אפקט האג: צה"ל עוקב בדאגה אחר ההשלכות האפשריות של החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון הקודם יואב גלנט - על רקע החשש שלוחמים שפעלו בעזה נמצאים על המוקד בעולם.
ב-ynet נחשף כי קצינים ולוחמים שפעלו בעזה והתכוונו לצאת לאחרונה לחו"ל נדרשו על-ידי צה"ל להימנע מכך, ואחרים נדרשו להסיר תיעודים מהלחימה - וגורמים בצבא מזהירים כי אותה החלטה נגד נתניהו וגלנט עלולה להוות תקדים, ולסלול את הדרך להליכים פליליים גם נגד קצינים בכירים, לוחמי סדיר ומילואים שלחמו ברצועת עזה. צה"ל מתמודד כיום עם עשרות מקרים שבהם הוגשו תלונות או נפתחו הליכים פליליים נגד קצינים וחיילים שתכננו לצאת לחו"ל. חלקם אף נדרשו לעזוב מדינות שבהן שהו, מחשש למעצר או חקירה.
באוקטובר האחרון הודיע אחד הארגונים האנטי-ישראליים שפועלים להגשת תלונות והוצאת צווי מעצר נגד חיילי צה"ל על תלונה חסרת תקדים לבית הדין הפלילי הבינלאומי, הכוללת האשמות נגד אלף חיילי צה"ל בגין פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם במהלך הלחימה בעזה. לדברי הארגון, "קרן הינד רג'אב", הלוחמים, שכולם זוהו בשמם, מואשמים בהשתתפות ב"התקפות שיטתיות נגד אזרחים במהלך רצח העם המתמשך בעזה".
בארגון טוענים כי התלונות נתמכות על-ידי "יותר מ-8,000 ראיות הניתנות לאימות - כולל סרטונים, הקלטות אודיו, דוחות משפטיים ותיעודים ברשתות החברתיות, המוכיחים את מעורבותם הישירה של החיילים בזוועות אלו. כל החיילים המוזכרים אותרו בעזה במהלך רצח העם, והראיות חושפות את השתתפותם בהפרות של החוק הבינלאומי".
"ישראל הרעיבה את האוכלוסייה באופן שיטתי"
אחד מקורבנות ה"קרן" הוא קצין בדרגת אלוף-משנה בשם משה טטרו. הארגון כתב כי הוא מתנגד נחרצות למינויו של טטרו לנספח הצבאי של ישראל בבלגיה, בגלל "מעורבותו הישירה בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם" במהלך כהונתו כראש מינהל התיאום והקישור לרצועת עזה. הקרן קוראת לממשלת בלגיה לשלול את הסמכתו, והגישה גם תלונה מפורטת לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), בדרישה לפעול מיידית נגד טטרו.
לדבריהם, תחת הנהגתו של טטרו כראש המינהל "נאכפה מדיניות להרעיב באופן שיטתי את אוכלוסיית עזה. משאבים חיוניים כמו מזון, מים ואספקה רפואית הוגבלו קשות, ויצרו רעב מעשה ידי אדם שהרס אין-ספור חיים". לדבריהם, הפעולות של טטרו עוקבות אחר "אותו דפוס של ענישה קולקטיבית, המכוונת נגד אזרחים באחד האזורים הפגיעים ביותר בעולם".
זיהוי חוליות נ״ט וחיסולן בעזה
(צילום: דובר צה"ל )
עוד טוענים בארגון כי תפקידו של טטרו בהכוונת התקפות על בתי חולים ברצועה, בהם בתי החולים נאסר בחאן יונס ושיפא בעיר עזה, מייצג הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. העדויות שהוגשו ל-ICC כוללות תיעוד של התקשורת הישירה שלו עם מנהלי בתי החולים לפני ההתקפות, שהובילו לדבריהם ל"נפגעים המוניים" ו"מדגימות מאמץ מחושב לפרק את מערכת הבריאות השברירית ממילא בעזה, ולמנוע מאזרחים גישה לטיפול רפואי מציל חיים".
במכתב שנשלח למשרד החוץ של בלגיה הדגיש יו״ר הארגון, דיאב אבו-ג'אג'ה, את המחויבות המוסרית והמשפטית של בלגיה לדחות אנשים המעורבים בהפרות חמורות של החוק הבינלאומי. "לאפשר למשה טטרו לשרת בבלגיה יהיה אישור לפשעיו", טען. "בלגיה חייבת לעמוד במחויבותה לצדק, ולשדר מסר ברור שלפושעי מלחמה אין מקום במוסדות שלנו או בחברה שלנו".
