סער לפני ישיבת הממשלה: "במועד המתאים נביא את זה לכנסת"
(צילום: גיל יוחנן)
פחות משבוע לאחר שההצבעה להארכת התקנות ביהודה ושומרון לא עברה בכנסת - הממשלה אישרה בצהריים (ראשון) את התקנות פה אחד. בממשלה התעורר דיון על ההשלכות של אי-העברתן עד סוף החודש, ברקע הרמיזה של שר המשפטים גדעון סער כי ההצבעה על הארכת התקנות תתקיים בשנית "במועד המתאים".
"חיוני להעביר את החוק לפני סוף יוני כדי למנוע תוהו ובוהו משפטי", אמר סער. הוא פירט כי הארכת התקנות תובא לאישור הכנסת רק "כאשר נראה שמפלגות חברות בקואליציה השלימו את התהליכים שהן צריכות להשלים".
נפתלי בנט בפתח ישיבת הממשלה
(צילום: גיל יוחנן)
בדיון הסגור בממשלה הסביר את ההשלכות: "תחנות המשטרה ביו"ש פשוט יתנתקו – אי-אפשר להעביר מידע בין תחנות המשטרה. אזור יהודה ושומרון יהפוך לערי מקלט לעבריינים. מישהו יבצע רצח בחולון ויברח לאריאל ולא ניתן יהיה לעצור אותו שם. אנשים לא מבינים את המשמעויות ברמה הלאומית".
רז נזרי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אמר כי אם התקנות אכן לא יעברו עד סוף החודש "כאוס זה אנדרסטייטמנט". הוא טען כי במקרה שכזה "אין לנו דין להחזיק 3,500 אסירים ביטחוניים".
שרת הפנים איילת שקד פנתה אליו ושאלה האם אנשים המתגוררים ביהודה ושומרון יפסקו לקבל קצבאות, והוא השיב: "ב-1 ביולי תהיה בעיה קשה לביטוח הלאומי. צו אלוף לא יכול להורות על הגופים בישראל. ננסה למצוא פתרונות, אבל אל תבנו על זה יותר מדי. יש פה בעיה שהממשלה עוקפת את הכנסת".
ראש הממשלה נפתלי בנט מתח ביקורת חריפה על חברי האופוזיציה ואמר: "יש פה קבוצה שאומרת 'נזרע כאוס אם לא תעבירו לי את השלטון'". לדבריו, "בן אדם מסתובב עם ג'ריקן ורוצה לשרוף את היער. מעולם לא הייתה רמה כזו של חוסר ממלכתיות מהאופוזיציה". הוא קרא לשרים: "צאו ותתראיינו על הדבר הזה".
עם זאת, נזכיר, לא רק באופוזיציה בחרו להתנגד להארכת התקנות בשבוע שעבר, אלא גם שניים מחברי הקואליציה - ג'ידא רינאווי זועבי (מרצ) ומאזן גנאים (רע"מ). חברי קואליציה נוספים נעדרו מההצבעה, ברגע שהבינו שאין רוב להארכת התקנות ממילא.
היום, לאחר רמיזתו של סער על דחיית ההצבעה, צייצה רינאווי זועבי בטוויטר: השר גדעון סער החליט לא להביא את חוק יהודה ושומרון להצבעה בכנסת השבוע, זאת מאחר והוא הבין שאני מתנגדת נחרצות לחוק. זה התנגדות עקרונית ואני לא מוכנה להתפשר או לדון בנושא זה כלל וכלל".
התקנות יפוגו ב-1 ביולי - מה המשמעויות?
שר המשפטים סער סקר בפני השרים את המשמעויות במידה והתקנות לא יוארכו. לדבריו, הפקיעה תנתק את הסנכרון שבין מערכת אכיפת החוק בישראל הריבונית לזו שביו"ש. כל זמן שהתקנות בתוקף, מערכות אכיפת החוק בישראל הריבונית וביו"ש פועלות באחידות ובתיאום. עם פקיעת התקנות המערכות יתנתקו.
כמו כן, יופקעו הסדרים פליליים והעמדת אזרחי ישראל המתגוררים ביו"ש תעמוד בסיכון. התקנות הן שמחילות על ישראלים המתגוררים באיו"ש את הוראות חוק העונשין הישראלי. עם פקיעת התקנות לא יתאפשר להעמיד לדין ישראלים בגין ביצוע עבירות פליליות הקבועות בדין הישראלי. כמעט כל החקיקה המודרנית שמופיעה בחקיקה הישראלית, לא תחול על אזרחי ישראל המתגוררים באיו"ש.
(צילום: שמוליק דודפור)
כלומר, כדי לאכוף את החוק, ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון יועמדו לדין בבתי דין צבאיים, לצדם של פלסטינים שביצעו פשעים בשטחים. לדברי סער, "גם מצב דברים זה, יוביל לכך ששטחי יהודה ושומרון יהפכו כר פורה לעבריינים. בהיעדר תקנות עבירות פליליות רבות, עבריינים יעדיפו לבצע את פשעיהם משטחי יו"ש, שבהם לא יהיה דין ולא יהיה דיין".
עוד ציין שר המשפטים כי לפקיעת התקנות השפעה מכרעת על זכויות רבות. חלק מזכויותיהם של הנאשמים בהליך הפלילי לא יוּקנו להם, שכן תחיקת ביטחון מסדירה באופן שונה מהדין בישראל את מערך זכויות החשודים והנאשמים. גם זכויות אזרחיות רבות ישללו מאזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון.
זכויות המוסדרות בחיקוקים שונים המתנים את קבלת הזכות בהיות המקבל תושב ישראל תימנע מהם. כך למשל תימנע מהם הזכות לאמץ או להיות הורה בהסכם פונדקאות, אפשרות לממש צו ירושה, להוציא רישיון רכב, ועוד זכויות רבות. אזרחים ישראלים המתגוררים באזור ועוסקים במקצועות מסוימים – לא יהיו מורשים עוד להמשיך ולעסוק באותם מקצועות.
