הפעם הראשונה שמייקל קורילה הגיע לישראל הייתה בשנות ה-20 לחייו, כשהיה קצין צעיר בצבא האמריקני. במשך חודש הוא חרש את המדינה והתאהב. מאז הוא ביקר בישראל עשרות פעמים, יותר מ-15 פעמים בשנתיים האחרונות, הפעם כגנרל, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום).
מייקל קורילה נפגש עם שר הביטחון גלנט
(צילום: שחר יורמן)
"בדרך כלל, כשאתה נפגש עם גנרל אמריקני יש בתחילת השיחה 7-5 דקות של גינונים ראשוניים, כמו שנהוג עם בכירים בממשל. אצלו זה לא ככה. הוא מדבר מזרח-תיכונית שוטפת ולא 'אמריקנית' – 'וואטס אפ?', צ'פחה על הגב וישר לתכל'ס. אין בקיא ממנו ברזי המזרח התיכון", סיפר גורם ביטחוני ישראלי בכיר שעבד עם הגנרל קורילה.
קורילה נולד לפני 58 שנה במינסוטה שבארצות הברית ובתחילת דרכו הצבאית שירת בתפקידים שונים בגדודי החי"ר האמריקניים. בין היתר, הוא השתתף בפלישה האמריקנית לפנמה, במלחמת המפרץ הראשונה והוצב בדרום קוריאה ובבוסניה והרצגובינה.
בשנת 2004 הוא מונה לפקד על הגדוד הראשון של אגד החי"ר בעירק, ולפי הדיווחים של הכתבים מהשטח באותה תקופה, הוא זכה להערכה רבה מצד פקודיו. בזמן ששירת עם חייליו בעיר מוסול שבעירק הוא נפצע באחד מהקרבות.
קורילה הוביל מרדף אחרי מכונית של מחבלים ברחובות העיר מוסול. לאחר שמסוק אמריקני נטרל את המכונית, נמלטו ממנה שלושה מחבלים שירו לעבר הלוחמים וברחו אל סמטאות העיר. קורילה הוביל שלושה מחייליו במבוך של חנויות וסמטאות, הוא נורה ברגלו ובזרועו, אך המשיך במרדף ובירי לעבר המחבלים עד שהגיעה תגבורת שהצליחה לעצור אותם. על תפקודו בקרב הוא זכה בעיטורים צבאיים.
"האמברלה של קורילה"
את זירת הפעילות של פיקוד המרכז האמריקני קורילה מכיר היטב, בין היתר מהתקופה ששירת כראש המטה של הפיקוד. בתפקיד הנוכחי הוא מעביר כמחצית מזמנו במפקדה בטמפה שבפלורידה ואת שאר הזמן בביקורים במדינות האזור שעליו אחראי הפיקוד. הוא ביקר כבר מאות פעמים ב-20 מתוך 21 המדינות שבשטח הפיקוד, היחידה שלא ביקר בה היא איראן.
קורילה הוא הקצין השני שנמצא בתפקיד מאז עברה ישראל לפיקוד המרכז מהפיקוד האירופי (יוקום) של הצבא האמריקני. "אני לא רוצה לדעת איך היו נראים החודשים האחרונים, ובפרט ליל המתקפה מאיראן, אם היינו תחת יוקום, שעסוק מאוד במלחמה באירופה", אמר בכיר ישראלי ל-ynet.
5 צפייה בגלריה
בסיס סנטקום בקטאר. "לא רוצה לדעת איך היו נראים החודשים האחרונים, ובפרט התקיפה האיראנית, אם היינו תחת הפיקוד האירופי"
(צילום: Carlo Allegri/Getty Images)
המפקד הנוכחי של פיקוד המרכז לקח כמה צעדים קדימה את הברית האזורית השקטה שנרקמת תחת חסותו בין ישראל לשכונותיה הסוניות המתונות. השיא היה בליל המתקפה האיראנית, כאשר לפי פרסומים זרים, גם סעודיה וירדן סייעו בגילוי וביירוט הטילים והכטב"מים האיראניים.
השיטה של קורילה פשוטה – לא לפעול כמו ברית נאט"ו – ברית גלויה ורשמית שבה כולם חברים של כולם ומחויבים לעזור בעת צרה, אלא לרכז את המידע והיכולות תחת גג אחד – מפקדת סנטקום. כך, הפיקוד האמריקני אחראי על פיזור היכולות למדינות הרלוונטיות. במילים אחרות, מכ"ם אמירתי או יכולת אמריקנית שפרוסה בקטאר יכולים לעזור מול מתקפה על בסיס מצרי בסיני או על מחנה נבטים שבנגב.
בצה"ל הגדירו את זה כ"אמברלה של קורילה" – מטריית הגנה אזורית או חופת הגנה לכל המדינות תחת מפקדת סנטקופ. השאלה המרכזית שעדיין נותרה באוויר היא איך ייראה שיתוף פעולה עתידי במובן ההתקפי, אם וכאשר דבר כזה ייצא לפועל.
