חן גולדשטיין-אלמוג ושלושת ילדיה אגם, טל וגל שוחררו משבי חמאס לפני יותר משלושה חודשים. כשנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר הם איבדו את אבי המשפחה נדב ואת הבת הבכורה ים. בריאיון ל-ynet, סיפרה חן על הבקשה שקיבלה מהנשים שנותרו מאחור לפני שעזבה עם ילדיה את שטח הרצועה: "הבנות שנפרדנו מהן ביקשו מאיתנו שנילחם שבילן, שלא ישכחו אותן, שנלך להפגנות, שנעשה מה שאנחנו יכולות בשבילן, והקול הזה הולך איתנו. צריך לעשות הכול כדי שכל החטופים כבר יהיו כאן".
חן ושלושת ילדיה שוחררו מידי מחבלי חמאס 51 ימים אחרי שנחטפו מקיבוץ כפר עזה. הם שוהים כרגע במלון בשפיים, ועדיין לא יודעים מה צופן עתידם. "אנחנו מבקרים מדי פעם בקיבוץ, באים לקחת דברים מהבית או לעשות שם סיורים לאנשים", היא מספרת. "הבית שלנו מאוד 'טעון', הרצח של נדב ושל ים היה בבית, בממ"ד הפרטי הבטוח שלנו. אני עוד לא יודעת אם נחזור לגור שם. עולה שיח עם הילדים לחזור, להתקדם לכיוון רוחמה שזה קיבוץ במועצה האזורית שלנו. אנחנו מנסים לייצר איזושהי שגרה בתוך המציאות החדשה שלנו".
על מצב הילדים היא אמרה: "הילדים לומדים בית ספר בגעש, ליד שפיים. נראה שהם מאוד מרוצים, החיים שלהם די מלאים בחברים, בלימודים, בחוגים. יש להם הרבה פעילויות חברתיות ונראה בסך הכול שמצב הרוח שלהם טוב. הילדים זוכרים מה קרה, ואנחנו חושבים על החטופים שעוד שם, זה עולה גם מגל וטל. הם זוכרים דברים שעשו עם אלו שהיו איתנו שם, דואגים להם מאוד.
"אנחנו עברנו משהו מאוד מורכב, אין ספק שהוא מחבר ומאחד בינינו אולי כמשפחה שעברה את הדבר הקשה הזה ביחד. סביר להניח שלאורך זמן נראה אולי יותר את ההשפעות של הדברים. אני והבת אגם הרגשנו שאנחנו חלק מדבר מאוד גדול כשהיינו שם בעזה, שאולי יהיו אנשים שהיו רוצים להתחלף איתנו מבחינת הקרבה שלנו או מבחינת השיחות שלפעמים הגענו אליהן עם השובים שלנו".
בהתייחס לאפשרות של עסקה נוספת להחזרת חטופים, אמרה חן: "דבר דבר שצריך לצאת אל הפועל כמה שיותר מהר. המצב שם קשה מנשוא, בלתי נסבל, סכנת חיים יומיומית. כל יום שעובר שם זה סיוט, אני לא יודעת מה מצבם של האנשים שהיינו איתם. צריך לשחרר אותם, צריך לעשות הכול כדי שהם כבר יחזרו למשפחות שלהם, לבית שלהם.
"חשוב לי שהחטופים והחטופות שעוד נמצאים שם יהיו בראש סדר העדיפויות, שיבינו את הסכנה היומיומית, שיש שם מלחמה מטורפת. פחות הייתי רוצה לשמוע אם 'זה מחיר גבוה מדי או נמוך מדי', או 'אם זה סביר או לא סביר', כי מה שקורה שם בעזה סביר? לא סביר? יש מחיר לאנשים שנמצאים שם? צריך לעשות הכול כדי שהם ישתחררו, שהם יהיו יתאחדו עם המשפחות שלהם".
יכול להיות שאת מרגישה שעד שכולם יחזרו גם המעגל שלכם לא יצליח להיסגר?
"אנחנו משוועים כבר לחבק את אלה שהיינו איתם והעברנו איתם חלק מהזמן שם. אנחנו חושבים עליהם המון, ורוצים שכמובן הם יהיו עם המשפחות שלהם. אנחנו מאוד רוצים כבר להתחבק איתם, וקבענו שם בעזה שאנחנו ניפגש. ברור שיש משהו שהוא לא שלם בהקשר הזה. אנחנו חושבים עליהם כל יום, כל רגע. אני מקווה שגם המדינה עושה הכול לשחרורם המהיר והדחוף. אני מאחלת שתהיה עסקה כמה שיותר מהר, הם כבר חמישה חודשים שם והתחושות כל כך קשות, תחושות של הפקרות".
פורסם לראשונה: 22:28, 01.03.24