היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרבת בינתיים לאפשר מתן ייצוג נפרד לממשלה בבג"ץ על חוק הפטור מגיוס, בנימוק כי היא "עוד לא הציגה את עמדתה, ולכן לא ניתן לבחון את הנושא בעת הזו". במקביל, החוק מוביל לעימות גם בתוך ש"ס. לאחר שהשר משה ארבל אמר כי "הציבור החרדי חייב להפנים שאין אפשרות מוסרית להמשיך ככה", אמרו בתנועה כי "הנושא מנוהל על ידי היו"ר אריה דרעי".
דיון באולפן על חוק הפטור מגיוס
(צילום: טל אזולאי)
בהודעה מטעם בהרב-מיארה נכתב כי היא הבהירה בתחילת החודש כי "אין מקור סמכות חוקי למתן פטור גורף של תלמידי ישיבות מגיוס לשירות צבאי וכי על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם על פי כל דין. ביחס לבקשה למתן ייצוג נפרד בעתירה בנושא, הממשלה עוד לא הציגה את עמדתה בעניין, ולכן לא ניתן כעת לבחון את הנושא".
במכתב שנשלח מהמשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון למזכיר הממשלה יוסי פוקס, נכתב כי "האחריות לנושא מוטלת על משרד הביטחון, ובעניין זה להבנתנו מתנהל בימים אלו שיח בדרגים שונים בעניין גיבוש הצעת חוק ממשלתית. בנושא התמיכות - האחריות מוטלת על משרד החינוך שפרסם את מבחן התמיכה הרלוונטי, ועל משרד האוצר".
"היועצים המשפטיים של משרדים אלה לא מסרו לנו כי קיימת עמדה של השרים המופקדים על העניין, אשר תוקפה על ידי הממשלה", כתב המשנה של בהרב-מיארה. "לפיכך, לא ברור ביחס לאיזו עמדה ממשלתית מבוקש מתן אישור לייצוג נפרד, וממילא לא ברור על סמך מה כתבת כי 'אין כל אפשרות לגשר על הפער המהותי בין עמדת היועצת המשפטית לממשלה לעמדת הממשלה הן בסוגיית הגיוס והן בסוגיית התמיכות'".
בפודקאסט של תנועת "הרבעון הרביעי", שעלה הבוקר, אמר שר הפנים משה ארבל מש"ס כי "המציאות אחרי 7 באוקטובר היא שהציבור החרדי צריך להבין ולהפנים שאין אפשרות מוסרית להמשיך ככה. בשנה יש 1,500 בני גיוס, הם חייבים להיות חלק מהנושאים בנטל. בנוסף אליהם יש לא מעט מוסדות שמוגדרים נוער נושר. כל המוסדות הללו - אין הצדקה בעולם שמי שבהגדרה תורתם לא אומנותם, לא יהיו חלק מהצבא".
כמה שעות לאחר מכן, נמסר בתגובה רשמית מש"ס כי "נושא חוק הגיוס ומעמדם של בני הישיבות מופקד אך ורק בידי מועצת חכמי התורה ומנוהל על ידי יו"ר התנועה אריה דרעי ונציגו למו"מ אריאל אטיאס. נציגי התנועה הונחו שלא להתבטא בנושא כלל. עמדתה של ש"ס מוצגת אך ורק בכלים הרשמיים של תנועת ש"ס".
בתחילת השבוע ביקש מזכיר הממשלה יוסי פוקס מלימון לאשר לממשלה ייצוג נפרד בדיון בבג"ץ. לטענת פוקס, עמדתה של בהרב-מיארה שלפיה על מערכת הביטחון לפעול כבר כעת לגיוס תלמידי הישיבות ולהציג בבג"ץ כיצד פעלה, לא עולה בקנה אחד עם החלטות העליון ו"מאיינת מכל תוכן את הדיון שנקבע בהרכב מורחב של תשעה שופטים".
בהרב-מיארה הודיעה למשרדי החינוך והביטחון ב-31 במרץ - יממה לפני פקיעת הוראת השעה המאפשרת לפטור חרדים מגיוס, כי יש להיערך לגיוס תלמידי ישיבות עוד ב-1 באפריל, והזהירה מפני עקיפת צו הביניים שהוציא בג"ץ בעניין תקציבי הישיבות לחרדים - ואסרה לפצות אותם ב"אפיקי מימון אחרים". בעניין הגיוס, כתבה היועצת כי "אין מקור סמכות למתן פטור גורף של תלמידי ישיבות מגיוס לשירות צבאי - ועל מערכת הביטחון לפעול לגיוסם לשירות צבאי על פי דין". חרף זאת, בצה"ל לא ממהרים להוציא צווי גיוס לחרדים - וגם אם כן, לא ממהרים לאכוף אותם.
בחודש שעבר הוציא בג"ץ צו ביניים שבמסגרתו קבע כי לא יועברו תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. לפי קביעת השופטים, כאמור, בחודש יוני הקרוב ייערך דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים בנוגע לשאלה אם להפוך את צו הביניים הזמני - למוחלט. הדיון ייערך כחלק מעתירות הדורשות לחייב אכיפת גיוס תלמידי ישיבות ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהן לא מתגייסים.
השופטים קבעו כי טענות העותרים נגד חוקיות הוראת השעה שאפשרה להימנע מגיוס בני הישיבות עד 1 באפריל היו "כבדות משקל", ואישרו למדינה להגיש עד סוף אפריל "תצהיר משלים" בנושא.
