"גרסה מרוככת לחוק הרבנים": ועדת החוקה אישרה אמש לקריאה ראשונה את ההצעה לפיה הממשלה תהיה רשאית לתקצב שכר ותקנים במועצות דתיות וזאת בנוסף לסכומי ההשתתפות שמקבלות כבר המועצות הדתיות מהממשלה. התקצוב הנוסף יהיה לפי אמות מידה שיקבע השר לשירותי דת בהתייעצות עם שר האוצר.
מדובר למעשה בתחליף ל"חוק הרבנים" השנוי במחלוקת שכרגע לא מקודם לאחר שהקואליציה לא הצליחה למצוא לו רוב בוועדה. לטענת נציגי משרד האוצר בדיון, החוק שאושר אתמול בוועדה מהווה תחליף לחוק הרבנים שכן הוא נותן אפשרות למשרד לשירותי דת להתערב בתקצוב ומינוי מועצות דתיות שלא בתיאום עם הרשות המקומית.
על-פי החוק החדש, במקרים שהממשלה קבעה כי אמות המידה במועצות מצדיקות תקצוב נוסף יוכל המשרד לשירותי דת להוסיף עבורן תקציבים ותקנים. ח"כ ארז מלול מש"ס, יוזם ההצעה הסביר כי "יש רבני התיישבות ורבנים אזוריים, וחשיבותם משמעותית לאין ערוך. הבעיה היא בתקצוב השכר - עד היום התקצוב היה עובר דרך המועצה האזורית וזה היה מעין יצור כלאיים וראשי המועצות ישבו כל הזמן בישיבות לפתור את בעיית התקצוב עם כל מינוי. החוק נועד להסדיר את תקצוב הרבנים והבלניות. לא סתם השר לשירותי דת לשעבר ח"כ מתן כהנא תומך בחוק. יש הרבה יישובים שהרב הוא העוגן הרוחני בהם וגם ראשי מועצות שאינם קרובים לדעותיי מבקשים את ההסדרה הזו".
המשמעות בפועל היא לקבוע כי הממשלה תישא בהוצאות שכר ותקנים מעבר לסכומי ההשתתפות של הממשלה כיום בתקציבי המועצות הדתיות, על-פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו על-ידי השר לשירותי דת בהתייעצות עם שר האוצר. עוד מוצע להחיל את התיקון על מועצות דתיות במועצות אזוריות וכן על מועצות אזוריות ורשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית.
בקצרה:
- הצעת חוק "חוק הרבנים", המעבירה את סמכויות בחירת הרבנים מהרשויות המקומיות למועצת הרבנות הראשית ולשר הדתות, חזרה לוועדת החוקה לקראת קריאה ראשונה אך הורדה מסדר היום לאחר שלא נמצא לה רוב.
- החוק נדחה בקיץ האחרון בעקבות ביקורת ציבורית עזה, אך חזר לסדר היום לאחר פרישת יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ויו"ר הימין הממלכתי גדעון סער, שהתנגדו לו.
- החוק צפוי להוביל להוספת מאות משרות רבנים חדשות, בעיקר על חשבון תקציבי הרשויות המקומיות.
- מתנגדי החוק טוענים שהוא מושחת ומטרתו להעניק כוח וסמכויות נוספים למפלגות החרדיות.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מטרת התיקון היא לאפשר לשר לתקצב שכר ותקנים של רבנים ובלניות בנוסף על סכומי ההשתתפות שמקבלות מועצות דתיות מהממשלה, וזאת מבלי שהרשות המקומית תחויב בסכום השתתפות מקביל, והכל בכפוף לתקציב המאושר במשרד לשירותי דת. עם זאת, סגן יועמ"ש ועדת החוקה ונציגי משרד האוצר, טענו כי משמעות נוסח החוק יכולה להתקיים לגבי כל נושאי המשרות במועצות הדתיות.
נציגת החשב הכללי באוצר אמרה בדיון כי החוק "מנוסח בצורה כזאת שהוא גרסה מרוככת של חוק הרבנים", עוד אמרה כי "אמות המידה השוויוניות מתפרסמות בניגוד להליך הרגיל של תמיכות, זה יתפרסם פעם אחת וילווה אותנו לעשרות שנים עד שהרבנים הללו יפרשו לפנסיה".
ההתנגדות בוועדת החוקה לחוק הרבנים
(צילום: ערוץ כנסת )
יושב ראש הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, התקומם מול האמירה ואמר: "המושג 'ריכוך של חוק הרבנים' הוא ביטוי פוליטי המנוגד לעמדת הממשלה, לשר, למשרד ולחשכ"ל אין שום מומחיות בחוק הרבנים".
ח"כ מתן כהנא שכיהן בממשלה הקודמת כשר לשירותי דת אמר בוועדה כי: "כשר הבנתי את הצורך בחוק הזה ואם היה לי עוד זמן הייתי מחוקק אותו. הוא בא לרפא מצב בו אנשים הזכאים למשכורת לא מקבלים אותה בגלל כל מיני אנומליות". ח"כ גלעד קריב השתתף בדיון גם הוא ואמר כי "מה שמטריד הוא האפשרות שעל בסיס הסעיף הזה ייווצר עוד מסלול המאפשר לממשלה להרחיב דרמטית מספר של תקנים". עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה, אמר כי "אין תקדים כזה בחקיקה. נוצרים שני ערוצי תקצוב חוקיים לאותו גוף".
