אוניברסיטת קולומביה הודיעה אתמול (שלישי) כי הסטודנטים שהשתלטו על בניין המילטון עומדים כעת בפני גירוש מוחלט מהמוסד האקדמי בניו יורק. מדובר בפעם הראשונה שההנהלה נוקטת צעד ממשי במקום איומים על השעיה.
תיעוד הפריצה לבניין בקולומביה
(צילום: רויטרס)
בהודעת האוניברסיטה נכתב: "הבהרנו שלא ניתן להפריע לעבודת האוניברסיטה על-ידי מפגינים המפירים את הכללים. מי שימשיך לעשות זאת יעמוד בפני השלכות ברורות. המפגינים בחרו להסלים למצב בלתי נסבל - השחתת רכוש, פריצת דלתות וחלונות וחסימת כניסות - ואנחנו ממשיכים בצעדי הענישה שתיארנו".
בין היתר, האוניברסיטה הודיעה על השעייתו של מחמוד חליל, מנהל המשא ומתן מטעם הסטודנטים המוחים. חליל מצידו ציין כי הוא לא מייצג את קבוצת הסטודנטים שכבשה את בניין המילטון, המהווה "תת-קבוצה אוטונומית", וכי הוא עדיין לא יודע מהן דרישותיה - מכיוון שהיא לא העבירה אותן לקואליציית המחאה הגדולה יותר.
4 צפייה בגלריה
מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת קולומביה
(צילום: Alex Kent/GETTY IMAGES NORTH AMERICA/AFP)
ובינתיים, כמו רבים מאנשי הסגל והסטודנטים באוניברסיטה, גם גיל זוסמן, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים במוסד הלימודי בניו יורק זה כ-17 שנה, לא ישן הלילה. "דיברתי עם סטודנטים יהודים שנמצאים בקמפוס ולא הצלחתי להירדם מרוב דאגה", סיפר ל-ynet. "הכי מדאיג היה לראות אנשים נכנסים לבניינים דרך חלונות ברחוב. זה משהו שקרה פה בעבר ונגמר לא טוב. החשש הוא שמגיעים גורמים חיצונים שלא יודעים מי הם, וזה יכול להידרדר לאלימות. יש לי תשעה סטודנטים ואני אמור ללמד כרגיל, אבל זה מאוד קשה תחת התנאים האלה. חלק מהסטודנטים שלי יהודים, חלקם ישראלים, חלקם גרים במעונות ממש בסמוך לבניין ואף אחד לא ישן הלילה - וזה עוד בתקופת מבחנים".
לדברי פרופ' זוסמן, הסטודנטים המוחים אינם מייצגים את האוניברסיטה. "יש לנו 30 אלף תלמידים והמפגינים האלה זה אחוז אחד קולני ורועש שמפריע לכל השאר. רוב האנשים נמצאים במעבדה או בכיתות ומנסים ללמוד. הקבוצה הזאת לא מייצגת את הרוב, אבל זה כמובן מפריע לפעילות שלי, למחקר ולהוראה", אמר.
הוא הוסיף: "לא הגעתי עדיין לרמה של 'לשבור את הכלים' ולעזוב, אבל אני חשוב שלאוניברסיטה יש עוד כלים שהיא צריכה להפעיל ובצורה טובה יותר. ההנהלה הביאה את המשטרה, אבל עשתה את זה בצורה לא נכונה ולא מלאה. היא עשתה מעין חצי עבודה וזה גרם לעוד התפרצות. היא הרחיקה סטודנט אחד, אבל יש עדיין המון שמסתובבים שם וקוראים לפגוע ביהודים. צריך להבין, להבדיל מאוניברסיטאות בארץ, קולומביה לא בנויה להתמודד עם אנשים שבאמת רוצים לפגוע ברמה של טרור. יש כאן אנשים שמוכנים להיעצר על-ידי המשטרה וזה שתרשום להם הערת משמעת בתיק לא מרתיע אותם. המעצר זה רק עוד שורה בקורות החיים שלהם".
לדבריו, "הקמפוס ענקי ואי-אפשר לסגור אותו לחלוטין. זה לא שער אחד, יש כאן 20 שערים. זה לא כמו בארץ שיש שומרים ומאבטחים והכול מסודר מבחינה ביטחונית. כאן הכול לוקח זמן. תראה איך האבטחה עמדה ועדיין עומדת חסרת אונים מול ההתפרצות. נכון, יש לנו מאבטחים, אבל לקח לי זמן להבין את זה שלחברות האבטחה כאן אסור לגעת באף אחד. זה לא כמו משטרה. תפקידם של המאבטחים בקמפוס זה פחות או יותר לבדוק שלא גנבו את הלפטופ, זה לא מערך כמו שאנחנו מדמיינים חברת שמירה בארץ. יש אוניברסיטאות שיש להן יותר כוח, במקרה של קולומביה הם חייבים להתקשר למשטרה כדי לפעול באמת".