הארגון הגיש תלונה בדרישה לעצור ולהעמיד לדין לאלתר גם שלושה חיילי צה"ל שנכנסו לאמסטרדם. החיילים, י׳, ש׳ ו-ל׳, אשמים לטענת הקרן בהרס רכוש אזרחי בעזה "ללא כל צורך צבאי". התלונה שהוגשה נגדם מפרטת הפרות, לרבות "שריפה מכוונת של בתים בעיר עזה והרס במעבר רפיח בשנת 2024", והארגון קרא לממשלת הולנד "לפעול במהירות ולמלא את חובותיה הבינלאומיות על-ידי מעצר והעמדה לדין של השלושה. התגובה המיידית של הממשלה היא חיונית לא רק כדי לשמור על שלטון החוק, אלא גם כדי לחזק את שלמותם של תקני זכויות אדם בינלאומיים״, נכתב בדף הארגון.
"כוונה ברורה לרצח עם"
גם נגד הלוחם א׳, קצין במילואים, עקב הארגון וחקר דיווחים שלפיהם הוא התחמק ממעצר בקפריסין, שם ביקר עם אשתו, בסיוע ישראל. ״ההתערבות החצופה הזו היא דוגמה בולטת לפטור מעונש בחסות המדינה, ערעור החוק הבינלאומי ושיבוש הצדק״, תקפו בארגון. בקרן הגישו תלונה רשמית לרשויות הקפריסאיות, וטענו כי סיפקו ראיות נרחבות נגד א', "לרבות קטעי וידאו המציגים אותו מצית בית ורכוש אזרחי בעזה תוך שהוא מצהיר: 'לא נעצור עד שנשרוף את כל עזה'. ראיות אלה, יחד עם הצהרותיו, מדגישות את כוונתו לרצח עם והפרות ברורות של אמנות ז'נבה ואמנת רומא״.
הארגון הגיש בקשה רשמית לשירות המשטרה (MPS) בבריטניה לערוך חקירה מקיפה של פשעי מלחמה שביצע לכאורה הלוחם אלון אלגלי (45) ממושב עזריה, שמשמש גם כמנכ"ל חברה שנתנה שירות לצה״ל. לדבריהם, הוא נמצא כעת בבריטניה ומעורב בפעולות שעלולות להוות הפרות חמורות של אמנות ז'נבה והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
5 צפייה בגלריה
"באנו לחפש מנהרות טרור, המדינה וצה"ל נותנים גיבוי מלא". אמל"ח שאותר בג'באליה
(צילום: דובר צה"ל)
בסרטון שהפיצו נראה אלגלי על רקע הריסות ברפיח, כשחברו ברקע אומר: ״הנה כל ההריסות של רפיח. ׳משק עפר׳ עובדים עם הבאגרים בתוך רפיח. אנחנו פה כבר שלושה ימים, ויש לנו שנה קדימה להמשיך ולא לעצור. ראש משק עפר איתנו בכבודו ובעצמו. מחר הוא יגיע להוריד להם את המסגד. שיהיה לנו בהצלחה ובשורות טובות״.
אלגלי אמר ל-ynet: ״אני חושש מאוד. באנו לעשות טוב, לחפש מנהרות. אנחנו לא הורגים אזרחים ולא פוגעים בהם. אנחנו לא עושים משהו לא בסדר. רק חיפשנו מנהרות ותשתיות טרור, ותוך כדי העבודה אנחנו נתקלים במיליון ואחד דברים כמו אמצעי לחימה ודברים ממולכדים". הוא תיאר כי "עשו עליי לינץ׳ עולמי. אני כבר לא יוצא לחו"ל. חזרנו אני ואשתי מבריטניה בחרדות מטורפות שניעצר שם.
"זה כמובן לא נכון מה שהם כתבו, שאנחנו הורסים מסגדים. אנחנו לא הורסים מסגדים או בתי ספר של אונר״א. יש חוקים מאוד ברורים. לא נהרס שום מסגד ושום בית ספר. גם לא הורסים כי זה אסור. אם מגיעים למסגד וחוששים שהוא ממולכד, יש מי שמטפל בזה. כשהייתי בבריטניה קיבלתי טלפון מגורם במדינה, ואמרו לי ששב"כ מטפל במקרים האלה. בינתיים אני לא טס עד שנבין מה קורה. המדינה שלי והצבא לא עצרו לרגע, נותנים לי גיבוי מלא. אין לי ארץ אחרת, אני מוכן למות למען המדינה שלי״.
"החייל השתתף ב'פיגוע' בבית חולים"
הארגון הגיש תלונה משפטית לרשויות אקוודור נגד ס', חייל בעל אזרחות אקוודורית, בשל מעורבותו בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות שבוצעו לטענתם במהלך המלחמה. התלונה, שהוגשה לבית המשפט הפלילי, מבקשת להעמיד אותו לדין לפי החוק האקוודורי והבינלאומי בגין השתתפותו של ס׳ ב"התקפות שיטתיות על אזרחים פלסטינים ומתקנים רפואיים".
