בבית המשפט המחוזי בירושלים העיד הבוקר (שלישי) שר המשפטים, יריב לוין במסגרת תיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) במשפט נתניהו. השר סיפר בין השאר על הקשר שלו עם ראש הממשלה, על חקירתו במשטרה, וגם על ההנחיות שקיבל מראש הממשלה בנימין נתניהו בכל הנוגע לחוק ישראל היום, בעודו מכהן כיו"ר ועדת הכנסת.
לוין בבית המשפט המחוזי בירושלים, היום
(צילום: גלעד מורג, אלכס גמבורג )
בחקירתו בידי עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, סיפר לוין על הצעת חוק ישראל היום: "הצעת כבל הייתה דבר חריג. הוא הביא אותה מהיום למחר. כל הדיבורים עליה היו כשהייתי בחופשת מחלה בניתוח, ומי שטיפל בה היה אלקין. אמרתי לכבל 'ככה לא עובדים בשיחת מסדרון. תדחה, בוא לא נפתח את המושב בפעולה קשה. כבל נענה בסופו של עניין – אבל הדבר הזה מערער את הקואליציה בצורה משמעותית".
הוא אמר שחופש ההצבעה בוועדת השרים בנושא היה פרקטיקה נהוגה - לאור חוסר ההסכמות. "ההערכה שלי הייתה שהיה סיכוי שלהצעת החוק יהיה רוב. אני מאשר שחשבתי שכשאתה מגיע לפתח האולם ומבין שבהצבעה אתה יכול להפיל את הממשלה, יכול להיות שזה ישתנה. לא ידעתי על תיאום". נתניהו, לדבריו, התנגד להצעה "מכל וכל", כלשונו. "הוא נתן לי הנחיה ברורה – לפני שנפתח המושב וגם כשאיתן כבל הגיע עם ההצעה – שאם החוק יעבור, אני עוצר אותו בוועדת הכנסת ולא מאפשר לו להתקדם. הוא אמר לי את זה פעם אחת".
את ההצבעה בקריאה טרומית הגדיר לוין כאירוע לא דרמטי. "עברתי ניתוח, ולא הייתי נוכח. לא ראיתי בהצבעה אירוע דרמטי. זו הייתה נקודה מתוך מכלול עצום של צבר בעיות. מאחר שנפלה הממשלה – כל העניין הפך ללא רלוונטי". כשנשאל על ידי עורך הדין חדד מה הייתה השפעת חוק ישראל היום על ההליכה לבחירות, והשיב: "אפסית. הבעיות היו רבות מאוד ולא ניתנות לפתרון". לאחר מכן, הסביר לוין כי ב-2015 "הייתה הנחיה ברורה של ראש הממשלה שכל עולם חקיקת התקשורת לא יעבור ללא הסכמתו". הוא העיד כי "נתניהו היה סונט בנו שעובדים עם ידיעות, כי חוששים. הייתי נאיבי להאמין שיש עיתונות אמיתית מאחורי הדברים האלו. ב-2016 הוא אמר לי 'אולי יהיה פתרון שמישהו יקנה את העיתון', כיוון שהקו לתפיסתנו מתיישר עם בעליו. עצוב שככה העיתונות מתנהלת".
על הקשר עם עד המדינה ארי הרו, ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה, סיפר לוין: "הייתי בביתו פעם אחת, במודיעין. הוא צלצל וביקש שניפגש. אני מניח שדיברנו על כלל הבעיות הקואליציוניות – וגם הנושא של ישראל היום, לאו דווקא מרכזי, היה. אמרתי שהלוואי שהיה פתרון". לוין תיאר כי באותה תקופה היו גם הצעות חוק שהגיעו מכיוון עיתונאים של "ידיעות אחרונות". "זה היה נראה לי מאוד בעייתי וחסר סיכוי. היה לי רעיון אחד, גם לא עם היתכנות גדולה שהעליתי מול כבל בשיחת מסדרון. אמרתי לו 'בוא נעשה דבר כזה: ניתן מענק למי שאין לו כיסים עמוקים'. זה לא רעיון שהסתובב בחדרי חדרים, אלו היו הצעות קיימות". על הצעת כבל, העיד עוד לוין: "זה לא חריג שבא גורם לקדם חקיקה ומצליח לשכנע ח"כ. זה קורה כל הזמן".
החקירה במשטרה: "הרגשתי מאוים"
שר המשפטים נשאל על ידי סנגורו של נתניהו גם על חקירתו במשטרה ב-2017. "התמליל לא תאם אחד לאחד את הכול. יש המון חוסרים והרבה נקודות", הוא אמר. הפרקליט, עו"ד יונתן תדמור, הציג יומן שלוין הביא לחוקרים. "יש פגישות עם מר נתניהו ב-5 בדצמבר 2014 - יום שישי, וגם ב-12 בדצמבר", אמר תדמור. לוין השיב: "היו לי הרבה מאוד פגישות עם ראש הממשלה, על בסיס יום-יומי. כולל סופי שבוע. עסקנו במכלול בעיות - ובפיזור הכנסת, עד לפיטורי השרים (לבני ולפיד - ג"מ) ב-7 בדצמבר - ואז בקביעת תאריך לבחירות והיערכות המפלגה לבחירות".
