השופט דוד חשין בהתייחסות למעמד אישורי האזנה
(צילום: נויל האריס)
שופט העליון בדימוס דוד חשין התייחס הבוקר (יום ה') באולפן ynet לחריגות שנמצאו בשימוש המשטרה בתוכנות ריגול, בין היתר כפי שפורסם אתמול באמצעות שאיבת מידע ללא צו ממעורב מרכזי בתיקי החקירה של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. חשין הציע מתווה שבמסגרתו תוקם נציבות להאזנת סתר, שתפקח על צווים שיינתנו למשטרת ישראל: "כדי שיהיה הליך שיפוטי ראוי לשמו צריך שיהיה צד שני שמבין בעניין, שיתייחס גם לדרכי ונסיבות ההאזנה. שהדיון על האזנות סתר לא יתנהל יותר במעמד צד אחד".
כשנשאל האם בתי המשפט חותמים על צווים ללא בדיקה מעמיקה ענה: "לא חושב שהיד קלה על ההדק. הבעיה היא של כל המערכת ואיך שהיא פועלת. ברוב המקרים הצו ניתן מתוך הנחה שהוא מתבצע כהאזנת סתר לפי כל החוקים והכללים. השופט בדרך כלל לא מתייחס לפרטים הטכניים. לא יודע אם מישהו מעדכן שיכול להיות מצב שבמסגרת האזנת סתר יחדרו לטלפון סלולרי באמצעות פגסוס או תוכנה דומה".
- אתה עוקב אחרי הסתבכות המשטרה בשימוש בתוכנות ריגול של NSO, מה דעתך על פרשייה זו?
"כיהנתי כנשיא בית המשפט המחוזי, שלוש שנים בנצרת וארבע שנים בירושלים. אני מציין את זה משום שדנתי מאות פעמים בבקשות להאזנות סתר. מהתרשמותי האישית, הפרשייה הזו מטרידה אותי ומדאיגה, כי אני שואל את עצמי אם נשיאים של בתי משפט וסגניהם היו נותנים צווי האזנת סתר במקרים שבהם נעשה השימוש בתוכנת פגסוס".
- אתה סבור שיש בעיה? שהמשטרה מגיעה עם התיק והשופטים שחותמים בסך הכול מהווים חותמת גומי? יש פה יד קלה על ההדק?
"לא, אני לא חושב שהיד קלה על ההדק. הבעיה היא של כל המערכת ואיך שהיא פועלת. ברוב המקרים, הנשיא או הסגן שמעיין בחומר ייתן את הצו, אבל הוא יינתן מתוך הנחה שיתבצע כהאזנת סתר לפי החוקים והכללים שחלים על האזנת סתר".
- מניסיונך, מה המתווה שאתה מציע כדי לשנות את העניין כפי שאתה מתאר אותו?
"המתווה שאני מציע הוא פשוט ביותר: שהאזנות סתר לא יתנהלו יותר בדיון במעמד צד אחד, שבו מגיע קצין משטרה שמשמיע את בקשתו בפני השופט שדן בעניין, מציג לו חומרים והשופט ברגע שמשתכנע נותן את הצו. העמדה שלי היא שכדי שיהיה הליך שיפוטי ראוי לשמו, צריך שיהיה צד שני שמבין בעניין - שיתייחס גם לדרכי ונסיבות ההאזנה".
- אז אתה מציע בעצם סוג של סנגוריה ציבורית? מן ועדה מיוחדת שתייצג את הצד שכנגד אל מול השופט?
"נתחיל מהסוף. אל מול המשטרה. אני לא מציע סנגוריה ציבורית - אני מציע נציבות להאזנת סתר. אני מציע גורם אובייקטיבי שאפילו אין חשש קטן שיהיה לו עניין חלילה לחשוף מידע שהוא שמע במסגרת בקשה להאזנות סתר. בראש הנציבות אני מציע שיעמוד לפחות שופט מחוזי בדימוס, והוא או נציגיו יופיעו לכל בקשה להאזנת סתר שתוגש למשטרה או על ידיה".
- אתה מעריך שאם אכן יוקם גוף כזה, מספר הצווים יופחת?
"אני לא בטוח בזה, ואני מודה שלא הכמות של הצווים היא שמטרידה אותי, אלא האיכות שלהם, והיכולת לעשות בהם שימוש מעבר למה שהחוק התכוון. אני מזכיר שבמקרים רבים גם אנשים שאינם חשודים נקלטים בהאזנת סתר. אם אני מתקשר לביתו של מישהו שיש לו צו להאזנת סתר ומשוחח איתו, גם זה בסופו של דבר ייכנס, והמידע הזה עלול בהמשך לשמש לא למטרה שלעיקרה הצו ניתן".
- אז אנחנו דיברנו על סנגוריה במובן הסימבולי בלבד.
"אני מדבר על הגנה ייצוגית, כמו שיש תובנה ייצוגית. כלומר, אני מייצג את כל אלה שעשקו אותם כמו שעשו אותי והחוק מתיר את זה. יופיע אדם מטעם הנציב והוא ייכנס לפרטים שמעבר להיבט הטכני ולשאלה אם יש עילה או אין. רוב הבקשות יתקבלו בכל מקרה".
- מדברים על העובדה שחלק מהראיות בתיקי נתניהו הושגו באמצעות הטכנולוגיה הזאת. מה דעתך על שימוש בראיות שהושגו בצורה כזו?
"כל מקרה לגופו. חוק האזנת סתר בא להגן עלינו. הוא בא להגן על הפרטיות. הוא לא מדבר על כבוד האדם ודברים אחרים, הוא רק אומר: האינטרס הציבורי של ביטחון המדינה והציבור כנגד הפגיעה הבלתי נמנעות בפרטיות. בעיקרון, הראיה הזו לא קבילה אלא אם בית המשפט קיבל אותה, וזה תלוי בנסיבות העניין. אין לנו כללי פסילה נוקשים כמו שיש לאמריקנים, אף כי גם אצלנו ראיות שהושגו באמצעים לא חוקיים ייפסלו. אני לא מדבר על משפט נתניהו, אני מדבר על עיקרון כללי".