אתה חושב שצריך להזמין את המשטרה לתוך הקמפוס שוב?
"אני לא מקנא בנשיאה עכשיו, זה מצב לא פשוט. היא יכולה הפעם להזמין את המשטרה תוך התייעצות עם הסנאט, אבל החלק החשוב כאן הוא הסברה לאנשי הסגל הממוצעים, לא הרדיקלים. צריך להסביר שיש עכשיו מצב חירום ובסופו של דבר זה יפגע באוניברסיטה, במימון תורמים וברישום של הסטודנטים. אתה לא יכול לעבור על החוק הפדרלי בצורה עקבית ולצפות לא להיפגע.
"הקריאות 'לא לציונים בקמפוס' זאת עבירה פדרלית של אפליה. אנשים לא מבינים את כל ההשלכות של הדבר הזה. ההנהלה דווקא מבינה - אבל כשהציבור לא איתך, מאוד קשה להשתלט על משבר כזה. קשה להעיף אנשים מהלימודים, הם לא לבד. יש פה מערכת שלמה שנבנתה במשך עשרות שנים, בזמן שפרופסורים כמוני היו עסוקים במעבדה. הדברים האלה לא קורים בן-לילה מפני שקיבלו לאוניברסיטה שלושה סטודנטים רדיקלים. זה עניין של שנים. וזה לא קורה רק אצלנו, זה התפרץ בו זמנית בהרבה מאוד אוניברסיטאות בצורה מאוד מסודרת, כך שיש פה מערכת שהייתה מוכנה לזה".
ובכל זאת, תשומת הלב העולמית מופנית דווקא אליכם בקולומביה.
"הרבה מזה קורה מפני שאנחנו קמפוס עירוני, אפשר להביא לרחבי הקמפוס אנשים מהעיר וזה מאפשר ליצור לחץ חיצוני על האוניברסיטה. וגם תורמת העובדה שאנחנו מאוד חשופים לתקשורת. אם כתב של ה'וול סטריט ג'ורנל' ו'הטיימס' צריך להגיע לפה, זה יותר קל מלהגיע לקמפוס של פרינסטון או ייל. אז כל אלה תורמים להתפרצות".
4 צפייה בגלריה
"כשהציבור לא איתך, מאוד קשה להשתלט על משבר כזה". ניפוץ שמשות בכניסה לבניין המילטון
(צילום: Alex Kent/GETTY IMAGES NORTH AMERICA/AFP)
פרופ' זוסמן כבר חווה כמה מחאות בקמפוס, אך לדבריו הפעם זה שונה. "ראינו מראות דומים, אבל לא בסדר גודל הזה", אמר. "מה שייחודי הפעם זה שהמחאה מופנית כלפי אנשים בקמפוס ולא רק האוניברסיטה עצמה. זה מכוון כלפי יהודים ספציפית - הם אומרים במפורש - לא רוצים אנשים ששירתו בצה"ל, לא רוצים ציונים כאן בקמפוס. זאת אפליה על רקע דת וזה קורה בצורה עקבית זה כמה חודשים באוניברסיטה. זה משהו שייחודי למחאה הנוכחית ומאוד מקשה על כל הטיפול פה".
לדברי זוסמן, אחד הגורמים שהכי מדאיגים אותו במחאה הנוכחית הוא חברי הסגל. "רק אתמול ראינו את הקבוצה של חברי הסגל באפודים כתומים מגינים בגופם על הכניסה למאהל. יש פה קבוצה קטנה של 40-30 חברי סגל מאוד קיצונים, הם לקחו את האוניברסיטה כבת ערובה בעזרת סטודנטים", הסביר.
"מה שהכי מפריע לרבים מאיתנו באוניברסיטה זה שאנשי הסגל האלה לוקחים סטודנטים די נאיביים ודוחפים אותם לקחת סיכונים די קיצוניים שישפיעו עליהם להמשך כל חייהם. אם אתה נעצר על-ידי משטרת ניו יורק זה אות קלון שנשאר לך כל החיים, בעוד שאנשי הסגל ימשיכו בחייהם ללא פגע. לרבים מהם יש קביעות, הם לא יכולים לאבד את מקומם, הם בטוחים. זאת קבוצה קטנה אבל מאוד פעילה, והיא גורמת נזק לסטודנטים שלא באמת מודעים להשלכות של מעשיהם. העובדה שאנשי סגל מעורבים מאוד מקשה על האוניברסיטה לטפל בעניין, כי הם רואים בזה גם נושא שקשור לחופש הביטוי של חברי הסגל", סיכם.
פורסם לראשונה: 23:00, 30.04.24
