עלייה משמעותית בדיווחים על הטרדות מיניות במוסדות האקדמאיים, לצד מוסדות רבים שטוענים שהתופעה לא קיימת אצלם: לקראת דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת על התקנות למניעת הטרדה מינית שיתקיים בשבוע הבא, פרסמו הבוקר (חמישי) המוסדות להשכלה גבוהה את נתוניהם לשנת 2021.
מהנתונים עולה כי 142 מוסדות אקדמיים מתוך 152 מוסדות העבירו לוועדה דיווח כמתחייב. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לשנים קודמות: בשנת הלימודים התשפ"א הוגשו 121 דיווחים, בשנת תשע"ט הוגשו 106 דיווחים, ביחס לשנת הלימודים תשע"ו הוגשו 65 דוחות ובשנה שלפני כן (ביחס לשנת הלימודים תשע"ה) הוגשו 35 דוחות סך הכול. על פי הרישומים לוועדה, יש כעשרה מוסדות שלא דיווחו כלל ובהם: המכללה האקדמית לחינוך וספורט אוהלו ומכון בית יעקב ירושלים.
מניתוח נתוני המוסדות לגבי סוגיית חובת מינוי האחראיות, עולה כי מרבית המוסדות מקיימים את החובה למנות אחראית וכן את החובה למנות לפחות שתי אחראיות כאשר יש במוסד יותר מ-2,000 תלמידים. "יחד עם זאת", העירה עו"ד ענת מימון, היועצת המשפטית לוועדה, כי "יש מקום לשנות את היחס המוצע לגבי מספר האחראים למוסד, כדי למנוע מצב בעייתי שבו במוסדות עם אלפי סטודנטים ימונו רק שני אחראים, כפי שנדרש בתקנות".
כך לדוגמה במוסד הגדול ביותר, אוניברסיטת תל אביב עם 29,596 סטודנטים, יש שתי אחראיות בלבד. גם באוניברסיטת בן גוריון, שבה יש 19,966 סטודנטים - ישנן רק שתי אחראיות, וזאת בשונה מהדיווח לגבי שנת הלימודים הקודמת שבה דווח על ארבע אחראיות. בנוסף, ישנם מוסדות רבים שבהם יש אחראית אחת בלבד על קרוב ל-2,000 סטודנטים. לפיכך מוצע לשקול לשנות את היחס בין מספר סטודנטים לאחראית במוסד, ויש לשקול אימוץ כלל שלפיו מספר האחראים יעלה בהתאמה ככל שמספר הסטודנטים יעלה.
בוועדה ציינו כי לפי הוראות התקנות, כדי לאפשר גישה נוחה לאחראי בהתחשב במספר המקומות ופיזורם הגאוגרפי יש למנות יותר מאחראי אחד. "במרבית הדיווחים שהועברו לוועדה אין התייחסות לפיזור הגיאוגרפי של המוסד ולפיכך קיים קושי לדעת האם דרישה זו מתקיימת. מוצע להוסיף לפורמט הדיווח נתון בדבר מספר הקמפוסים של כל מוסד ומיקומם הגיאוגרפי וכן המיקום שבו נמצאת האחראית, ונתונים בדבר מינוי אחראיות בהתאם לנתונים אלו", הדגישה עו"ד מימון.
סוגיה נוספת שעלתה מסיכום הוועדה מגלה כי רובן המכריע של האחראיות נמנה עם הסגל האקדמי או המנהלי וכמעט שאין אחראים מקרב הסטודנטים. לכן, המליצה הוועדה לבחון את הגברת השיתוף של הסטודנטים ושל אגודות הסטודנטים במוסדות השונים.
בכלל המוסדות שדיווחו לוועדה היו 298 פניות לאחראיות מתוכן הוגשו 215 תלונות רשמיות והשאר היו שמועות, פניות ותלונות אנונימיות. מדובר במספר נמוך ביחס למספר המוסדות. ישנם כ-93 מוסדות שבהם אין תלונות, פניות או שמועות על הטרדה מינית כלל, זאת על אף שבחלק גדול ממוסדות אלו לומדים אלפי סטודנטים. בנוסף, יש עוד כ-14 מוסדות שבהם יש תלונה או פנייה אחת בלבד.
יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן, המליצה לעשות בדק בית ולבחון את פעילות המוסדות האלו בתחום, שכן היעדר תלונות ופניות לחלוטין יכול להעיד על בעיה בנגישות האחראית או במודעות לנושא ודרך ההתמודדות עם הטרדה מינית. לכך יש להוסיף שישנם מספר לא מבוטל של מוסדות שבהם ניתן לזהות כבר מגמה של היעדר תלונות או פניות בכל דיווח שהם מגישים, בכל שנה.
מסיכום הנתונים לקראת הדיון הקרוב מסתבר כי הרוב המכריע של התלונות טופל בתוך מספר בודד של שבועות מיום שהוגשו. מדובר בפרק זמן סביר שעומד בקנה אחד עם דרישת התקנות שבירור התלונה ייעשה "ביעילות וללא דיחוי". יש מספר בודד של תלונות שהבירור שלהם ארך כמה חודשים.