30 ועדות שרים הוקמו מאז השבעת הממשלה ה-37 בדצמבר בשנה שעברה. ועדות השרים מוסמכות לעסוק בנושאים שונים כדי לייעל את עבודת הממשלה, והחלטה שלהן מקבלת תוקף מעשי. לראש הממשלה בנימין נתניהו יש היסטוריה מוכחת של הקמת ועדות שדורשות טיפול מיוחד, ודאי בנושאים שמעוררים סערה ציבורית. ואולם, הנתונים מגלים כי חלק מהוועדות התכנסו פעמים בודדות ולא תמיד סייעו במתן פתרונות מהירים לבעיות השונות.
בכל ועדה חברים כמה שרים, ואחד מהם מוגדר כיושב הראש שלה. סמכויותיו בישיבות דומות לאלו של ראש הממשלה בישיבות הממשלה, והוא זה שקובע את מועד התכנסות הוועדה ואת הנושאים שעל סדר יומה. לצד הוועדות שעובדות באופן שוטף ופועלות לפי חוק, כמו למשל ועדת השרים לענייני חקיקה וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט-המדיני ביטחוני, יש נוספות שפחות מוכרות לציבור.
רשימת התכנסויות השרים שרחוקות מעיני מרבית הציבור כוללת בין היתר ועדה לתשתיות חיוניות, ועדה לתשתיות לאומיות, ועדה לעניין מערך המילואים, ועדה לענייני קבורה, ועדה לשילוב אזרחים ממוצא אתיופי בחברה, ועדה להסדרת ההתיישבות בנגב, ועדה לחדשנות, מדע וטכנולוגיה, ועדה לענייני ירושלים רבתי ועוד.
לצד אלה, בממשלה הנוכחית הוקמו בפעם הראשונה ועדות נוספות שעוסקות בתחומים שדורשים מענה מיידי יותר. אלא שהמציאות לא מתכתבת תמיד עם הרצונות. זה הפך לשיטה, לפתרון הקל - במקום להעביר החלטות ממשלה משמעותיות או חקיקה רלוונטית, פשוט מקימים ועדה שלא בהכרח יכולה לייצר צעדים ממשיים. עוד עולה מהנתונים כי חלק מהוועדות שהקימה הממשלה הנוכחית לא התכנסו אפילו פעם אחת.
בלי צעדים משמעותיים להורדת יוקר המחיה
כדי לטפל בעליית המחירים במשק, שמקשה על הכיס של כל אזרח ואזרח, הכריז ראש הממשלה נתניהו ביוני על הקמת ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה. זו הוועדה השישית שהוא הקים בשנים האחרונות לטיפול בנושא. עד כה הדיונים בוועדה לא הניבו החלטות משמעותיות שמקלות באופן ישיר ומיידי על הצרכנים. בדיון האחרון שנערך אתמול (חמישי), הכריזה הוועדה על רפורמה ברישוי משולב.
עסקים נדרשים כיום על-ידי המשרד להגנת הסביבה להיתרים רבים במשרדים שונים, במועדים שונים ויתר על כן, הם משתנים תדיר. מצב זה מוביל לכך שישנם עסקים הנדרשים ליותר מהיתר אחד וחוסר האחידות גורם לחוסר ודאות אשר פוגע בפעילות העסקית השוטפת ומעל הכל, הרגולציה אינה מותאמת לרגולציה האירופית.
לכן, במסגרת הרפורמה יאוחדו כל ההיתרים להיתר אחד שיינתן על-ידי גורם אחד לתקופה של 10 שנים ותקודם חקיקה שתאפשר לאמץ סטנדרטים סביבתיים אירופים, על-ידי הפחתה משמעותית של רמת הזיהומים לסביבה ושמירה על בריאות הציבור. לפי משרד האוצר, יישום החוק יביא לתועלת משקית של 2.5 מיליארד שקל בשנה ולתועלות סביבתיות של 115 מיליארד שקל בהפחתת פליטות מזהמים לאוויר. עם זאת, עדיין לא ברור מתי זה יקרה וכמה זה ישפיע על מחירי המוצרים שאנחנו קונים בסופר שנמצאים במגמת עלייה מתמדת.
סוגיה נוספת שמעסיקה את הממשלה היא האלימות הקשה בחברה הערבית שלא מפסיקה לגבות קורבנות. הממשלה הקודמת, שלא הצליחה למלא את ימיה, הקימה ועדת שרים לענייני החברה הערבית במטרה לטפל בתחומים שונים כדוגמת תעסוקה, רווחה, חינוך, בריאות ופיתוח כלכלי. ביולי השנה הקימה הממשלה הנוכחית ועדת משנה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, שנועדה לשים דגש על טיפול באלימות.
ועדת המשנה, שהוקמה לפני כחודש וחצי, נועדה לצמצם את מקרי האלימות ולקבל החלטות בעניין סיוע שירות הביטחון הכללי (שב"כ) למשטרה בטיפול בפשיעה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נאבק בהעברת כספי מענק בגובה 314 מיליון שקל לרשויות הערביות שהמדינה מחויבת להעביר, והקפיא את הזרמת הכספים בטענה שאלו יגיעו לידי ארגוני פשיעה.
