במתקפת הטילים הבליסטיים האיראניים אמש (שלישי), הייתה עליית מדרגה מבחינת המטרות שנבחרו, בידיעה ברורה של האיראנים שהטילים אינם מדויקים וכמעט לבטח יפגעו באזרחים. היה ניסיון לפגוע באזור דימונה, ועל פי הטענות האיראניות, גם בשדות תעופה – וזאת כאמור בידיעה ברורה של האיראנים שהטילים אינם מדויקים. המתקפה האיראנית נכשלה אמנם. היו מספר פצועים קל מריצה לממ"ד או משברי יירוט ויש גם הרוג פלסטיני באזור יריחו, ועדיין לא ברור אם זה משברי יירוט או מנפילה. היה מספר מצומצם מאוד של נפילות. רוב הטילים שהגיעו לישראל יורטו.
שיגור הטילים מאיראן
היה שיתוף פעולה מצוין, פעם נוספת, בין מערכות ההגנה האווירית וחיל האוויר של צה"ל לבין מערכות הגילוי וההגנה האווירית של חיל האוויר של סנטקום, פיקוד המרכז האמריקאי. מערכת ההגנה האזורית מפני איומים אוויריים עבדה שוב בצורה מיטבית והתוצאות מעידות על כך.
אבל ישראל הפעם חייבת להעלות את רף הנזק בתגובה שלה לא רק מפני שהמתקפה האיראנית הייתה בטילים בליסטיים ארוכי טווח שלהם ראשי קרב במשקל של בין 700 ק"ג לטונה חומר נפץ ולא רק מפני הניסיון הנרחב לפגוע במטרות אסטרטגיות, אלא מפני שהפעם היה ניסיון מובהק להתגרות בישראל וליצור פרובוקציה והתרסה ובאמצעות פגיעה בכור ובמתקנים אחרים שלא נפגעו. היה גם ניסיון נרחב ועצים מבעבר, לפי טענות איראן, לפגוע בבסיסי חיל האוויר ולעוור את מדינת ישראל בהיקף חריג. ומה שחשוב לא פחות, זו הפעם השנייה שאיראן מתעמתת איתנו ישירות ולא רק באמצעות השלוחים שלה. במילים אחרות, איראן היא מבחינתנו זירת לחימה עיקרית כמו לבנון, כמו עזה וכמו איו"ש.
צריך לבדוק, אגב, אם יש קשר בין הפיגוע בתל אביב, שכנראה בוצע על ידי מחבלים מחברון שהיו קשורים לחמאס ואשר בו נרצחו שישה ישראלים. לאיראנים יש קשר לנציגי החמאס במחנות הפליטים הפלסטיניים באזור ביירות, צור וצידון ואנשי חמאס אלה מפעילים את מפגעי החמאס ביהודה ושומרון. ייתכן שהם רצו לתזמן פיגוע בסמיכות למתקפת הטילים. זה צריך, כאמור, להיבדק.
כך או כך, סביר להניח שאיראן שיערה שישראל תגיב. האייתוללות מחושבים מאוד ואינם מסתכנים לשווא בלי לחשוב צעד קדימה. האיראנים תקפו אמש בטילים בליסטיים שמופעלים על ידי משמרות המהפכה כי אחרת היו מסתכנים בהתפוררות השפעתם באזור ובעיקר במערכת יחסיהם עם השלוחים שלהם. החיסול של הנייה בטהרן, החיסול של נסראללה בביירות והחיסול של ראש כוח קודס בלבנון, גרם לפגיעה קשה במעמדה של טהרן בקרב השלוחים שלה.
היו כבר התבטאויות בעיראק ובעיקר בלבנון שאיראן לא מסוגלת להגן על השלוחים שלה ולהתמודד עם ישראל וכי היא רק יודעת להסתתר מאחוריהם. זה נכון גם לגבי החותים בתימן של נמל חודיידה. המוצא העיקרי שלהם לעולם נפגע אנושות פעמיים.
הפגיעה בנמל חודיידה, אגב, יכולה לרמז – בהתחבר לדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", על אופי התגובה הישראלית לפגיעה בטהרן. לפי הדיווח, ישראל שיגרה מסר לטהרן לפיו תפגע במתקני הגרעין של איראן או במתקני נפט. כלכלתה של טהרן מבוססת בדיוק על כך – ייצוא נפט וגז. לא חסרות מטרות באיראן שישראל יכולה לתקוף באמצעות מטוסים. התגובה של ישראל באפריל, שהייתה מדודה מאוד, השאירה את האיראנים תוהים מה פגע להם בסוללת טילי יירוט S-300 מתוצרת רוסיה חדישה, שהגנה על שדה התעופה של איספהאן ועל מתקן נתנז להעשרת אורניום שנמצא באזור איספהאן.
אבל גם אם יש לישראל כעת אינטרס לתחזק את ההרתעה שהשיגה בלבנון ובעימות הקודם עם איראן, היא צריכה להתחשב בכמה אילוצים והעיקרי שבהם הוא הדרישה האמריקנית התקיפה שלא להצית מלחמה אזורית. אם ישראל תתקוף, בהתאם למסר המדווח ב"וול סטריט ג'ורנל", את מתקני הגרעין באיראן, סביר שהיא תשיג שתי תוצאות שמנוגדות לאינטרסים שלה ולאינטרס האמריקני. אפשר להעריך שמימוש של המסר הזה – בתקיפה של מתקני הגרעין - יביא להאצה של תהליכי הפיתוח של הנשק הגרעיני באיראן וגם יביא למלחמה של הכול בכל שאיראן מעורבת בה - וזה מה שנקרא מלחמה אזורית. לכן, גם אם לישראל יש את כל הסיבות להנחית מהלומה כואבת מאוד על מתקני הגרעין, או מטרה אחרת, סביר להניח שתיבחר מטרה איראנית שבוושינגטון יראו בה תגובה הולמת, לגיטימית ומחושבת מצד ישראל.
לישראל יש כעת אינטרס לסגור את החזית האיראנית כדי שאפשר יהיה להתמקד בחזיתות האחרות שבהן אנחנו פועלים ובעיקר בלבנון. פגיעה במתקני הגרעין או פגיעה קשה בתעשיית הדלקים האיראנית, כפי שדווח ב"וול סטריט ג'ורנל" שבכוונת ישראל לעשות, עלולה להביא לתגובה איראנית וחוזר חלילה ולנו, כמו גם לוושינגטון, אין עניין להיות עסוקים גם בחזית הזאת כשהיא במרחק של יותר מ-2,000 ק"מ משטח ישראל ותדרוש משאבים ותכנונים מאוד גדולים.
פורסם לראשונה: 00:20, 02.10.24
