אלמנתו של הסייר שנרצח בפיגוע בתל אביב: "תמיד ידעתי שיהיה הראשון לחתור למגע"
(צילום: עידו ארז)
ורד אסייג אמיר, אלמנתו של סייר עיריית תל אביב חן אמיר (42) שנרצח בפיגוע הירי ברחוב מונטיפיורי בעיר, נשאה הבוקר (ראשון) הצהרה מביתם שבעיר בת ים, וסיפרה על הבעל שאיבדה: "האיש הכי מופלא בעולם, תמיד היה בחוד וחתר למגע".
"רציתי לספר על חן, האיש הכי מופלא בעולם. הוא היה בעל מדהים, אבא מופלא לשלוש בנות", סיפרה הבוקר אלמנתו ורד. "הוא לוחם. תמיד ידעתי שיהיה הראשון לחתור למגע. גם בפיגועים הקודמים הוא היה הראשון לרוץ. הארון בבית קצר מלהכיל את תעודות ההערכה שקיבל, הוא תמיד היה מוכן לעזור. הוא היה הבעל הכי טוב, שאהב כל כך את הבנות שלו. מקווה שנצליח לעבור את זה".
5 צפייה בגלריה
"התעקש שנצא רק הוא ואני, כנראה זה היה מסע הפרידה". ורד וחן בפסטיבל בבת ים, יומיים לפני מותו
ורד סיפרה שחן התעקש לקחת את הבנות להוריו בקיבוץ אתמול ולהעביר איתם כמה שעות. "לא ידעתי מה הדחיפות, אבל כך זה יצא. הוא ביקר אותם ויצא אל המשמרת, ואנחנו יודעים איך זה הסתיים". יומיים לפני כן, סיפרה, בילו השניים בפסטיבל האהבה בבת ים. "הוא התעקש שנצא רק הוא ואני. זה כנראה היה מסע הפרידה".
יחיאל בנודנז, גיסה של אלמנתו של אמיר, אמר כי המשפחה ביקשה שההלוויתו של חן תהיה אזרחית וממלכתית. "אנחנו רוצים שיהיה עטוף בדגל ישראל בדרכו אחרונה, כראוי לגיבור ישראל. הצוות שלו מהעבודה ילווה אותו עם האופנועים במצעד גדול ומרשים להיפרד מחברם".
אמיר והסייר שהיה עמו חשדו במחבל כאמל אבו בכר (22) שהתהלך באזור נחלת בנימין, התקרבו אליו כדי לחקור אותו והוא פתח באש וירה לעבר אמיר, שנפצע אנוש ובהמשך מת מפצעיו. הסייר השני נטרל את המחבל. לאחר שמותו של אמיר נקבע בבית החולים, החליטה משפחתו לתרום את איבריו.
עדיה כהן, אחותו של חן, אמרה הבוקר: "הוא גיבור ישראל, שספג בגופו את הכדורים. זה היה מאוד אופייני לו, כי בכל אירוע שהיה מעורב בו כסייר הוא תמיד היה בחוד וחתר למגע". כהן סיפרה: "הצוואה שלו הייתה לתרום את איבריו, מאז ומתמיד. זה מה שמשפחתו עשתה. הוא היה ילד עדין וצנוע".
אביהם, שבתאי, אמר כי הוא היה שמח להיות עם הילדות. "הוא היה איש משפחה מעולה", סיפר. לדבריו, חשש מעבודתו: "הוא התגייס לסל"ע להיות סייר יחידת סיירים של ת"א, אני לא כל כך הייתי מבסוט מזה והוא אמר שזה בשבילו. חששתי, אבל לא חשבתי עד כדי כך שזה יקרה לו משהו כי אפשר היה לסמוך עליו, הוא היה תמיד חותר למגע והוא ידע מתי להכנס והאיש זהיר וממש זהיר אבל פה פעם אני לא יודע מה קרה פשוט מאוד".
אמיר הוא תושב בת ים, ובמקור מקיבוץ רעים שבחבל אשכול. הוריו עדיין מתגוררים בקיבוץ, ומלווים על-ידי אנשי הרווחה מאז שקיבלו את הבשורה על מותו. חבריו ליחידה של אמיר מיהרו אתמול לבית החולים איכילוב, לשם פונה. אחד מהם אמר: "לא מאמין שזה קרה. אתמול ישבנו עד עשר במשמרת וצחקנו, ופתאום הוא איננו. זה כל כך עצוב שחיים של בן אדם הולכים בשנייה. הוא היה גיבור, גם ברגעיו האחרונים. איך ששמעתי מה קרה פשוט נסעתי לאיכילוב להיות עם החברים".
גיסתו אושרה טביבי סיפרה על אב למופת שאהב את עבודתו. "ורד (אשתו) עדיין בהלם. הבנו שיעזרו לנו לספר לבנות, כי הן בנות 7, 5 ושנתיים. הוא לא פחד מהמצב הביטחוני. הוא היה היום בקיבוץ אצל ההורים שלו עם הבנות וכאילו נפרד מהם. אני אם חד-הורית, ותמיד כשהייתי צריכה ממנו משהו תוך דקות הוא היה מתחת לבית שלי. איך אחותי תמשיך את החיים? הוא גיבור שלנו".
