משרד החוץ פרסם הערב (שבת) הודעה חריגה, שבה תקף בחריפות את ממשלת נורבגיה על התפקיד השלילי שלה לדבריו במזרח התיכון - והסביר מה עומד מאחורי ההחלטה שקיבל השר ישראל כ"ץ ביום חמישי האחרון. ההודעה, נמסר ל-ynet, מגיעה בתגובה ל"מסע הכפשה" שמנהלת נורבגיה מאז אותה החלטה, ולביקורת הבינלאומית שהוטחה בישראל בעקבותיה.
כ"ץ, נזכיר, הורה לבטל את מעמדם של שמונה דיפלומטים נורבגים שיושבים בשגרירות נורבגיה בתל אביב אך מטפלים ברשות הפלסטינית. מדובר היה בצעד של ענישה על ההכרה החד-צדדית של נורבגיה במדינה פלסטינית, ועל חוות הדעת שהעבירה אוסלו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. נורבגיה, בתגובה, הזהירה כי מדובר ב"צעד קיצוני" שיהיו לו השלכות על "מערכת היחסים שלה" עם ממשלת נתניהו. מאחורי הקלעים, נורבגיה פעלה כדי שמדינות בעולם יפרסמו גינויים להחלטה הישראלית - והצליחה בכך. לכן התפרסמה הערב הודעה חריגה של משרד החוץ.
"ישראל פועלת על פי הסכמי הביניים ביחס להסדרי הייצוג מול הרשות הפלסטינית", נמסר הערב ממשרד החוץ הישראלי. "מדיניות ממשלת נורבגיה כלפי ישראל, מאז המתקפות הברוטליות של חמאס, חיזבאללה, איראן, החות'ים ואחרים, היא קיצונית, חד-צדדית ואנטי-ישראלית. ממשלת נורבגיה - שרק בשבוע שעבר בחרה לתמוך בהליך המופרך נגד ישראל בהאג, הכירה במדינה פלסטינית, וגם כיום, בדיוק עשרה חודשים אחרי הטבח הגדול ביותר של יהודים מאז השואה, מסרבת להכריז על חמאס כארגון טרור - איבדה את אמון ישראל ואת תפקידה המיוחד מאז הסכמי אוסלו".
משרד החוץ תקף: "מדיניות קיצונית זו של ממשלת נורבגיה מונעת ממנה כל יכולת להמשיך ולהיות שותפה להידברות או פעילות מול ישראל בנושא הפלסטיני". משרד החוץ הישראלי הוסיף בהודעתו כי "חד-צדדיות היא אינה הדרך להשפיע על הנעשה באזורנו והיא ודאי אינה הדרך לקדם סיכוי למו״מ לשלום אמיתי. ישראל תמשיך לכבד את החוק הבינלאומי ואת מחויבויותיה המשפטיות, תמשיך להגן על עצמה ותמשיך לפעול למען עתיד שבו ילדי כולם יוכלו לחיות בשלום".
במשרד החוץ הסבירו כי ההודעה הערב התפרסמה כי "חשוב שיובן בעולם שנורבגיה עברה את הגבול, ולא יכולה להיות רלוונטית עם מדיניות כזו. כל מה שנעשה, נעשה בהתאם להסכמי הביניים".
מאז יום חמישי, נציין, שר החוץ הנורבגי אספן בארת איידה התקשר לשרי חוץ בכל העולם ודרש מהם לגנות את הצד הישראלי. הדבר הוביל לגינויים מצד מדינות מערביות רבות, ובהן ארצות הברית, גרמניה ובריטניה. דובר מחלקת המדינה האמריקנית, מת'יו מילר, אמר לכתבים כי לאוסלו יש "תפקיד חשוב במזרח התיכון". לדבריו, "לנורבגיה יש היסטוריה ארוכה של תפקיד פרודוקטיבי בכל הנוגע להתקשרות עם ממשלת ישראל בשיתוף עם הרשות הפלסטינית. אנחנו לא חושבים שצעדים שימנעו מהם לשחק את התפקיד הזה הם מועילים במיוחד".
באופן לא מפתיע, גם שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל - מבקר חריף של ישראל לאורך המלחמה - מתח ביקורת על ההחלטה, ופרסם הודעה חריפה שלפיה מדובר בצעד ש"סותר את רוח הסכמי אוסלו" ו"משבש באופן לא פרופורציונלי את היחסים ושיתוף הפעולה הרגילים עם הרשות הפלסטינים".
לדברי בורל, "בהוראתי, ראש משלחת האיחוד האירופי בתל אביב העביר את עמדתנו לממשלת ישראל. זו לא שאלה שנוגעת רק לישראל ולנורבגיה אלא שאלה שמעניינת את כל מי שפועל למען שלום ויציבות במזרח התיכון. כיו"ר ועדת התורמות, המערבת הן את ישראל והן את הרשות הפלסטינית, נורבגיה מילאה תפקיד מרכזי בהליך השלום במזרח התיכון ובתמיכה באוכלוסיה הפלסטינית. האיחוד האירופי עומד בסולידריות מלאה עם נורבגיה, שותפה שלא תסולא בפז במאמצים שלנו לקדם שלום, ביטחון ושגשוג באזור".