חברי קיבוץ ניר יצחק, שפונו מבתיהם ושוהים כיום במלון במועצה האזורית חבל אילות, קיבלו את ההודעה על חילוצם מהשבי של פרננדו מרמן (60) ולואיס הר (70) כבר בארבע לפנות בוקר (שני). מיכל לויט, תושבת הקיבוץ ממנו נחטפו השניים, סיפרה: "אנחנו כולנו בהתרגשות, אבל בזהירות. כי אל מול השחרור של לואיס ופרננדו יש חבר שאין לנו מושג מה מצבו, ליאור רודאיף, ואנחנו מאוד מקווים שגם הוא ישתחרר".
לויט הדגישה כי ישנם עוד 134 חטופים שעדיין נמצאים בשבי ברצועת עזה. "מהקיבוץ יש את אורן גולדין וטל חיימי שאנחנו יודעים שנרצחו. אנחנו שמחים על האיחוד של קלרה עם אחיה ועם בן זוגה, אבל יש מן שמחה מהולה בתקווה שעוד דברים טובים יקרו לנו".
היא אמרה כי "קלרה סיפרה לחברים את הסיפור שלה, אבל היא נמצאת בגליל, אצל הבת שלה. אנחנו שמחים בשמחתה אבל זהירים ורגישים גם לתחושות הקשות של חלק מהמשפחות האחרות. יש שכבר קברו את יקיריהם ויש שמחכים". השחרור של השניים, הסבירה לויט, נותן המון תקווה, "ומחזיר באיזשהו מקום את תחושת האמון במערכת הביטחון. עד עכשיו היו רק שני מבצעים שבהם שוחררו חטופים. וזו טיפה בים לעומת כל החטופים ששם".
סוסי לונסקי, מנהלת הקהילה של ניר יצחק, סיפרה: "זה משמח מאוד ומרגש. לואיס ופרננדו נחטפו מהבית של קלרה עם מיאה וגבריאלה. משפחה שלמה שזוכה להתאחד היום אחרי 129 ימים בשבי. זה עוזר להחזיר איזושהי תחושת שליטה על החירות שנלקחה מכולנו. זאת חובה של מדינת ישראל להחזיר הביתה את כל האזרחים שנחטפו". היא הדגישה: "השמחה מהולה ברגשות מעורבים על כל האזרחים שנחטפו ומצבם הולך ומתדרדר בשבי. אנחנו יודעים ושומעים על הפעילות שעושים חיילי צה"ל בכל שטח הרצועה ומגינים על כל עם ישראל. זאת מלחמה עם אבדות קשות לכולנו".
נעמה בכר, חברת קיבוץ ניר יצחק
(צילום: שמוליק דודפור)
לונסקי ציינה כי תושבי הקיבוץ עדיין לא מדברים על חזרה לבתיהם. "הבית שלנו הוא לא מקום בטוח כרגע. כולנו מאוד רוצים לחזור לקיבוץ אבל זה יוכל לקרות רק כשיתאפשר ביטחון מלא. האירוע הזה צבע את הקיבוץ שלנו בצבעים קשים – של אלימות ואובדן קשה. יש למדינת ישראל מחויבות להפריח את כל האזור, להשקיע ולהחזיר אותו לחיים".
נעמה בכר, מקיבוץ ניר יצחק, בירכה גם היא בריאיון לאולפן ynet על שחרורם של פרננדו ולואיס, תוך שהיא מדגישה כי תושבי הקיבוץ מייחלים לשחרור כל החטופים. "יש שמחה מאוד גדולה לצד רגשות מעורבים. יש עוד שלושה חברים מהקיבוץ שעדיין חטופים". היא סיפרה כי על אף הקושי בלגור במלון, כרגע היא ובני משפחתה לא מרגישים בטוח לחזור לקיבוץ. "אני אמא לשלושה ילדים ואנחנו לא רואים את עצמנו חוזרים. פעולת החילוץ הייתה ברפיח. אני מניחה שבקיבוץ, שקרוב לאזור, שמעו היטב את קולות הפעולה".
ברקע מבצע החילוץ, משפחות חטופים הגיעו הבוקר כמדי יום שני לוועדות הכנסת, והביעו חשש גדול ליקיריהן שנותרו מאחור. בוועדת הכספים, מירב לשם גונן, אמא של רומי, שנחטפה מפסטיבל ה"נובה", שיתפה כי "ישנה שמחה קטנה עם שני החטופים שחזרו לחיים, ועם זאת יש לנו כאב גדול על המצטרפים למשפחות השכול. אבא של רומי כתב בקבוצה המשפחתית ששוחררו שני חטופים, אבל רומי לא ביניהם, אני חושבת שזה ערבב את השמחה ואת הכאב העצום שהבת שלי עדיין שם. אני מבקשת מממשלת ישראל לנצל כל הזדמנות שיש, צבאית או דיפלומטית, כדי להביא את כולם".
