בן חי-שגב בבית המשפט, היום
(צילום: גיל יוחנן)
בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכת הבוקר (שני) עדותה של ד"ר יפעת בן חי-שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, עדת התביעה במשפט נתניהו במסגרת תיק 4000, בו הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. היא נחקרת חקירה נגדית בידי בעז בן צור, סנגורו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו.
בן חי-שגב סיפרה בתחילת הדיון כי הוא מוצאת עצמה תחת הכפשות. "רציתי לומר משהו לכבוד השופטים בפתח הדברים. התייחסתי בעדותי להדלפות בלתי מרוסנות לתקשורת - אני רוצה לומר שמאז עדותי שמנתה יומיים אני מוצאת את עצמי תחת הכפשות חסרות שחר שכל תכליתן זה להפחיד אותי מלומר את האמת". היא הוסיפה כי "אין להן שום תכלית אחרת. יש משהו מאוד לא תקין בהליך הזה". השופטת רבקה פרדימן פלדמן השיבה: "לא תמיד אפשר לטפל ברשתות חברתיות, אבל תפני לתביעה. תעלי על הכתב איומים שקיבלת ונראה מה אפשר לעשות".
3 צפייה בגלריה
"אמרתי שאין לי עניין להגן על נתניהו, אני לא באה מהמחנה הפוליטי שלו. זה לא עזר". בן חי-שגב
(צילום: גיל יוחנן)
לאחר הטענות, פנה בן צור לבן חי-שגב ושאל: "ביקשת בחקירה לראות מסמכים ותאריכים?". בן חי-שגב השיבה כי "בוודאי. נשלפתי ביום אחד ללא הודעה מוקדמת ונשאלתי על תאריכים ושעות ולא נגעו למהות ההליך. אמרתי שיש לי קושי לזכור, עברו שלוש שנים. ביקשתי שיאפשרו לי לראות מסמכים וביקשתי שיפנו למועצה. הקפדתי על תיעוד כדין".
בן חי-שגב טענה בנוסף כי המועצה החלה לבדוק את מיזוג החברות ב-2013, ושנושא המיזוג עלה ב-2014 כנושא שמצריך טיפול. אך לפי מסמכים היא ידעה ואישרה שהנושא עלה קודם. בן צור שאל לאחר מכן: "אמרת שהיו תהליכים במועצה ב-2013 ובתחילת 2014. יש מסמכים שמלמדים על תהליך של עבודה שוטפת שנעשתה במועצה". בן חי-שגב השיבה: "עבודה יסודית מקיפה ומקצועית".
בן צור טען לאחר מכן כי "ההליכים מתקיימים באופן איטי כי רוצים לתלות דבר בדבר (אישור עסקת בזק-יס בכפוף להתחייבות בזק להתקדם ברפורמה אחרת בשוק הסיטונאי, ג.מ)". בן חי-שגב השיבה: "לפי עמדת המשרד, המשנה למנכ"ל סבור היה שיש להתנות את הליך המיזוג בהתקדמות ברפורמה אחרת בשוק הסיטונאי, אבל הוא לא ראה מניעה עקרונית. היה ניסיון שלי לקדם את זה וניסיון של המשרד להעמיד לי מסוכות בירוקרטיות שלא יאפשרו לי לקבל ייעוץ כלכלי".
בעקבות זאת, בן צור האשים את התביעה כי "יש מסמכים שנקברו והחליטו שהם לא רלוונטיים". התובעת יהודית תירוש השיבה: "אין שום מסמך שקברנו. מה שנמצא על ידינו הועבר להגנה".
3 צפייה בגלריה
"ההליכים מתקיימים באופן איטי כי רוצים לתלות דבר בדבר". עו"ד בן צור
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בן חי-שגב המשיכה את דבריה וטענה שמשרד התקשורת מנע ממנה תקציב ליועץ כלכלי לבדיקת עסקת בזק-יס, ושראתה בזה אקט כוחני. "כשפניתי נאמר לי שיש שיקולים תקציביים ונושאים של סדר יום. חרף מאמציי לאשר ייעוץ כלכלי, נתקלתי בקשיים תקציביים". היא הוסיפה כי "ראיתי בזה אקט כוחני לא מידתי. ביטאתי אותו בזמן אמת. הבעתי עמדה נחרצת ואת מורת רוחי מהעבודה שהמשרד מנצל את כוחו להפריע לעבודת המועצה בניגוד לדין".
לפי בן חי-שגב, "הייתה תפיסה רגולטורית שיש להשתמש בבקשה זו כדי להתנות את ההתקדמות". היא הוסיפה כי "הדברים שנאמרו בחקירה אינם מדויקים ולא בהכרח צמודים לאמת. הטקטיקות שננקטו בה הביאו אותי למקום הזה. לכן אני חוזרת ואומרת שאני מבקשת לפנות למסמכים. החקירה רובה ככולה לא עסקה בי כמופקדת על האינטרס הציבורי. ציפיתי שאשאל על כך, אבל שאלו שאלות שהופנו למחשב שלי תוך הטלת מורא".