לדבריהם, ס׳ מואשם בהשתתפות ב״פיגוע״ ב-18 במרץ 2024 בבית החולים שיפא בעזה, שם אלפי אזרחים חיפשו מקלט. "התקיפה הובילה למותם של חולים רבים, כולל ילדים וקשישים, עקב הרס של מתקנים רפואיים קריטיים ותקיפה מכוונת של משאבים מצילי חיים. פעולות אלו נופלות תחת ההגדרות של רצח עם ופשעים נגד האנושות על פי החוק הבינלאומי", טענו. התלונה של הקרן מתארת מקרים מחרידים של עינויים ורדיפה שבוצעו נגד אזרחים פלסטינים, שכללו לטענתם "התעללות פיזית ופסיכולוגית, עירום בכפייה, אונס ומניעת מזון ומים. אלה היו צעדים שיטתיים שנועדו למגר את האוכלוסייה הפלסטינית על בסיס זהות אתנית ולאומית״.
גם נגד הלוחם ליאם, אזרח הולנדי, הגיש הארגון תלונה לרשויות המשפט שמאשימה אותו בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם בעזה, והם מבקשים מהרשויות ההולנדיות לשקול לשלול את דרכונו ולפתוח נגדו בהליכי מעצר ותביעה. לדברי הארגון, התלונה מבוססת על תיעוד מפורט, לרבות עדויות מרשתות חברתיות, המראה את שירותו הפעיל של ליאם בעזה כלוחם בחטיבת גבעתי של צה"ל. ההאשמות מתמקדות במעורבותו לטענתם בהפרות של אמנות ז'נבה, וכן של המשפט הפלילי הבינלאומי וההולנדי.
התלונה מתארת כמה אירועים שבהם ליאם מואשם בהשתתפות בהתקפות על תשתיות אזרחיות, מבני דת, בתי ספר ובתים. מתואר בה גם העיסוק בנכסים השייכים לתושבי עזה העקורים. לכאורה, פעולות אלו מפירות את אמנות ז'נבה ואת החוק הפלילי הבינלאומי וההולנדי כאחד.
"מדובר באיום על חיילי צה"ל"
אל״מ (במיל') אילן כץ, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר ומומחה לדין בינלאומי וצבאי, אמר ל-ynet כי עד כה לא זכור לו מקרה שבו לוחם נעצר ונשפט, אך ציין כי בהחלט מדובר באיום על לוחמים. ״זה שילוב של כמה דברים: ארגונים פלסטיניים שיושבים באירופה ומנטרים את הרשתות החברתיות, ומורידים צילומים של חיילים ומפקדים בפנים גלויות - כשבחלק מהמקרים מדובר בסרטונים שלכאורה מבוצעים בהם פשעי מלחמה - ומכינים תיקים. יש מדינות שהחוקים הפנימיים שלהן מאפשרים להעמיד לדין באותה מדינה אנשים שחשודים בביצוע פשעי מלחמה".
כ"ץ ציין גם את "האמירה ההזויה" של הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, ש"אמר שישראל עושה טרנספר ברצועת עזה ומבצעת פשעי מלחמה״, ואמר כי "הארגונים האלה לוקחים את האמירה הזו ואת הסרטונים, ובהחלט יש מצב שיוצא צו מעצר נגד חייל פשוט שהעלה סרטון או תמונה לרשתות, או מפקד אוגדה שהתראיין בטלוויזיה. אם רואים תמונה של חייל מול הריסות בתים, אפשר לטעון שזה לצורך צבאי, וזו טענה טובה שזה נגד טרור, אבל אם רואים חיילים שבוזזים זה כבר יותר בעייתי, ויהיה אפשר להעמיד אותם לדין במדינות מסוימות״.
אל"מ כ"ץ הדגיש: "אני מייעץ לכל מי שהשתתף בלחימה שלא יעלה סרטונים לרשתות, ומי שהעלה - שימחק אותם. בכל מקרה, לפני שחיילים יוצאים מהארץ הם יכולים לברר בחדר המצב במשרד החוץ אם יש להם מידע קונקרטי על צו מעצר נגדם. כשמגיעים לחו״ל - לא לספר שהשתתפת בלחימה. גם לא צריך לספק מידע, ואני מניח שאם מישהו ייעצר, המדינה תדאג לכך שהוא יקבל ייעוץ משפטי מתאים. גם הבנתי שיצרו קשר עם עורכי דין בחו"ל כדי להפעיל אותם בשעת הצורך. אין ספק שהמדינה תדאג ללוחמים במקרה שהם ייעצרו״.
לדבריו, כל עוד הלוחם שנגדו הוגש צו מעצר נמצא בארץ, אין לצו השלכות כלשהן. "תיאורטית, חייל שהוצא נגדו צו מעצר יכול להיעצר כשיצא מהארץ, אבל אני לא מאמין שמדינות ירצו להתעסק בזה. יש פה פן פוליטי, ויש גם מדינות שיש להן כוחות באפריקה, וניתן באותה מידה לטעון שגם הם מבצעים פשעי מלחמה. אבל במדינה למשל כמו ספרד, שכיום די עוינת את ישראל בעקבות המלחמה בעזה, יכול להיות ששם יהיה יותר מסוכן. חיילים עם אזרחות כפולה הם בסיכון יותר גבוה, משום שהמדינה מוציאה צו מעצר למעשה נגד אזרח שלה״.
