אחרי שנים של מאבקים משפטיים, תושבי הכפר הלא מוכר אום אל חיראן שבנגב הרסו את בתיהם כדי שהמדינה לא תהיה זו שעושה זאת - שכן אם המדינה הייתה זו שמבצעת את ההריסות הם עדיין אלו שהיו צריכים לשאת בהוצאות. אך למרות שנראה כי בכך מתקרב לסיומו הקרב על אדמות הכפר שמתנהל כבר כמה עשורים ולמרות ההבטחות שניתנו לתושבים - חלקם נותרו ללא פתרונות דיור.
מדובר בסכסוך שהגיע עד בית המשפט העליון - וגם כעת הגישו תושבים בקשה לעיכוב הריסות הבתים שעדיין עומדים. שבט אבו אלקיעאן מתגורר בשטח הכפר כבר יותר מ-60 שנים, ויש מי שכבר הגיעו להסדר עם המדינה ועברו ליישוב הבדואי הסמוך חורה. בשנת 1956, בהוראת המושל הצבאי בנגב, עברו בני השבט לשטח הכפר באזור נחל יתיר בשני מתחמים. את השירותים הקהילתיים הם מקבלים מחורה ומשנות ה-80 החלה המדינה במשא ומתן עם התושבים כדי לפנותם לשם.
בשנת 2002 הוחלט על הקמת היישוב החדש חירן, ומאז החל מאבק בנושא כשתושבי אום אל-חיראן התנגדו למהלך. בהליכים המשפטיים, שהגיעו עד בג"ץ, טענו התושבים כי הפינוי שלהם לטובת הקמת חירן מהווה הפליה פסולה ופוגע בזכותם לשוויון, לקניין ולכבוד. בהחלטת בג"ץ נקבע כי היישוב המתוכנן אינו מונע מבני הפזורה הבדואית להתגורר בו: "כל החפץ להתגורר בחירן רשאי לעשות כן, בכפוף לכל דין ובתנאים הקבועים לכך".
נתניהו מתנצל בפני משפחת אבו אלקיעאן, 3 שנים אחרי הירי בבנם
מדובר בפסק דין שניתן כבר ב-2015, אך מאז המשיך המשא ומתן בין המדינה לתושבים. לאורך השנים, כאמור, עזבו חלק מתושבי המקום לחורה, אך עד לאחרונה המשיכו להתנהל הליכים משפטיים, כשהאחרון שבהם היה בבית משפט השלום בבאר שבע, כשחלק מהתושבים ביקשו לעכב את ההריסות. ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ביקשו לדחות את הבקשה וטענו כי פסקי הדין בנושא חלוטים ואין להתערב בהם.
בינתיים, כאמור, התושבים הרסו בעצמם את הבתים. ברמ"י מסרו שלא יתבצעו הריסות מחר, לאחר שהתושבים אמרו שנודע להם שהמדינה תבצע את ההריסות בעצמה. חוסאם אבו אלקיעאן, סיפר: "קיבלנו ממנהל מקרקעי ישראל הוראה שאנחנו צריכים לפנות את המקום לפני 10 בנובמבר, הרסנו הכול, נשאר חדר אחד. כל המשפחות, נשים, גברים וילדים - אנחנו יושבים בלי קורת גג. פשוט הרסנו והתיישבנו שם. כרגע אין לנו מקום אחר לגור בו".
אבו אלקיעאן אמר כי התושבים "מחכים שהמדינה תיתן לנו מקום מגורים. שכונה 12 בחורה כבר מלאה, ולכן לנו אין מקום. לא אכפת לנו לאן לעבור בחורה. אנחנו פתוחים לכל הצעה. יש עדיין דיונים בבית המשפט כדי לקבל בקשות עיכוב להריסות. אבל מה זה כבר יעזור? הדבר היחיד שיעזור לנו הוא שנקבל מקום לגור בו. כולנו באוויר. השמיים למעלה, האדמה למטה. הבתים הרוסים ואנחנו יושבים עליהם. יש לנו פתרון אבל למדינה אין".
חלק מהתושבים בנו מבנים זמניים בחורה אבל כמה עשרות משפחות נאלצו להישאר במקום. בסוף השבוע אמור היה להתקיים מופע "רוק באום אל-חיראן", בשיתוף חמי רודנר ומוזיקאים נוספים, אך התושבים החליטו לבטלו לאור ההריסות שהם מבצעים בעצמם, בין היתר כדי להימנע מתשלום הוצאות למדינה.
אחד השיאים בסכסוך בין תושבי הכפר למדינה, היה הריסת הבתים ב-2017, אז נורה למוות יעקוב אבו אלקיעאן ברכבו, שוטר אחד נהרג ושני נפצע. בליל 18 בינואר 2017, במהלך הפינוי הלילי של אום אל חיראן, התקרב רכבו של אבו אלקיעאן לכוח משטרה שהיה במקום כדי לאבטח את הריסת מבנים בלתי חוקיים בכפר. הרכב עורר את חשדם של השוטרים, והם פותחו לעברו בירי, שממנו נפצע אבו אלקיעאן בן ה-47. הרכב המשיך בנסיעה ודרס למוות את רס"ב ארז עמדי לוי (34), שהיה בכוח האבטחה. אבו אלקיעאן מת מאוחר יותר מפצעיו.
כבר בבוקר שלאחר מכן, שעות אחרי הירי הקטלני, במשטרה אמרו כי הנהג שעט לעבר הכוח והודיעה כי מדובר ב"אירוע לאומני, פיגוע דריסה. המחבל שעט ברכבו לעבר הכוחות וביצע פיגוע דריסה". במשך שנים טענה המשטרה כי אבו אלקיעאן רצה לפגוע בשוטרים. בימים שלאחר מכן כינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את האירוע "פיגוע טרור נפשע", רק לאחר שלוש שנים הוא התנצל, אך טען: "אמרו שהוא מחבל, אתמול התברר שהוא לא מחבל. אתמול התברר שבכירי הפרקליטות והמשטרה הפכו אותו למחבל כדי להגן על עצמם ולפגוע בי". גם המשטרה חזרה בה וטענה כי אבו אלקיעאן "מצא את מותו באירוע מצער".
ברמ"י לא הגיבו לטענות התושבים ולא פירטו אילו פתרונות מציעה המדינה לאלו שנותרו באום אל חיראן.
הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים מסרה בתגובה: "לכולם הוצע פיתרון זמין. בחודשים האחרונים העברנו מתווה הסדרה. נפעל לממש אותו מול כל הזכאים בהתאם להחלטות ולסמכות שלנו".
