ארצות הברית ממשיכה להפעיל לחץ על ישראל בכל הנוגע למדיניותה מאז חידוש הלחימה. בכירים בממשל האמריקני נועדו עם בכירים במערכת הביטחון והבהירו להם שיש להכפיל את כמות הדלק שנכנס בכל יום לרצועת עזה כדי למנוע התפשטות מחלות כמו כולרה ודיזנטריה, שעלולות לגרום למשבר הומניטרי. האמריקנים ביקשו להגדיל את כמות הדלק שנכנס לרצועה מ-60 אלף ליטרים ל-120 אלף ליטרים, במקביל להגדלת כמות משאיות הסיוע ההומניטרי.
הכותרת
הזירה המבעבעת ביהודה ושומרון
27:04
הבקשה השנייה שהעלו הבכירים האמריקנים מול ישראל היא למנוע תקיפות של מתנחלים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. הבכירים ציינו שארה"ב נותנת לישראל קרדיט לפעול בשטחים נגד חמושים, אך במקביל מן הראוי שזו תמנע אלימות של יהודים נגד פלסטינים.
היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ייק סאליבן שוקל להגיע לישראל בהמשך החודש כדי להמשיך בשיחות על המשך תוכניות הלחימה ברצועה, הגדלת הסיוע ההומניטרי ושאלת היום שאחרי. סאליבן אמר הערב בתדרוך בבית הלבן כי קיים בסוף השבוע כמה שיחות עם מקביליו בישראל, מצרים, קטאר ומדינות נוספות ודן עמם על ההתפתחויות האחרונות.
"נפגשתי עם משפחות של אמריקנים שעדיין מוחזקים בשבי חמאס. אנו עושים כל שביכולתנו, עם מעורבות אישית של הנשיא, כדי להביא את כל החטופים הביתה, ולא ננוח עד שנחזיר אותם", אמר סאליבן. "הנשיא, בלינקן, ראש ה-CIA ואני נהיה בקשר עם קטאר ומצרים כדי ללחוץ על חמאס בנושא. ברגע זה חמאס מסרב לשחרר נשים שהיו חלק מההסכם, והסירוב הזה הוא שהביא לקריסת הסכם החטופים וסיום הפסקת האש".
סאליבן נשאל אם ארה"ב מרוצה מהצעדים שבהם נקטה ישראל כדי למזער את הפגיעה באזרחים בעזה, והשיב כי עדיין מוקדם לשפוט את הסוגייה. "ישראל נקטה בצעד לא שגרתי לצבא מודרני, ומזהה בדיוק את האזור שבו יבצעו תמרון קרקעי ומבקשת מאזרחים להתפנות משם". לדבריו, "אנו עובדים על כך שיוכנס סיוע הומניטרי כדי שיהיה מספיק מזון, תרופות ומים, אבל זה מצב דינמי ונמשיך לבחון את המצב. יש לישראל כל זכות לפעול נגד חמאס שממשיך לשגר רקטות לעבר אזורים אזרחיים - אך יש לה גם חובה להגן על אזרחים".
אתמול הגיעה משלחת מהבית הלבן בראשותו של פיל גורדון, היועץ לביטחון לאומי של סגנית נשיא ארה"ב קמאלה האריס, לביקור בן יומיים בישראל וברשות הפלסטינית כדי לדון בתכנון "היום שאחרי" המלחמה בעזה.
במהלך ביקורו ייפגש גורדון עם הנשיא יצחק הרצוג, ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי ועם השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר. גורדון ביקש להיפגש גם עם שר הביטחון יואב גלנט.
ההתעקשות של הבית הלבן לדון כבר עתה ביום שאחרי, מעידה על אי שביעות הרצון של האמריקנים מההתחמקות הישראלית מהסוגייה. האמריקנים רוצים להבין לאן פניה של ישראל מועדות, ולסכל תוכניות שאינן רצויות מבחינתם כמו כיבוש וביתור הרצועה.
ביקורו של גורדון מתקיים בהמשך לשיחה שערכה סגנית הנשיא האריס עם הנשיא הרצוג במהלך הטיסה לוושינגטון מדובאי, שם השתתפה בוועידת האקלים, וקיימה מספר פגישות עם מנהיגים ערבים בהן דנה על המלחמה בין ישראל לחמאס.
האריס הדגישה את התמיכה החזקה החזקה של ארה"ב בזכותה של ישראל להגן על עצמה, ודנה עם הרצוג על ההתפתחויות האחרונות בעזה. היא חזרה על דאגתה מפני אירועים שעלולים להסלים את המצב ביהודה ושומרון, כמו למשל אלימות של מתנחלים קיצוניים.
האריס אמרה שבהתבסס על הפגישות שקיימה בדובאי, היא רואה חשיבות בתכנון של היום שאחרי המלחמה בעזה ומדגישה את המחויבות של ארה"ב לפתרון שתי המדינות.
ביום שלישי בשעה 15:00 ייפגש קבינט המלחמה עם משפחות החטופים. כלקח מהפגישה הקודמת, שהחלה באיחור של שעה, אחרי שחלק מהמשפחות נותרו תחילה בחוץ כי לא נמצא מקום לכולן - הועברה ההתכנסות למוזיאון חיל האוויר בהרצליה כדי לאפשר כניסה חלקה יותר של המשפחות. לפגישה הוזמנו גם החטופים ששוחררו עד כה משבי חמאס.
בתוך כך, בישראל הכחישו כי מתנהל משא ומתן על הרחבת הקריטריונים לעסקת חטופים נוספת, ומתעקשים על שחרור עשר הנשים שהיו אמורות להשתחרר בפעימה האחרונה - לפני שקרס ההסכם.
דובר מחלקת המדינה האמריקנית מת'יו מילר התייחס אמש בתדרוך לכתבים לקריסת הפסקת האש ואמר: "אנו מעריכים שאחת הסיבות שחמאס לא רוצה למסור חלק מהנשים שהוא מחזיק כבנות ערובה, והסיבה שהפסקת האש תמה, היא שהם לא רוצים שהנשים האלה יוכלו לדבר על מה שקרה להן בשבי".
בישראל העריכו בימים האחרונים שהחמאס פוצץ את הפעימה האחרונה וסירב לשחרר את עשר הנשים הישראליות בגלל החשש שאלו יעידו על מה שעברו - והעדויות יביכו מאוד את ארגון הטרור. בכיר ישראלי אמר באותו הקשר: "אנחנו יודעים למה הם לא מחזירים אותן והם יודעים שאנחנו יודעים".
פורסם לראשונה: 22:45, 04.12.23