בן צור ציין כי "יש את מסמך ההתנעה שהובא לנתניהו. זו הפנייה לקיום היוועצות עם המועצה של השר שלפי נויפלד (דנה נויפלד, יועמ"שית משרד התקשורת דאז, ג"מ). את ביקשת אותו". בן חי-שגב השיבה כי "השר פונה להתייעץ, לכן ביקשתי את המכתב". היא הוסיפה כי "היה ניסיון להציג תמונה שבזיכרון שלי הייתה הפוכה. היו ניסיונות לערער אותי. ידעתי שאני לא טועה". בן צור בתגובה שאל: "היה ניסיון לחבר כמה שיותר את נתניהו ופילבר לתהליך. שדרכם זה התחיל?". בן חי-שגב השיבה כי "זה היה לי ברור מהרגע הראשון".
בנוסף, טענה בן חי-שגב כי "הבנתי שהמטרה סומנה וצריך לסמן את החיצים. לכן הייתה אטימות אוזניים ולא רצון לברר את שורש האמת. החוקרים לחצו עליי. אמרתי שאין לי עניין להגן על נתניהו, אני לא באה מהמחנה הפוליטי שלו. זה לא עזר. הם ציפו שאבוא עם סכין בין השיניים ואשים את הראש של נתניהו. כשזה לא קרה הם התחילו עם טקטיקות והטעיות".
לאחר מכן פנה בן צור לבן חי-שגב, ושאל האם היה לה חשוב לקדם את ההליך מתוקף תפקידה ומעצם היותר עובדת ציבור. לאחר שהשיבה בחיוב, בן צור הציג מסמכים שמראים לטענתו שגיבוש המלצת המועצה לא התרחשה במהירות. בן חי-שגב השיבה כי היא מסכימה עם הטענה.
בעקבות זאת, אמר בן צור כי "ייתכן גם שבחקירה גרמו לך לומר שעד שפילבר פנה אלייך לא נגעת בזה, וזה לא נכון כי אכן נגעת". בן חי-שגב השיבה: "זה מה שאמרתי בפתח עדותי בשבוע שעבר, שמה שנאמר בחקירה לא משקף את המציאות. חיכיתי ליום הזה בסבלנות ארבע שנים כדי לומר את האמת". בן צור אמר בהמשך: "פילבר לא אמר לך שהשר הנחה אותו". בן חי-שגב השיבה: "נכון. השר הנחה אותי ישרות לבחון את הבקשה (של בזק-יס במכתב ההתנעה הרשמי, ג.מ)".
באישום נטען כי במסגרת יחסי ה"תן וקח" בין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ', כדי לממש את הנחיית נתניהו, אז גם שר התקשורת, להיטיב עם בזק, שבראשה עמד אלוביץ', פעל שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשרות ומקורבו של נתניהו, לקידום ענייני אלוביץ' במשרד. כדי להביא לאישור עסקת בזק-יס במהירות ובמועד הדרוש לאלוביץ', פעל פילבר מול גורמים במשרדו שייתנו הסכמתם לאישור העסקה ללא תנאים. לפי האישום, פילבר הבהיר למועצת הכבלים והלוויין שהוא מקדם את אישור עסקת בזק-יס בהתאם להנחיות נתניהו. בין היתר, הביא פילבר לכך שהליך גיבוש המלצת המועצה שבראשה עמדה שגב התבצע באופן מואץ על מנת לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים לנאשם אלוביץ'.
ביום הראשון של עדותה שגב טענה כי "החקירה שעברתי הייתה חובבנית, רשלנית ומגמתית". לאחר הדברים הללו, ולאחר שהעידה דברים שלא עלו בחקירתה במשטרה והצהירה בדיון "חיכיתי לשופטים כי אין לי אמון במערכת", ביקשה התובעת, יהודית תירוש, להכריז עליה "עדה עוינת". בית המשפט קבע בתגובה שיאפשר באופן חריג חקירה נגדית של הפרקליטות נגדה, למרות שדחה באופן רשמי את הבקשה להכריז עליה עדה עוינת רשמית.
בן חי-שגב אישרה באותו היום שהמנכ"ל פילבר, שאין לו סמכות בעניינה, פנה אליה לדבריה לזרז לכאורה את ההליכים לאישור עסקת בזק-יס, ואמר לה לדבריה שעשה זאת בשם השר - נתניהו.
ביום השני של עדותה אמרה בן חי-שגב שהמתודולוגיה שבה התקיימה העדות הביאה אותה "לערפול זיכרון". התובעת תהתה על כך: "זה היה אחרי שעתיים חקירה". בדיון קודם שאל אותה בן צור "התרשמת בחקירה שמנסים להפעיל עלייך לחץ כדי להוליך אותך להגיד שהמלצת המועצה ניתנה עקב הליך לא תקין, ולחצים שהופעלו?". בן חי-שגב השיבה: "כן". היא אישרה שאמרה אז, וגם בעדותה הקודמת, ש"המלצת המועצה ניתנה כדין. חד משמעית נכון וראוי היה לאשר את עסקת המיזוג לטובת הציבור".
