ועדת החוקה אישרה היום (ראשון) להאריך את תוקף הצעות החוק המאפשרות למנוע מפגשים עם עורכי דין מהמחבלים שפלשו לישראל במהלך טבח 7 באוקטובר, וכן מאלו שנלכדו ברצועת עזה במהלך המלחמה. תוקף התקנות, הנוגעות כאמור לעצורי מתקפת הפתע ולעצורי התמרון - שנמצאים במסלול הפלילי - הוארך רק למשך חודש, למרות שהממשלה וזרועות הביטחון ביקשו להאריכו בשישה חודשים. זאת לאחר שיו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) תקף את התנהלות גורמי החקירה עד כה.
רוטמן אמר כי יקיים דיון נוסף בנושא בעוד חודש ולא יאריך לזמן ממושך כל כך את התקנות, מאחר שלדבריו "בלי אצבע הדוקה על הדופק, שום דבר לא יתקדם בנושא. עלינו לזכור שהמציאות שבה העצורים כבר פגשו עו"ד זו מציאות מטורללת. לכן נאריך את התקנות רק בחודש וניפגש כאן שוב. לא אתן צ'ק פתוח, כי אני לא רואה שאתם מנצלים את הזמן בצורה נכונה", תקף.
ח"כ רוטמן מתח ביקורת חריפה על הדרג המדיני, המשפטי והביטחוני על הגבלת משך מניעת המפגש עם עו"ד לעצורים, ואמר: "הידע שתפסנו פעיל פלוני לא צריך להיות בידי האויב. נראה שמערכת המשפט, מנסחי החקיקה, השב"כ וכל מי שרלוונטי לכך שכח שאחרי הכל אנחנו במלחמה, ובמלחמה למנוע מידע מהאויב זה אינטרס ביטחוני מספר אחת". רוטמן הוסיף כי "על השימוש במסלול הפלילי אני לא מסכים באופן עקבי, וזו טעות של הדרג המדיני שלא החליט בנושא. זה אחד המחירים הכבדים של חוסר ההחלטה. יש אנשים שלא הייתי רוצה שחמאס ידע שאנחנו מחזיקים בהם בכלל".
א', מהייעוץ המשפטי של אגף החקירות בשב"כ, סיפר בדיון כי "מ-7 באוקטובר נחקרו במסלול הפלילי בין 500 ל-600 עצורים, כאשר יש הפרדה בין מי שקשור לתיקי הטבח ולמי שנעצר במהלך התמרון הקרקעי. מבחינת נתונים, כ-250 עצורים בהקשר זה ממשיכים במסלול הפלילי וממתינים להשלמת החקירה. לאחר מיפוי, וכשהסתיימה חקירה, אנחנו יוצרים את החציצה, ומי שקשור למתקפת 7 באוקטובר נשאר במסלול הפלילי כדי שכל האופציות בהמשך יהיו פתוחות. מי שלא - עובר למסלול הלב"ח (לוחם בלתי חוקי, שאינו זכאי למעמד של שבוי מלחמה)".
נציג השב"כ בדיון הסביר כי "החוקים נועדו לאפשר את השלמת החקירה ולאפשר לדלות מידע אופרטיבי מציל חיים, ולשם כך אנחנו נדרשים לפרקי הזמן הארוכים. בהיבטי מניעת מפגש עם עו"ד, הטעמים היו ונותרו אותם טעמים - אנחנו מבינים שהמניעות יוצאות דופן ודרקוניות, אך הן נחוצות ומשמשות כדי להציל את כוחות הביטחון הפועלים ברצועה".
בתגובה, רוטמן מתח כאמור ביקורת על השימוש במסלול הפלילי, ועל התנהלות גורמי הביטחון, שמאפשרת לדבריו "זליגת מידע לאויב". "כשאתם עושים מעצרים כעת, אתם צריכים רק 120 יום? הייתי נותן לכם צ'ק פתוח שתהיה מניעת מפגש עד לסוף התמרון. לא ברור למה ביקשתם זאת. בזמן מלחמה, אין שום עניין לתת מידע לאויב את מי אנחנו מחזיקים ואם הוא חי או מת, כשמדובר באנשי חמאס הקשורים ב-7 באוקטובר. לכן לא ברור למה ויתרתם על כך. זו טעות, אבל אני לא יכול להכריח אתכם".
לדברי נציגי משרד המשפטים בדיון, המועדים נקבעו בתיאום עם השב"כ וגורמי הביטחון ואושרו על ידי הכנסת. רוטמן השיב כי "לא הבנתי לתומי שהזמן המקסימלי למניעת מפגש עומד על 120 יום, אך בכל מקרה אני לא יכול לתת לכם יותר ממה שאתם מבקשים. אם אתם לא מבקשים יותר אני לא יכול להכריח אתכם, אבל זה חלב שנשפך". רוטמן תקף כי "זו אמירה ערכית ומוסרית שיש פה ליקוי מאורות בידי כל הנוגעים בדבר, וזה שמדינת ישראל, בטרלול אין קץ, מתנדבת לספר על איך מחלצים חטופים מנוסייראת ועובדת ביחסי ציבור במקום לעבוד במלחמה. זו הזיה.
"אני רק יכול להשמיע זעקה שהחוק שמבקשים לאשר הוא שערורייה. בדברים מסוימים הוא מקל ובדברים מסוימים הוא מחמיר, ובכל מקרה הוא לא באירוע הנכון, שהוא בוודאי לא המסלול הפלילי. איך נראה למישהו סביר שבחמאס ידעו את מי אנחנו מחזיקים? איזו סיבה יש לתת להם מתנה כזו? אשמח לשמוע לכך הסבר, גם אם יש צורך בדיון חסוי". לאחר מכן סיכם רוטמן כי "יש לי תחושה שבלי אצבע הדוקה על הדופק שום דבר לא יתקדם בנושא. עלינו לזכור שהמציאות שבה העצורים כבר פגשו עו"ד זו מציאות מטורללת. לכן נאריך את התקנות רק בחודש וניפגש כאן שוב. לא אתן צ'ק פתוח, כי אני לא רואה שאתם מנצלים את הזמן בצורה נכונה".