לערים נוספות, הגולשים שדירגו את רעננה מאמינים כי היא דומה לערים שבקרבתה (43.7%) או גרועה יותר (31.4%) ואילו כרבע סבורים שהתחבורה הציבורית בעיר טובה מבערים אחרות.
פער בין המציאות לדירוג נמצא גם בעיר השכנה, כפר סבא. הגולשים העניקו לעיר את הציון המכובד של 74.3, בעוד שעוצמת התחבורה הציבורית עומדת על 63 בלבד. להרצליה העניקו הגולשים את הציון 71.3, בעוד שעוצמת התחבורה הציבורית שבה עומדת על 61 בלבד.
8 צפייה בגלריה
מודיעין. הגולשים מרוצים מאוד, עוצמת השירות בפועל בינונית
(צילום: אבי חי, אורי דוידוביץ)
עוד משיבים מרוצים במיוחד לעומת שירות בינוני נמצאו במודיעין-מכבים-רעות שקיבלה מהגולשים 76 בעוד שהציון שניתן לעוצמת התחבורה הציבורית בפועל הוא 62 בלבד. למרות שהגולשים העניקו ציון גבוה יחסית לתחבורה הציבורית בעיר, הם סבורים שהמצב גרוע בהשוואה לערים אחרות. 46.2% מהמשיבים טענו שהשירות פחות טוב או הרבה פחות טוב מבערים אחרות, 30% השיבו שהשירות ברמה דומה, ורק 23.8% חשבו שהשירות טוב יותר ממקומות אחרים.
בראשון לציון נתנו המשיבים ציון 70.9, שאמנם גבוה יותר מהציון שניתן לעוצמת התחבורה הציבורית בפועל, 66, אך לא בפער גדול. בראשון לציון שונות תחבורתית רבה בין השכונות השונות בעיר. בעוד שמזרח העיר הרביעית בגודלה בישראל בנוי בצפיפות יחסית וברשת רחובות ותיקה, מערב העיר מבוזר ומפוזר יותר, ושם התחבורה הציבורית מתקשה לתת מענה איכותי.
עיר נוספת שנרשמה בה חריגה מעניינת היא הוד השרון שקיבלה מהגולשים את הציון 68.1, הרחק מהציון העגום שניתן לעוצמת התחבורה הציבורית – 48, הציון הנמוך ביותר לערים שנסקרו לטובת הכתבה.
אמנם בדרך הראשית בעיר חולפת לא מעט תחבורה ציבורית, בעיקר כזו שעוברת ביישובים רבים, אך השכונות מנותקות משירות סביר. נראה שהגולשים מודעים לבעייתיות. למרות הציון הגבוה שקיבלה העיר, רוב הגולשים (43.4%) ענו שהתחבורה הציבורית בעירם פחות טובה, או אפילו הרבה פחות, מבערים אחרות. 36.2% השיבו כי השירות דומה, ואילו רק 20.5% ציינו כי הוא טוב או טוב בהרבה מערים אחרות.
התחבורה הציבורית תדירה – אבל התושבים לא מרגישים את זה
ומנגד, יש ערים שעוצמת התחבורה הציבורית בהן גבוהה, אבל למרות זאת הגולשים דירגו אותה נמוך, ואפילו נמוך מאוד.
הבולטת ביותר היא חיפה שבה עוצמת התחבורה הציבורית עומדת על 74, בעוד שהגולשים העניקו לה ציון נמוך של 54.4. חלק מהסיבות יכולות להיות השונות הגדולה בשירות שניתן באזורים שונים של העיר. בעוד שיש שירות מסיבי ואיכותי בציר החוף שסובב את חיפה, במרכזיה ההיסטוריים של העיר, וכן על ציר הרכס, ואפילו בשבת – שכונות רבות על הכרמל מנותקות משירות תחבורה ציבורית בשל התכנון שלהן.
שכונות אלו מכונות "שכונות בלון" משום שיש אליהן מעט כניסות ויציאות, לפעמים רק אחת, עובדה שמאלצת את האוטובוסים לנסוע זמן רב ולחזור על עקבותיהם. נוסעים שיש להם אלטרנטיבה לא משתמשים בהן, וכמו מעגל קסמים, בעקבות חוסר הביקוש התדירות של הקווים נמוכה, והתחבורה הציבורית פשוט לא נותנת מענה.
8 צפייה בגלריה
תחבורה ציבורית בחיפה. שכונות רבות על הכרמל מנותקות מהשירות בגלל התכנון שלהן
( צילום: שמיר אלבז)
התופעה הזו קיימת בערים רבות, וגם בערים לא מעטות שמופיעות כאן ועוצמת השירות שלהן גבוהה אך שביעות הרצון נמוכה.
אבל למרות הציון הנמוך, 46.5% מהגולשים ענו שהמצב בעירם טוב או טוב בהרבה בהשוואה לערים אחרות, 27.4% טענו שהשירות ברמה דומה לערים אחרות, ואילו 26% טענו שהוא פחות טוב או הרבה פחות טוב.
את הציון הנמוך ביותר מהגולשים קיבלה אשדוד עם 54.1, זאת למרות שעוצמת התחבורה הציבורית שלה דורגה 66. משרד התחבורה קידם בעבר פרויקט לשיפור התחבורה הציבורית בעיר, אך נראה שבפועל האשדודים ממש לא מרוצים. 47.1% מהגולשים ענו כי התחבורה הציבורית בעירם פחות טובה או הרבה פחות טובה. 27.3% סבורים שהיא כמו בערים אחרות, ו-25.7% ענו שהיא טובה או טובה בהרבה.
