אחרי עוד שבוע מתוח וניסיונות לייצב את הקואליציה, היא תעמוד בפני מבחן חשוב - כזה שגם עלול לחרוץ את גורלה: הצעת החוק להארכת תקנות הדין הפלילי ביהודה ושומרון תעלה היום (שני) להצבעה, לאחר שנדחתה פעמיים בגלל בעיית רוב. מבחינתו של שר המשפטים גדעון סער, שמביא את הצעת החוק להצבעה, מדובר בקו אדום ובנקודה שממנה אם לא יאושר החוק, אין לממשלה זכות קיום. תקנות החירום, נזכיר, מאושרת מדי חמש שנים כבר מאז 1967, ובלעדיהן לא ניתן יהיה להחיל את הדין הפלילי על אזרחי ישראל ביהודה ושומרון.
לקראת ההצבעה, סיעות הקואליציה מנסות להדק את השורות וללחוץ בעיקר על חברי רע"מ ועל חברת הכנסה שפרשה מהקואליציה, עידית סילמן, להצביע בעד. בימים האחרונים רע"מ כינסה דיונים בנושא, עם זאת לא ברור כיצד המפלגה תצביע היום במליאה.
בקואליציה מפעילים מכבש לחצים על סילמן ומאותתים לה כי אם תצביע נגד, היא תסתכן בהפרשה ממפלגת ימינה - כפי שכבר נעשה לעמיחי שיקלי. מהלך שכזה עלול לעלות לה בהמשך הקריירה הפוליטית, משום שאם תופרש ממפלגתה בהליך מסודר, היא לא תוכל להתמודד לכנסת הבאה במסגרת מפלגה קיימת, בעקבות הסנקציות שיוטלו עליה. בקואליציה אמרו לסילמן שעדיף שתיעדר מההצבעה.
בינתיים, עד לרגע זה וחרף העובדה שההצבעה תתקיים היום, לא יודעים לומר בקואליציה מה יחסי הכוחות והאם החוק יעבור. ברע"מ התכנסו כאמור לבחינת צעדיהם בהצבעה, וגורמים במפלגה מדגישים שהיושב ראש מנסור עבאס מתכוון להצביע בעד החוק חרף הרגישות בחברה הערבית, כשמנגד יו"ר הסיעה חבר הכנסת ווליד טאהא מסרב בתוקף להצביע בעד.
פעילי ליכוד ערבים לוחצים על חבר הכנסת מאזן גנאיים להיעדר מההצבעה על החוק, אך ברע"מ מנסים לשדר אחדות ואומרים שההחלטה שתתקבל תהיה אחידה, ולא יהיה מצב של הצבעה שונה של חברי הכנסת של המפלגה. גורם בליכוד מהצפון אמר ל-ynet כי "אנחנו מנסים להשפיע על מאזן גנאיים ועל כל חברי הקואליציה, אבל מהשיחות האחרונות איתו לא נראה שהוא ייעדר מההצבעה. הוא שומע ומקשיב, אבל בסופו של דבר הוא ממושמע להחלטות המפלגה שלו".
על רקע כל אלה, היחסים בין האופוזיציה לקואליציה מגיעים לנקודת רתיחה, וזאת לאחר שבאופוזיציה הכריזו כי יצביעו אוטומטית נגד כל הצעת חוק ממשלתית שתובא. ערב חג השבועות הפיץ ראש הממשלה נפתלי בנט איגרת שמופנית ל"רוב הדומם" וביקש להתעורר מול "מכונת ההסתה של נתניהו ובן גביר", כהגדרתו. הוא התריע מפני הידרדרות לכאוס וכתב כי סילמן שפרשה מהקואליציה "שבויה בידי האנשים שהרסו את חייה".
פרישתה של סילמן מהקואליציה לפני חודשיים, נזכיר, הובילה לכך שממשלת בנט איבדה את הרוב המוחלט שלה בכנסת. "זה עצוב מאוד. זה ניצחון הרוע על הטוב. אין לי ספק שבתוך ליבה עידית מבינה את גודל הנזק הביטחוני, הכלכלי והחברתי שהיא עלולה להמיט על מדינת ישראל, אם תוביל אותנו שוב לכאוס ותמסור את המדינה לידיים של אלו שריסקו את נפשה", הוסיף בנט באיגרת שלו. גם לסער הוא שלח בה מסר מרומז, כשברקע הפרסום שאותו הכחיש סער על משא ומתן בין מקורביו לאנשי הליכוד: "מי שיתנהל בצורה חסרת אחריות, הציבור כולו יבוא עמו חשבון", כתב בנט.
החוק שכעת עומד לדיון הוא למעשה תקנות לשעת חירום שנכנסו לתוקף ב-1967, אחרי מלחמת ששת הימים, ומוארכות כאמור מדי חמש שנים. תוקפן הנוכחי מסתיים בסוף החודש. התקנות מסדירות מכלול רחב של היבטים שנוגעים לממשקים המשפטיים של מדינת ישראל עם אזרחיה ביהודה ושומרון, ומאפשרות בין היתר להחיל עליהם את הדין הפלילי הישראלי. הסיבה לצורך בתקנות הללו, נזכיר, הוא העובדה שישראל לא החילה את החוק על יהודה ושומרון - בכך למעשה הייתה מספחת את האזור, באופן שהיה גורר לבטח גינויים ברחבי העולם.
השר סער והמערכת המשפטית מזהירים כעת מהשלכות דרמטיות ו"כאוס" אם התקנות לא יוארכו: בין היתר הם מציינים כי לא תהיה עוד סמכות חוקית להחזיק בבתי כלא בתוך ישראל כ-3,500 אסירים ביטחוניים שהורשעו על ידי בתי דין צבאיים, והמשטרה תאבד מסמכויותיה - ובראשן האפשרות לעצור אזרח ישראלי שביצע עבירה בתוך תחומי הקו הירוק ונמלט ליהודה ושומרון. "מצב זה עלול להפוך את היישובים ביהודה ושומרון דה-פקטו לעיר מקלט לעבריינים ישראלים, על כל המשתמע מכך", הזהירה המשנה ליועמ"ש, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי.
היא הזהירה עוד במסמך שפרסמה בשבוע שעבר כי משטרת מחוז יו"ש תופרד במצב שכזה ממשטרת ישראל - פורמלית ומשפטית. "לא ניתן יהיה להעביר מידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת חקירות פליליות לישראל – ולהפך", הזהירה. השר סער הזהיר גם כי הזכויות של תושבי יו"ש לקבל קצבאות על פי חוק ביטוח לאומי וחוקים אחרים "תלויים" בהארכת התקנות. עוד זכויות שעלולות להישלל מתושבים המתגוררים ביהודה ושומרון הן הזכות לאמץ, לקבל רישיון פסיכולוג או עורך דין, לעסוק בדיני ירושה וזכויות נוספות.
עינב חלבי סייעה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 22:53, 05.06.22