בשבוע החולף חזתה המערכת הפוליטית במתח המחריף בין ראש הממשלה נפתלי בנט לבין שותפו הבכיר, שר הביטחון בני גנץ. הראשון חשף מעל בימת הכנסת את המבצע הסודי של המוסד להשגת מידע על גורל גופתו של הנווט רון ארד, וטרח לעדכן בכך את גנץ רק דקות ספורות בלבד לפני שעלה לדוכן הנאומים במליאה. שר הביטחון סבר שחשיפת מידע מסווג במעמד זה הייתה טעות, ומכאן קצרה הדרך לתדרוכים נגד בנט בכלי התקשורת מטעם "גורמים ביטחוניים".
זו כאמור לא הייתה החריקה הצורמת הראשונה במערכת היחסים בין בנט לבין גנץ, ויותר מכך - בין הלשכות שלהם. תקלות שונות בעבודה המשותפת, לצד הארשת החמוצה שאופפת את גנץ מהרגע הראשון, מיצבו את שר הביטחון כאיום ישיר לכאורה על בנט ועל המשך כהונתו, בעיקר על רקע הפלירטוט הלא-לגמרי-סמוי של שר הביטחון עם בנימין נתניהו (אף שניכר שהמחזרים מהאופוזיציה פשוט טמנו לו מלכודת דבש).
אולם בדינמיקה הפנימית שמאחורי הקלעים בין ראשי הקואליציה המורכבת ביותר שידעה מדינת ישראל, הסיפור רחב יותר מאשר גנץ ובנט לבדם. "גנץ הוא לא הבעיה רק של בנט. הוא מאיים על יציבות הממשלה כולה", אומר אחד מראשי המפלגות. "זה לא עניין שלו מול ראש הממשלה אלא מול הממשלה עצמה".
בכירים בממשלה מודים שבנט יכול היה להתנהל אחרת מול גנץ, ולכל הפחות לעדכן אותו זמן סביר לפני שהוא חושף את המבצע. אבל ממילא, הם אומרים, מי שמחפש סיבות להיעלב ימצא אותן
לא מעט עימותים התנהלו מאז הקמת הממשלה בין לשכת שר הביטחון לבין לשכות השרים האחרים. עם שר המשפטים גדעון סער התקוטט גנץ על רקע הקמת ועדת החקירה בפרשת הצוללות, ועם שר האוצר אביגדור ליברמן הוא התווכח על תקציב הביטחון. לאחר מכן התעכב גנץ בהבאת חוק הגיוס באופן שמתח עד לקצה את גבולות הסבלנות של יו"ר ישראל ביתנו. גם האיבה והמתיחות שלו מול יאיר לפיד, זכר לכניסתו לממשלה הקודמת, שרירות ויציבות.
בנט חושף: המוסד יצא למבצע להשגת מידע על רון ארד
(צילום: ערוץ כנסת)
ועכשיו הוא מותח עוד קצת את החבל גם מול ראש הממשלה. זה התפרץ כבר בעקבות הפגישה של גנץ עם יו"ר הרשות אבו מאזן באוגוסט האחרון, והגיע לשיא נוסף השבוע בנאום בכנסת שהוציא לאור את הכביסה המלוכלכת. אם למישהו היה ספק, החל מהשבוע גנץ כבר לא מנסה להסתיר את אי שביעות הרצון שלו מהמתחולל סביב.
גורמים בכירים בממשלה מודים שבנט יכול היה להתנהל אחרת מול גנץ, ולכל הפחות לעדכן אותו זמן סביר לפני שהוא חושף בפני הכנסת, הציבור והעולם כולו מבצע ביטחוני-חשאי. עם זאת הם מדגישים שבפרטי המבצע – שמשויך למוסד שנמצא תחת אחריות משרד ראש הממשלה ולא תחת צה"ל של משרד הביטחון - גנץ דווקא כן עודכן. ממילא, הם אומרים, מי שמחפש סיבות להיעלב ימצא אותן למכביר בממשלה מהסוג הזה. גנץ, סבורים גורמים בממשלה, בוחר בכך במודע ובמכוון.
מפלגה על פרשת דרכים
הצעת החוק של ח"כ דודי אמסלם שנחשפה השבוע ב-ynet דורשת להגביל את כספי המימון של מועמדים בפריימריז ל-100 אלף שקל בשנה – הדגישה שוב את שני היקומים המקבילים שבהם פועלים חברי הליכוד. מצד אחד - חזית אחידה נגד ממשלת בנט-לפיד. מצד שני - בתוך הבית הרוחות סוערות.
בימין גוברת והולכת ההערכה שנתניהו בכל זאת ינסה בקרוב לפרוץ לפריימריז במפלגה. חדי עין כבר שמו לב להתקרבות היחסית לחיים כץ וגם לישראל כץ - יו"ר מרכז המפלגה ויו"ר המזכירות בהתאמה, שמחזיקים בתפקידים קריטיים לכל מהלך שכזה.
השינוי בליכוד עשוי – או עלול, תלוי את מי שואלים – להגיע בכלל מהקואליציה. גורמים בכירים בממשלה שהתבקשו לסמן את האירוע המרכזי שסביבו ינוע כנס החורף של הכנסת, נקבו בחוק שנועד למנוע מנאשם להרכיב ממשלה. לדעתם, חוק כזה יכול ואף צפוי לשנות את מאזן הכוחות בימין ואפילו להגיע עד כדי התארגנות פוליטית חדשה.
זה יכול להיות באמצעות פרישה של בכיר בליכוד שיחוש מיאוס מרדיפה חסרת תכלית אחרי מטרה שמתרחקת והולכת (חזרה לשלטון), וזה יכול לקרות גם על גבה של תשתית שכבר הונחה בכנס הקיץ של הכנסת, עם החוק המאפשר לארבעה חברי כנסת להתפצל ממפלגת האם שלהם. לפי התיאוריה הזאת, ח"כים שיעשו שיקול פשוט ויבינו שקטנים סיכוייהם להיבחר בפעם הבאה, יהמרו על הספסל האחורי במהלך נועז שיוביל להיערכות מחודשת.
זה וגם זה עוד רחוקים ממימוש ובעלי סיכויים קלושים להתרחש במערכת פוליטית שיש בה הכול חוץ מיציבות. מצד שני, אחרי שנתיים של פוליטיקה מסוחררת, הכול יכול להיות.