8 צפייה בגלריה
תחנת אשדוד. משרד התחבורה קידם בעבר פרויקט לשיפור התחבורה הציבורית בעיר, אך נראה שהתושבים לא מרוצים
(צילום: אבי רוקח )
פער בין הדירוג הנמוך לעוצמת התחבורה הציבורית נרשם גם בחולון. בעוד שהגולשים העניקו את הציון הנמוך 58.4, עוצמת התחבורה הציבורית בעיר עומדת על 71. חולון נהנית מתחבורה ציבורית של ערים רבות אחרות שחולפת בה, ומקישוריות לערים מרכזיות במטרופולין כמו תל אביב וראשון לציון.
נראה שהגולשים סבורים שהציון הנמוך שהעניקו לשירות בעירם משקף באופן דומה את השירות גם בערים אחרות. 46.5% מהגולשים ענו שהשירות ברמה דומה לערים אחרות, 28.7% השיבו כי הוא פחות טוב או פחות טוב בהרבה, ו-24.7% השיבו כי הוא טוב או הרבה יותר טוב.
8 צפייה בגלריה
הרכבת הקלה בירושלים. עוצמת התחבורה הציבורית גבוהה, אבל הפקקים והצפיפות פוגעים באיכות השירות
(צילום: גיל יוחנן)
עיר נוספת שהפתיעה היא ירושלים, שקיבלה מהגולשים את הציון הנמוך 58.9, בעוד שמדד עוצמת התחבורה הציבורית העניק לה ציון בינוני-טוב – 73. בבירה יש הסתמכות נרחבת על התחבורה הציבורית, ולרבים מתושבי העיר אין אלטרנטיבה אחרת להתניידות.
את הפער בין עוצמת התחבורה הציבורית הגבוהה לתחושות הגולשים ניתן להסביר בין היתר בכך שהמדד לא בוחן את איכות השירות, וכשהאוטובוסים עומדים בפקק או יש צפיפות גדולה בקרונות הרכבת הקלה – הדבר פוגע בשגרת החיים ובאיכות השירות.
התושבים שהצליחו לקלוע
לצד כל זה יש ערים שהגולשים הצליחו לקלוע לעוצמת התחבורה הציבורית בעירם. הבולטת ביותר היא תל אביב-יפו שקיבלה כעיר את הציון הגבוה ביותר מבחינת עוצמת התחבורה הציבורית, 80, וגם הגולשים נתנו לה ציון גבוה – 73.
בתל אביב אכן יש שירות טוב יחסית למקומות אחרים בישראל וכן נגישות גבוהה ממרכז העיר ליתר ערי המטרופולין. עם זאת, במזרח העיר, בדרומה ובשכונות מסוימות בצפונה, השירות פחות יעיל.
נראה שגם תושבי תל אביב מודעים לשירות הטוב יחסית שהם מקבלים ביחס לערים אחרות. 62% מהמשיבים הסכימו שהתחבורה הציבורית בעירם טובה יותר או הרבה יותר טובה מערים אחרות, 23.4% טענו שהשירות ברמה דומה, ורק 14.6% טענו שהשירות ברמה פחות טובה או הרבה פחות טובה.
בפער די גדול אחר כך קיבלה רמת גן ציון 72 בעוצמת התחבורה הציבורית, וגם התושבים העניקו ציון מכובד של 64.4. בפתח תקווה הפער בין המדדים קטן יותר – 71 במדד העוצמה ו-66.6 במדד הגולשים. בשתי הערים יותר מ-40% מהגולשים מהמשיבים ענו שהשירות שהם מקבלים טוב יותר או טוב בהרבה מבערים אחרות.
8 צפייה בגלריה
עומס בתחנה המרכזית בבאר שבע. יותר מ-60% סבורים שהשירות בעיר דומה או פחות טוב או פחות טוב בהרבה מהמצב בערים אחרות
(צילום: הרצל יוסף)
לתושבי באר שבע יש תחבורה ציבורית בעוצמה של 67, והם העניקו לשירות ציון של 62. בהתאמה, גדל שיעור המשיבים שחושבים שבערים אחרות הדשא ירוק יותר והתחבורה הציבורית טובה יותר. יותר מ-60% סבורים שהשירות בעירם דומה או פחות טוב או פחות טוב בהרבה מהמצב בערים אחרות.
בנתניה עוצמת השירות בעיר היא 65 ואילו הציון שקיבלה מהגולשים עומד על 63.3. כשנשאלו על מצב התחבורה הציבורית בהשוואה לערים אחרות, יותר מ-70% אמרו שהשירות דומה או פחות טוב או פחות טוב בהרבה מבערים אחרות.
מי שהצליחו לקלוע כמעט לגמרי לעוצמת התחבורה הציבורית הם הגולשים מרחובות. עוצמת התחבורה הציבורית היא 60 ואילו בסקר קיבלה העיר ציון של 60.9. גם כן, כמו בערים אחרות, הגולשים סבורים שהמצב בעירם משקף את מצב התחבורה הציבורית ברחבי הארץ. 43.5% סבורים שהשירות דומה לזה שניתן בערים אחרות, 32.1% סבורים שהוא פחות טוב או הרבה פחות טוב, ואילו 24.4% סבורים שהוא טוב או הרבה יותר טוב.
