אוסטרליה הפכה היום (ה') למדינה הראשונה בעולם שמאשרת חוק הקובע כי על ענקיות הטכנולוגיה המפעילות רשתות חברתיות למנוע לחלוטין מילדים מתחת לגיל 16 להשתמש ברשתות הללו. אף כי מדינות אחדות בעולם כבר הטילו בשנים האחרונות הגבלות שונות על הגישה לרשתות, אוסטרליה היא הראשונה שמטילה איסור מוחלט כזה, ובכך היא קובעת תקדים בינלאומי שצפוי לתת את אותותיו גם במקומות אחרים ברחבי תבל.
החוק שאושר בצהריים בסנאט האוסטרלי ברוב של 34 קולות מול 19 יחייב את ענקיות הטכנולוגיה המפעילות רשתות כמו אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק, סנפצ'ט ו-Reddit למנוע מקטינים להתחבר לרשתות הללו, ואם ייכשלו בכך שוב ושוב יוטל עליהן קנס בסך 49.5 מיליון דולר אוסטרלי (השקול ל-32 מיליון דולר אמריקני). המניע לאיסור הוא החשש ששימוש ברשתות חברתיות פוגע בבריאותם הנפשית של רבים מהילדים, חושף אותם לתכנים אלימים ובלתי הולמים – ובמקרי קיצון עלול גם לעלות בחייהם. תוכנית ניסיונית לאכיפת האיסור תחל באוסטרליה כבר בינואר, והאיסור עצמו ייכנס לתוקף באופן רשמי בעוד שנה. האיסור יחול גם על גוגל, אבל לא על שירות הסרטונים שלה יוטיוב, שהוחרג ממנו משום שבאתר זה נעשה שימוש נרחב בבתי הספר באוסטרליה והוחלט כי הוא חשוב למטרות לימודיות.
החוק ההיסטורי נחשב לניצחון פוליטי עבור ממשלת המרכז-שמאל של ראש הממשלה אנתוני אלבנזי, שיתמודד בשנה הבאה בבחירות הכלליות וסקרי דעת הקהל אינם מנבאים לו טובות. האיסור נתקל בהתנגדות מצד פעילים למען הפרטיות וחלק מהארגונים למען הילדים והנוער, אבל לפי סקרים באוסטרליה 77% מהציבור תומכים בו. גם התקשורת האוסטרלית תמכה בצעד, ותאגיד התקשורת של רופרט מרדוק News Crop הוביל קמפיין בעד החוק עם הסיסמה "תנו להם להיות ילדים".
אישור החוק בסנאט היום עורר שביעות רצון גדולה בקרב הורים שאיבדו את ילדיהם בעקבות פגעי הרשתות החברתיות. סוניה ראיין, פעילה למען בטיחות באינטרנט שבתה בת ה-15 קרלי נרצחה על-ידי פדופיל בן 50 שהתחזה לנער ברשת, אמרה לסוכנות AP כי אישור החוק הוא רגע מכונן בהגנה על הילדים מפני נזקיה המחרידים של הרשת: "זה מאוחר מדי עבור בתי קרלי ועבור ילדים רבים אחרים שסבלו סבל נורא או עבור מי שאיבדו את חייהם, אבל בואו נתאחד בשמם ונחבק את זה יחד". גם וויין הולדסוורת', שפעל למען החקיקה שאושרה היום אחרי שבנו הנער מאק שם קץ לחייו אחרי שנפל קורבן להונאה שכללה סחיטה מינית ברשת, הביע סיפוק וגאווה: "תמיד הייתי אוסטרלי גאה, אבל אחרי החלטת הסנאט היום – אני מתפוצץ מגאווה".
