"כל גורם שיודע לפענח צילומי לוויין, יכול לקבל מידע על מטרות אסטרטגיות או צבאיות בעלות ערך בישראל בכל מקום בעולם". בכירים לשעבר במערכת הביטחון מודאגים מהצו שמאפשר לחברות אמריקניות להגדיל באתרי מפות את הרזולוציה של צילומי הלוויין ובכך לסרוק את הבסיסים הסודיים והאתרים החשאיים. "מידע שהוא לכאורה לא מסווג, הופך את מדינת ישראל מאוד חשופה לאויב", אמר אלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי.
באתר MapBox, שהכניסה אליו היא חינמית, ניתן לבחון בין היתר את הכור בדימונה וכן בסיסים גדולים ומרכזיים – כשהם אינם עוד מפוקסלים. כל זאת, לאחר שבשנה שעברה פורסם ברשומות הממשל הפדרלי האמריקני צו שעליו חתם ממשל טראמפ, המאפשר להגדיל את הרזולוציה של צילומי הלוויין של ישראל מ-2.0 (כל פיקסל מייצג שני מטרים) ל-0.4.
הצנזורה הצבאית אישרה לכתוב זאת ולפרסם תמונות שבהן בין היתר ניתן לראות בבסיסי חיל האוויר נבטים, תל נוף וחצור מטוסי קרב ומטוסים נוספים על המסלולים. בבסיס פלמחים נראים מסוקי חיל האוויר גלויים לעיני כל.
אלוף במיל' איילנד, שהיה גם ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל, טוען כי הגדלת הרזולוציה של צילומי הלוויין פועלת לשני הכיוונים. "אנחנו כמדינה יכולים לדעת מה קורה בסוריה, בלבנון ובאיראן ובכל מקום שאנחנו מתעניינים בו מבלי להיות כפופים לגורם זר היות שיש לוויינים ישראלים עם טכנולוגיות שמאפשרות לראות תמונה רחבה.
"ברור שתמונת המראה היא גם לצד השני ולכן זה בעייתי. אם מטוס ישראלי טס מעל איראן, יגידו שישראל מפרה את המרחב האווירי אבל לוויין ישראלי הם לא יכולים לטעון שזה המרחב האווירי שלו וזה גם פועל לכיוון ההפוך. ככל שרואים ברמת רזולוציה יותר טובה, מסוגלים לזהות דברים שלא היית מסוגל לזהות קודם כמו מכוניות ואביזרים קטנים יותר".
הוא הוסיף: "ככל שהרזולוציה יותר טובה, ויודעים להשתמש בבינה מלאכותית שיודעת לנתח את התוצאות ורואה הבדל בין הצילומים, אפשר להבין את השינויים שמבצע האויב. כמובן שיש יכולות מעבר לזה כאשר מחביאים מתחת לאדמה, אפשר לזהות על פי גוונים של האדמה מה יש מתחת ולכן עם השנים הפכנו להיות מאוד שקופים לכל מה שקורה למטה.
"הדיוק של לוויינים לא משפר את הדיוק של הירי אבל הוא מסוגל לתת לאויב מידע איפה יש יותר מטרות חשובות, ולכן גם מידע שהוא לכאורה לא מסווג, הופך את מדינת ישראל מאוד חשופה לאויב וזה במידה רבה לא בשליטתנו. לאויבים הישירים שלנו אין לוויינים, אבל הם יכולים להשתמש בלוויין של איראן, ובכלל, כל הנושא של לוויינים זה שוק".
לדברי איילנד, הדרך להתמודד עם הגדלת הרזולוציה של צילומי הלוויין היא להחביא או להסתיר כלים אסטרטגיים. "דברים סודיים שלא רוצים שיידעו שהם קיימים, צריך לשים אותם עמוק באדמה או במנהרות. כך לא רואים אותם וגם לא יכולים לפגוע בהם. ההנחה היא שכל מה שגלוי מעל פני השטח, ניתן לזהות אותו".
בפברואר השנה, הצו בנוגע להגדלת הרזולוציה אפשר לסוכנות הידיעות AP לפרסם צילומי לוויין חדשים של הכור בדימונה שסופקו לה על ידי חברה אחרת, Planet Labs. אותם צילומי הלוויין של הכור היו ברזולוציה של 0.5, מעט פחות מהרזולוציה הגבוהה ביותר המותרת.
אלו היו צילומים בודדים, ואילו באתר MapBox כל אחד יכול לסרוק את הבסיסים הסודיים, מכל זווית. עם זאת, כפי הנראה הצילומים של הכור אינם ב-MapBox אינם עדכניים יותר ביחס לאלו שפורסמו על ידי AP בפברואר.
אלוף במיל' יעקב עמידרור, שגם הוא כיהן כראש המטה לביטחון לאומי, טוען כי קיימים שלושה סוגים של סכנות בהגדלת הרזולוציה של צילומי הלוויין: "הסכנה הראשונה היא שכאשר מדובר בנשק מדויק והנשק הופך להיות יותר מדויק בידי אויבינו, ככל שיש להם תמונה ברורה יותר של המטרה, הם יכולים לכוון טוב יותר למטרות מדויקות. היכולת להסב נזקים יותר גדולה.