חיבתו של קורילה לפרקטיקה מעשית מקבלת ביטוי במתקפות שמתרחשות חדשות לבקרים במזרח התיכון. מהחות'ים, דרך המיליציות העירק ועד לאיראנים עצמם. קורילה מחלק משימות בין הכוחות במזרח התיכון: הטייסת הזאת תעלה לזירה ההיא, הוא יוצא פריגטה למרחב הזה בים וטילי הגנה אווירית ייקחו את האיום שיגיע משם.
"אין בקיא ממנו בפרטים"
לצד ניסיונו הרב כמפקד קרבי קשוח, קורילה מאמין גדול בטכנולוגיה. הוא הגביר ללא היכר את יכולות הרשת והעברת הנתונים בסנטקום, הצליח למנות אזרח לתפקיד CTO (מנהל טכני ראשי) במפקדה, ולראשונה גם הקיף גוף בונה כוח בתחום הטכנולוגיה המבצעית. הצעדים הללו משקפים למעשה ראייה נכונה לטווח הארוך של עתיד המזרח התיכון, תוך שימוש בכלים שוברי שוויון מול האויב מספר 1 של כולם בשכונה – איראן.
"לא היה לו קל להביא מההיי-טק לתוך הצבא אישה מבריקה כמו סקיילר מור לתפקיד ה-CTO בסנטקום, זה ממש לשלוף יהלום, אבל הוא הצליח לשכנע אותה לוותר על שכר עצום", אמרו גורמים שמעורים בפרטים.
צעד נוסף שקידם קורילה בפיקוד המרכז האמריקני הוא הקמת רכיב מרכזי של יחידת חלל לטובת הכוחות במרחב. זאת כחלק מהגדלת היכולות הלווייניים של הצבא האמריקני מאז 2018.
5 צפייה בגלריה
יירוטים בשמי הר הבית. "ידע באמצע הלילה איזה סוג חימושים שוגרו על ידי איראן, מי יירט אותם ובדיוק מאיפה הם שוגרו"
תכונה נוספת של קורילה היא ירידה לפרטים הכי קטנים. "אין בקיא ממנו בפרטים. תעיר אותו באמצע הלילה עם עיניים מכוסות ותעשה לו מבחן פתע, כמו למשל, איזה סוג חימושים בדיוק שוגרו לישראל בליל המתקפה האיראנית? מי יירט אותם ומאיפה בדיוק הם שוגרו? הוא יענה לך מיד בציון 90, שאפילו קצינים ישראלים לא יקבלו", אמר גורם ישראלי.
"הוא מדקדק בירידה לפרטים, יודע מהר מה קורה ומצליב מידע. על כל תקרית הכי קטנה ברצועת עזה הוא יבקש לדעת מהר ובדיוק כיצד נפגעו הלוחמים", אמר הגורם. בכיר ישראלי הוסיף: "היה לו חשוב לדעת את פרטי תקרית 'המטבח העולמי', שבה נהרגו בטעות שבעה מעובדי הארגון בעזה".
יחס אנושי וחברי
ברמה האישית קורילה מעדיף יחס אנושי וחברי, אך למרות האווירה הלא רשמית הוא זוכה לכבוד במדינות הערביות שבהן הוא מתארח. במדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות הוא נפגש עם מלכים ויורשי עצר, ראשי ממשלה ונשיאים. בזמן שבישראל הוא נפגש בעיקר עם הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ועם שר הביטחון יואב גלנט.
במהלך הדיונים עם הרמטכ"ל, שקורילה רואה בו חבר אישי, הוא מקפיד לא לפסוח על האלופים במטה הכללי ולשמוע את עמדותיהם בנושאים השונים. כך הוא פיתח קשרים אישיים גם עם סגן הרמטכ"ל, אלוף אמיר ברעם, ועם ראשי אגפי המודיעין והמבצעים ומפקיד חילות האוויר והים.
במערכת הביטחון גורסים כי שיתוף הפעולה החזק מאוד בין ישראל לצבא האמריקני הוא בזכות קורילה וגורמים נוספים שתחת פיקודו בסנטקום. קורילה הוא זה שיזם את שליחת נושאות המטוסים האמריקניות הענקיות כהרחבת ההגנה על ישראל אחרי 7 באוקטובר.
למרות זאת, מעידים בישראל, הוא מעולם לא דיבר לישראלים בהתנשאות. "גם כשהוא בא לייעץ לנו, או שלח קצינים בכירים אחרים, אחרי 7 באוקטובר ולפני התמרון ברצועת עזה, זה אף פעם לא נשמע ממקום פטרוני. הוא אמר לא אחת שהוא רוצה לסייע לנו להבין כיצד להילחם נכון, להבין יותר ולדעת יותר", סיפר בכיר ישראלי.
"הוא ממש בולדוזר ויודע להסביר לפנטגון במקרה שיש בקשות ישראליות שלא נענות במהרה על ידי וושינגטון", הוסיף הבכיר. "לכן הוא גם מאוד מוערך בממשל האמריקני, ברמה של טופ 3 בכל קריטריון בצבא ארה"ב".