אלי הלקיץ', פעיל אוסטרלי נגד בריונות שבנו בן ה-17 התאבד בשנת 2009 אחרי שספג בריונות ברשת, הביע אף הוא קורת רוח: "אני חושב שקביעת מגבלת הגיל והחזרת השליטה לידי ההורים זו התחלה טובה. למי שכיום הם בני 15-10 יהיה קשה עם האיסור הזה, אבל הדור הבא, של מי שכיום הם בני 7, 8 או 9, אם הם לא יודעים מה זה – למה זה חשוב?". דבריו של הלקיץ' באים על רקע ההתנגדות הגדולה – והצפויה – מצד בני נוער רבים להליך החקיקתי. אני לָאם, תלמידת תיכון מסידני שחגגה לאחרונה יום הולדת 16, מודה למשל שהרשתות החברתיות תורמות לבעיות בדימוי הגוף ולבריונות, אך סבורה שאיסור מוחלט עלול לגרום לילדים פשוט לפנות לפינות מסוכנות יותר של האינטרנט, בכלל זה ה"דארקנט", הרשת האפלה. "זה רק ייצור דור של צעירים שיהיו יותר אורייניים מבחינה טכנולוגית ויידעו לעקוף את החומות האלה", אמרה לסוכנות הידיעות רויטרס. "זה לא ישיג את האפקט הרצוי".
האתגר לענקיות הטק: "שיזדהו, אבל בלי דרכונים ורישיונות"
עמדתה של לאם זכתה לגיבוי גם מחברי פרלמנט מהשמאל שהתנגדו לחוק. שרה הנסון-יאנג, סנאטורית מטעם מפלגת הירוקים, האשימה למשל כי יוזמי החוק הם "בּוּמרים שמנסים להגיד לצעירים איך האינטרנט צריך לעבוד כדי שהם עצמם ירגישו טוב יותר". אקדמאים וארגונים שונים למען ילדים ובני נוער שהתנגדו לאיסור הזהירו כי מניעת הגישה לרשתות עלולה לגזול דווקא מהילדים שהכי זקוקים לעזרה, בהם להט"בים המגלים את מיניותם ומגדרם או ילדי מהגרים, גישה לשירותי תמיכה הזמינים ברשתות החברתיות. הנציבות האוסטרלית לזכויות אדם הזהירה כי החוק גם עלול להפר זכויות אדם של צעירים בכך שהוא פוגע ביכולתם להיות חלק מהחברה, וארגונים למען ההגנה על הפרטיות התריעו כי הוא עלול להוביל לאיסוף מוגבר של מידע אישי של אזרחים, וכך ליצור פיקוח ממשלתי על בסיס זיהוי דיגיטלי.
אישור החוק בסנאט היום בא אחרי שאתמול כבר אישר אותו בית הנבחרים ברוב של 102 מול 13. לפני האישור היום הוכנסו בחוק תיקונים שנועדו לסגור פרצות בכל הנוגע להגנה על הפרטיות, ועל פיהם מפעילי הרשתות החברתיות לא יוכלו לאלץ את המשתמשים להעלות לרשת מסמכי זיהוי רשמיים כמו רישיון נהיגה או דרכון, ולא יוכלו לבקש מהם להזדהות דרך מערכות נתונים ממשלתיות אחרות, אלא יצטרכו למצוא דרך שונה לעשות זאת. בית הנבחרים, בניגוד לסנאט, טרם הצביע על התיקונים הללו, אבל מדובר בעניין טכני בלבד, והוא צפוי לאשר אותם מחר.
לצד התועלת שבחוק הוא עלול לפגוע ביחסים בין אוסטרליה לבין ארה"ב, בעלת ברית חשובה שלה, בהתחשב בעובדה שהבעלים של רשת X (לשעבר טוויטר) אילון מאסק מקורב מאוד כעת לנשיא הנבחר דונלד טראמפ וצפוי למלא תפקיד בכיר בממשלו. בפוסט שפרסם החודש טען מאסק כי החוק האוסטרלי נראה כמו "דלת אחורית לפקח על הגישה של כל האוסטרלים לאינטרנט". החוק צפוי להחריף את היחסים המתוחים ממילא בין אוסטרליה לבין ענקיות הטכנולוגיה, שרובן יושבות בארה"ב: אוסטרליה הייתה עוד לפני כן המדינה הראשונה בעולם שחייבה את מפעילות הרשתות החברתיות לשלם לכלי תקשורת תמלוגים על התכנים שלהם המשותפות באותן רשתות, וכעת היא מתכננת גם לאיים עליהן בקנסות כבדים אם לא יסכלו מבצעי עוקץ והונאה המתרחשים ברשתות.