גיל דיקמן, בן דוד של כרמל גת, שנחטפה מבית הוריה בבארי, הודה לאלו שלקחו חלק במבצע החילוץ, וסיפר: "ללואיס יש יום הולדת ב-25 בפברואר, ולא האמנו שנחגוג יחד איתו. הסיפור זה כולם ביחד, זה להחזיר את כולם, גם בלחץ צבאי וגם מדיני, שמחזיר את רוב החטופים. הלוואי שנזכה לחגוג את יום ההולדת של לואיס עם כל החטופים ולחבק ביחד את כולם, זה יהיה ניצחון מוחלט".
בפתח הדיון בוועדת הפנים, נופר בוכשטב, אחותו של יגב שנחטף מקיבוץ נירים, הביעה חשש שחטופים ייפגעו במהלך מבצעי חילוץ. "אין דבר מרגש יותר מהחילוץ ההרואי של לואיס ופרננדו. הפעולה הרואית אבל גם מפחידה כי הכול היה יכול להשתבש. הפחד שלי שיגיעו לחלץ את אח שלי ומשהו יקרה והוא לא יחזור אלינו. מפחיד אותי שיגב יחשוב שוויתרנו עליו. הלוואי שירגיש כמה אנחנו מאוחדים להחזיר אותו".
נציגים של משפחות החטופים השתתפו גם בדיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט. צביקה מור, אביו של איתן שעבד כמאבטח במסיבת ה"נובה" ונחטף לרצועת עזה, אמר כי כל המשפחות שמחות על שובם של פרננדו ולואיס. "אנחנו גאים בממשלה ובצבא שלנו על האומץ והניסיון שנעשה כל העת להשבת החטופים, בדרך ששומרת על הכבוד הלאומי שלנו ומבטיחה את ביטחון חייהם של כלל אזרחי המדינה. לכניעה לארגוני הטרור, מעבר לנזק בהווה, יש נזק מאוד גדול בעתיד. לא רק שבישראל תמיד נהיה תחת סכנת חטיפה אלא כך גם יהודים בכל העולם, כי האויבים ילמדו שכדאי לחטוף יהודים".
משפחות החטופים בוועדת החינוך התרבות והספורט
(צילום: ערוץ כנסת)
יזהר ליפשיץ, בנו של עודד בן ה-83, שנחטף מקיבוץ ניר עוז, מחה על התנהלות המשא ומתן לשחרור החטופים: "אם נמשיך כך, אקבל את אבא שלי בשקית, במאה אחוז. לגמור עם חאן יונס זה לא הניצחון. הניצחון הוא להחזיר את החטופים חיים. אנחנו פונים לממשלה לקבל החלטה אמיצה, כי אם לא נעשה זאת היום או מחר, ההזדמנות תחלוף ונקבל את יקירינו בשקיות. אנחנו רוצים משא ומתן מיידי".
חן אביגדורי, שרעייתו שרון ובתו נעם שוחררו מהשבי במסגרת פעימות עסקת החטופים אחרי יותר מ-50 ימים, הדגיש: "בתי ואשתי נהנות מחופש של חודשיים אחרי ששוחררו משבי השטן. אם יש צורך נדבר שוב עם השטן. הלחץ הצבאי עזר לעסקה אבל מה שהביא את החטופים הביתה זה נייר ועט ולא רובה וחרב".
אביגדורי התייחס למתקפות שעוברות משפחות החטופים בתקופה האחרונה, וסיפר: "נהייתי מטרה אישית לתגובות נוראיות בטוויטר, כשהעדינה שבהן קוראת לי משתף פעולה של חמאס. אני מבקש מאנשי החינוך בוועדה להוקיע את האנשים האלה מתוך המחנה. היה גם מי שכתב לי שטוב שחטפו קיבוצניקים כי זה פחות מצביעי שמאל".
דניאל ליפשיץ וסימונה שטיינבכר, שקרוביהם עדיין בשבי חמאס
(צילום: שמוליק דודפור)
סימונה שטיינבכר, אמה של דורון (31), שנחטפה מכפר עזה, אמרה הבוקר בריאיון ל-ynet כי לצד השמחה על שחרורם של פרננדו ולואיס, היא מלאה בחששות לבתה וכל 134 החטופים שנותרו בשבי. שטיינבכר הדגישה כי "הדרך הטובה ביותר לשחרר את כולם היא באמצעות עסקה, שגורלה נמצא בידי הקבינט".
דניאל ליפשיץ, נכדו של עודד, ציין כי מבצע החילוץ לא ממלא אותו באופטימיות. "סבא שלי לא קיבל תרופות, והדחף נשאר בדיוק אותו הדבר. זה היה מבצע מדהים וכל הכבוד לימ"מ ושב"כ. תבינו איזה מדהים יהיה לנו כש-134 חטופים יחזרו בעסקה". בריאיון לאולפן ynet, טען ליפשיץ: "אנחנו צריכים להבין שלא תהיה לנו עוד הרבה תמיכה מארה"ב ושאר המדינות אם לא נתקדם לכיוון ההסכם. לא סתם ביידן לוחץ לשלוח אנשי משא ומתן לקהיר כדי לקדם את העסקה, שאם לא נגיע אליה בזמן הקרוב אני בספק אם נראה עוד חטופים בקרוב".