"הסכנה השנייה היא שמתקנים שעד היום היו עמומים ולא ידעו מה יש בהם ומה אין בהם, ברגע שיש צילומים מאוד מדויקים, ניתן להבין יותר טוב מה הם מכילים, מה שמאפשר לאויב לנתח יותר טוב את הצד המצולם. שתי הסכנות הללו מהוות נזק מודיעיני ומבצעי".
הסכנה השלישית לדברי עמידרור, שלטעמו היא הפחות קיצונית, נוגעת להפיכת כלים שונים לחשופים יותר. "ברגע שיש רזולוציה גבוהה - קשה להסתיר, הכול חשוף".
למרות הסכנות הכרוכות בהגדלת רזולוציית צילומי הלוויין, עמידרור טוען כי אין סיבה לחשוש. "צריך להבין שכמו הרבה דברים בטכנולוגיה, אי אפשר להסתיר ואין אפשר לעשות כלום. זה דבר שהוא בלתי נמנע. זה שלב בהתפתחות הטכנולוגיה והמדינה צריכה להסתיר יותר. האמריקנים ניסו למנוע את ההגדלה כל עוד לא הייתה אלטרנטיבה אמריקנית, אבל ברגע שמדינות אחרות הגדילו, לא נותרה להם ברירה".
לשאלה האם ישראל תהיה חכמה מספיק כדי לבלבל את האויב, השיב עמידרור: "זה יכול לקרות תוך ניצול הדיוקים החדשים. אני מקווה שהגורמים האחראים במדינת ישראל מודעים להתפתחות הזו ושיעשו הכול כדי שהנזק יהיה מינימלי, אבל נזק יהיה בכל מקרה. השאלה היא איך לצמצם את הנזקים".
אלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, טוען כי מדובר בסכנה של ממש למדינת ישראל. "בניגוד למה שהיה עד עכשיו, כל גורם שיש לו יכולת לפענח או לקרוא צילומי לוויין, וזה לא קשה, יכול לקבל מידע על מטרות אסטרטגיות או צבאיות בעלות ערך בישראל בכל מקום בעולם מבלי להזדקק למערכת כזו משלו. זה אתגר שהולך וגדל כי יכולות הצילום של לוויינים הולכות ומשתפרות - מה שמאפשר לכל מיני אנשים או ארגוני טרור גישה למידע בלי צורך בהשקעה גדולה".
גלעד אמר עוד: "חיזבאללה, שהוא שלוחה של איראן, ואיראן עצמה משקיעים הון תופעות לפגיעה בישראל. יש מה שנקרא בתקשורת 'פרויקט הדיוק', שזה טילים מדויקים שכן יכולים לפגוע במטרות מדויקות. ההגדלה של הרזולוציה תורמת לפגיעה במטרות מדויקות. עולה השאלה כמה אפשר לבלום את השימוש בטכנולוגיות קיימות. צריך לדחות ולבלום כמה שאפשר. אנחנו לא יכולים לשנות את זה, אבל אפשר לנסות להחזיר את הגלגל אחורה. לצערי, אני חושב שזה כבר לא אפשרי".
ראש המוסד לשעבר דני יתום סבור כי הסכנה בהגדלת הרזולוציה טמונה באיסוף מודיעיני על מדינת האויב. לדבריו, "האויב יכול לעשות שימוש בלוויינים אזרחיים שכל אחד יכול לעשות בהם שימוש על מנת לאסוף מודיעין חזיתי על האויב. כתוצאה מהגדלת הרזולוציה, האויב יכול לבהות באמצעות הלוויין על עצמים שקודם לכן הוא לא יכול היה לחזות בהם. הוא יראה את זה הרבה יותר חד ויוכל לזהות כל דבר שהוא גדול מ-40 סנטימטרים. לפני כן הוא יכול היה לראות כל דבר שהוא מעל שני מטר".
לדברי יתום, השינוי לא משפיע באופן משמעותי על מצב הביטחון הישראלי. הוא ציין כי הדרך להתמודד עם ההגדלה היא הסתרה והסוואה. "לחזור למצב הקודם זה לא יקרה. צריך לקחת בחשבון שיש בעולם לוויינים עם רזולוציה הרבה יותר גבוהה.
אבל בכל מקרה, כדי להתמודד עם הלוויינים הצבאיים שהרזולוציה שלהם הרבה יותר גבוהה, צריך להסוות ולהסתיר דברים תחת גגות, לבנות בונקרים מתחת לאדמה ולהחזיק שם מטוסים וכל מיני דברים. בנוסף, לנקוט הסוואה וגם הטעיה בכל מיני עצמים שנראים כמו מטוסים או מטרות אבל הם שם למטרות הטעיה בלבד. צריך לפעול בחוכמה והחוכמה היא פשוטה.
לסיכום דבריו אמר יתום: "צריך לחשוש, אבל מבחינת האויב זה לא מספיק שהם מזהים את המטרה, הוא צריך גם כלים מדויקים כדי לפגוע במטרות. נגד חמאס צריך גם הגנה פסיבית שזה להסוות ולהסתיר והגנה אקטיבית כמו כיפת ברזל".