בדיון שנערך אתמול בוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, הציג השר סמוטריץ' תוכנית שכוללת כמה מרכיבים שמשלבים את כוחות המשטרה, שב"כ גורמי אכיפה נוספים למאבק באלימות החמורה בחברה הערבית, בדגש על הפשיעה הכלכלית המניעה את ארגוני הפשיעה. שר האוצר הציע סל חקיקה שיטפל בתופעת דמי החסות, השוק השחור ופגיעה בצינור הכסף שהוא האוויר לנשימה של ארגוני הפשיעה. כמו כן, הוצע מעבר מכלים פליליים לאמצעי ענישה כלכליים, מנהליים ומהירים שיאפשרו הטלת עיצומים כספיים וקנסות ויצירת כלים משפטיים משלימים.
הוצע כי השר סמוטריץ׳ יביא בתוך חודשיים הצעת חוק לאישור הממשלה בנושא. כמו כן, הוצע להסמיך את שר המשפטים יריב לוין לקדם תיקון לחוק המידע הפלילי כך שתינתן האפשרות להכניס שיקולים נוספים בהליך זכייה במכרזים. באשר לכספי המענקים, השר סמוטריץ׳ הציע לקדם את שיפור הבקרה, השקיפות והמנהל התקין ברשויות המקומיות, להקים צוות מקצועי בין-משרדי אשר יפעל לגיבוש לקריטריונים, לקבלת מידע ולדירוגן של כלל הרשויות המקומיות בישראל על בסיס מידע שיוזן על ידי דירוג הרשויות במדרג הבא: כלל הרשויות, רשות בבקרה, ורשות בבקרת עומק. במצב כזה הכסף יעבור למקומות שהוא מיועד להם. ראש הממשלה נתניהו שמע את הפתרונות שהוצעו ויקבל החלטה בתוך שבוע.
ויש כאמור גם ועדות שכנראה פחות מעניינות את הממשלה. בחודש מרץ הקימה ממשלת נתניהו ועדת שרים לקידום מעמד האישה במטרה לגבש מדיניות וקידום מגוון נושאים הקשורים בשוויון הזדמנויות לנשים בחברה הישראלית ולפעול למאבק באלימות כלפי נשים. ואולם, הוועדה לא התכנסה אפילו פעם אחת על אף שמאז מונתה השרה מאי גולן לעמוד בראש המשרד לקידום מעמד האישה והיה מצופה שהיא תפעל לכינוסה כדי לקדם את הנושאים שמשרדה צריך לטפל בהם.
סמכויות ועדת שרים לקידום מעמד האישה, שהוקמה בהחלטת ממשלה לפני כחצי שנה, הן גיבוש מדיניות וקידום מגוון נושאים הקשורים במעמד האישה ובשוויון הזדמנויות לנשים בחברה הישראלית. בנוסף, היא אחראית על תיאום פעילות למאבק באלימות כלפי נשים. יו"ר הוועדה היא שרת המודיעין גילה גמליאל (ליכוד), והיא מורכבת מ-14 שרות ושרים. למרות שאפילו בוועדה הזו נשים הן מיעוט – שש שרות לעומת שמונה שרים, עדיין מדובר באחד הכלים היעילים שיש לממשלה.
באחרונה העביר ח"כ עפר כסיף שאילתה למשרד ראש הממשלה ובה וביקש לדעת אם לנוכח הפערים הגדלים בין גברים לנשים בישראל יורה לכנס את הוועדה. אולם להפתעתו, במענה שקיבל מהלשכה, נכתב כי "הוועדה לקידום מעמד האישה התייתרה בעקבות המשרד החדש, המשרד לקידום מעמד האישה בראשות השרה, מאי גולן".
"מה שהתייתר מלכתחילה איננה הוועדה אלא הממשלה המיזוגנית והשוביניסטית שרוב מרכיביה רואים בשוויון מגדרי כפירה בעיקר", הגיב כסיף לדברים. "תשובתו המביכה של ראש הממשלה, איננה אלא הוספת חטא על פשע ביטול הוועדה עצמו".
אם לא די בכך, הקואליציה, בהובלת השרה גולן, מקדמת הצעת חוק שתוביל לפירוק הרשות לקידום מעמד האישה והעברת הסמכויות למשרדה של גולן - מה שמעורר חשש גדול בקרב ארגוני הנשים. לא דוח ה-SIGI (שבוחן אפליית נשים) שבו ישראל דורגה במקום האחרון בשוויון מגדרי בהשוואה למדינות ה-OECD ולא הערכות מדד המגדר של מכון ון ליר בירושלים, שקיים סיכוי נמוך שאי השוויון המגדרי בישראל יצטמצם בשנים הקרובות - הניעו את הממשלה לכנס את הוועדה.
בחודש אפריל הוקמה ועדת שרים לענייני סביבה ואקלים בראשות השרה עידית סילמן, שנועדה לטפל במשבר האקלים שמעסיק את כל מדינות העולם ודורש מדיניות ופעולות ממשלתיות כדי לצמצם כמה שניתן את הנזק העתידי וזאת על-ידי תיאום בין משרדי הממשלה בכל הנוגע לפעולות להגנת הסביבה ומניעת מפגעים, כחלק מהיערכות לשינוי אקלים.
גם ועדה זו לא התכנסה מהיום שהוקמה, ובכל רגע שעובר לא מקיימת את המשימה שהוטלה עליה: לדון בתוכניות הלאומיות להיערכות והסתגלות לשינויי אקלים שאותן נדרשים משרדי הממשלה להכין מכוח החלטות הממשלה מס' 4079 מיולי 2018 ובעדכונים שלהן, וכן מעקב אחר יישומן של התוכניות השונות. כמו כן, הוועדה נדרשה לעקוב אחר יישום המחויבויות הבינלאומיות שנגזרות מאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים, מההחלטות ומההסכמים מכוחה.
