זאת הייתה אחת הפרשיות שטלטלו את המדינה. עשרות ילדים שהוזנו בפורמולה צמחית של חברת "רמדיה" נפגעו, חמישה מהם נפטרו ואחרים נותרו נכים לשארית חייהם. עבור אלה שנפגעו קשה, הרופאים העריכו שלא יאריכו ימים. 20 שנה חלפו, וחלק מהילדים ברמה תפקודית גבוהה, אבל עדיין מתמודדים עם קשיים לא פשוטים.
"אחרי שחן אכלה פורמולה של רמדיה צמחית היו לה כל מיני בעיות. היא לא אכלה טוב ולא ישנה טוב. אחרי כמה זמן התקשרו אלינו ושאלו מה היא אוכלת ואמרנו 'רמדיה צמחית'", שחזר ליאור סלפטר, שבתו חן נפגעה בפרשה. "אחרי זה הבנו שזה סגר את המעגל של כל אלה שהיו אז בבית חולים. לאט לאט הבינו שזה המכנה המשותף בין כולם".
הכעס של המשפחות היה חריף, ומוצדק. "אני חושב שכל אחד היה כועס שפתאום אומרים לו שלילדה שלו יש משהו שלא נבע מאיזושהי מחלה, אלא שפשוט נתת לה אוכל. פתאום את מגלה שפשוט לקחת את הקופסה הלא נכונה. זאת אומרת, אם הייתי לוקח משהו שעולה אולי טיפה יותר, משקיע יותר, אז כל זה לא היה קורה".
התחושות שליוו את אמיר נטי ביום שגילה את הסיבה לבעיות של בתו נטע, מלוות אותו במידה כזו או אחרת גם היום. "נולדה לנו ילדה בריאה עם פוטנציאל, זה תמיד מלווה אותנו שיכולנו להיות במקום אחר היום. היה ברור שיש פה נזק. אם תינוק בגילה, בן חמישה חודשים, כבר מתחיל להתהפך היא עשתה את זה, מתחיל להתכונן לזחילה – היא עשתה את זה. אבל פתאום ראינו שהדברים לא כתמול שלשום, ראינו שיש נסיגה ומשהו פה מאוד מאוד חמור".
"אבל לא ויתרנו. אמרו לנו שבגלל שמדובר בתינוקות ובילדים קטנים, ובגלל שהיא נולדה בריאה, חשוב לגרום לה לכמה שיותר גירויים למוח, בצורה כזאת שאולי היא תצליח ליצור מעקפים ולהתגבר על הנזק שנעשה", סיפר אמיר. גם אצל משפחת סלפטר החליטו להתגבר על הקשיים. "פשוט החלטנו להתחיל לחיות עם זה שיש לנו ילדה עם צרכים מיוחדים. להתחיל לטפל בה, ומגיל קטן היא עובדת קשה כדי להגיע לאן שהגיעה היום".
"הכול בזכות ההורים שלי"
20 שנה חלפו מאז התפוצצה הפרשה. אחרי עבודה מאומצת של ההורים והמשפחה, נטע וחן יכולות היום לתקשר, לדבר ולנהל שיח עם הסובבים אותן. הישגים שלא היו מגיעות אליהם אם היד לא הייתה על הדופק. הן גם יודעות לספר מה קרה להן ולתווך את זה הלאה.
"כשהייתי תינוקת קיבלתי אוכל מקולקל", סיפרה נטע. "אבל החיים מתקדמים הלאה. בקיצור, איך אומרים? מה שהיה כבר מת. אמרו לי שאני בכלל לא אחיה. הכל בזכות ההורים שלי, שהם אוהבים אותי, שהם מטפלים בי טוב".
חן מתקשרת בכל יום לאביה כדי לעדכן אותו איך עבר עליה היום. "כמו כל ילד שמתקשר להורים שלו בצהריים אחרי שחזר מבית הספר. לי זה ברור מאליו, אני מחכה לטלפון, גאה בה. אומרים שילד נכה הוא ילד שאי אפשר לתקשר איתו, ויש לה בכיתה ילדים שלא מתפקדים, אבל פה את יכולה לנהל איתה שיחה. בארוחות שישי כולם יודעים שאין להם סיכוי להשחיל מילה".
חן: "נכון, אין סיכוי בכלל!".
"לא נראה שלמדו פה משהו"
למרות הזמן הרב שחלף, המשפחות עדיין לא סולחות למדינה על ההתנערות מאחריות למצב הילדים ומהיחס המחפיר. גם זה שקיבלו באותם ימים, וגם היום כשהם נדרשות בכל פעם מחדש להוכיח את הנכות של הילדים, למרות שברור וידוע מה מצבם הבריאותי.
"הנכים של פרשת רמדיה הם גם נכים בחסות המדינה, כי המוצר נמכר לציבור ברישיון משרד הבריאות", אמר אמיר. "יסלחו לי אולי נכים אחרים, אם הם לא יאהבו את המשפט שלי, אבל נטע היא כמו נכת צה"ל. היא כמו נכים שצריך לתת להם קצת יחס יותר טוב, ולא לעבור ועדות משפילות ולהוכיח את הנכות שלנו בכל פעם מחדש, ולהתעמת עם האנשים שמכריעים ומחליטים החלטות בביטוח לאומי".
גם עניין הפיצויים לא עבר בצורה חלקה. "רמדיה קיבלה פיצויים, העבירה לנו וגם זה לא היה בצורה הכי חלקה. הם הביאו חוות דעת מנוירולוג שקבע שתוחלת החיים של הילדים תהיה עד גיל 20 ולא מעבר לזה, כדי לצמצם את החישוב של הפיצויים למשפחות. למרות הכל, תמיד אמרתי לאורך כל הדרך, שאני מוכן לחזור לרחוב עם גופייה ותחתונים, רק שיחזירו את הבריאות של הבת שלי. מה שנגרם ועל הנזק שנעשה, אין מחילה. לא בכסף".
המסר של המשפחות גם צופה עתיד, והן לא ממש אופטימיות. "אני בדעה אישית שזה יכול לקרות היום עוד פעם, אחרי 20 שנה, ולאו דווקא באוכל", סיכם ליאור. "זה בגלל תרבות ה'סמוך' פה. אז נרוויח עוד חמישה שקלים, נוציא את הפורמולה ונדחוף את זה חזרה באותה מכה. לא נראה לי שלמדו פה משהו".