לוין נשאל אם החוקרים ניסו להטעות אותו בחקירה - והשיב: "לא הייתי צריך הרבה כוחות לומר את האמת, זה מובן מאליו. הרגשתי שמנסים בכוח להוציא ממני דברים - או שלא היו או שלא זכרתי שהיו, באופן שנתן לי להרגיש מאוים".
במהלך העדות, עו"ד חדד הזכיר כי לוין חשש במשטרה לגבי ההבחנה הציבורית בין חשד לעדות פתוחה, כפי שנתן. "שיקפת לחוקרים שאתה לא רוצה שייצא החוצה - אבל החקירה הופיעה בתקשורת", אמר חדד. לוין השיב: "אשתי אמרה לי - חרפה ובושה שאין כמוה. זו חרפה ובושה. שיבוש נורא". כשנשאל על איומים מחוץ לחדר החקירות, אמר לוין: "היו איומים שאם אני אתמנה לתפקיד שר המשפטים יחשפו עליי דבר כזה או אחר. חקירה צריכה לדעתי להישאר בחדר חקירות".
"לא ידעתי כלום"
"את נוני מוזס פגשתי שלוש פעמים. כל פעם שנכנסתי לכנסת הוא ביקש להכיר אותי", העיד לוין, שנחקר תחילה על ידי פרקליט מיסוי וכלכלה, עו"ד יונתן תדמור. "פגישה נוספת לדעתי במהלך 2013 בסיור שם. אני בקשר עם עיתונאים מעבר לזה. אלו שסיקרו את הכנסת או משרד התיירות - ולא מעבר לזה". לוין אמר כי "הכי הטרידה אותו סוגיית ישראל היום. הפגישות היו ביוזמתו. הוא אמר שהדבר הזה יביא כליה לידיעות, ואמרתי לו - 'בסופו של דבר אני מחויב להחלטות של ראש הממשלה, ואפעל על פיהן'. התפקיד שהיה לי במידה רבה היה משרת אמון". לדברי שר המשפטים, באחת הפגישות, מוזס "אמר שקיומו של ישראל היום זה שופר של הליכוד, אבל הטענה הייתה שזו לא תחרות הוגנת - כי אי אפשר לנהל עולם עסקי. חשבתי שיש בזה לא מעט מן הצדק".
לוין אמר עוד: "לא קיבלתי סיקור מי יודע מה באיזה כלי תקשורת. 'ידיעות אחרונות' נהגו בי, וצר לי שזה השתנה, באופן יותר הגון. זה מרחיק לכת. קצת יותר באתי לידי ביטוי מאשר בישראל היום. כשאתה נמצא בראשית הדרך, עצם החשיפה מאוד חשובה, ולהבדיל בהמשך. בישראל היום הייתה לצערי התעלמות. לתחושתי העשייה שלי לא קיבלה ביטוי מספיק".
שר המשפטים העיד כי לא ידע על כל שיח בין נתניהו למוזס באותם ימים. "לא ידעתי כלום, שמעתי על זה בתקשורת", אמר. כשנשאל אם בשיחותיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו עלה נושא השיחות עם מוזס, השיב לוין: "לא. לא היה סוד שהוא לא רחש לו חיבה גדולה. תמיד היה בא בטענות שיותר מידי עושים לידיעות חשבון. אמרתי לו תמיד - 'בישראל היום אני לא קיים'. אם הייתי מנסה לאמוד את המשקל ברצף הפגישות שלי עם מר נתניהו זה בטל בשישים. לא דיברנו. היו לנו בעיות רבות מאוד - תחזוקת הקואליציה, חוק מע"מ אפס, רפורמת בריאות ושורה שלמה של עניינים - הצורך לקבל החלטות אם לפטר שרים, אם צריך ללכת לבחירות".
לשאלה כיצד הגיב כששמע על הקשר בין נתניהו למוזס, השיב לוין: "בהפתעה, כי אני יודע שיש סכסוך ארוך שנים. תמהתי מאוד על היתכנות מהלך כזה בזמן כזה. זה כמעט בלתי ניתן לביצוע. גם אם מישהו היה מצליח להבנות כאלו, זה מופרך מיסודו".
בחקירתו על ידי עו"ד נוית נגב, שמייצגת יחד עם עו"ד איריס ניב סבאג את נוני מוזס, נשאל לוין שוב על הסיקור שלו ב"ידיעות אחרונות". "אמרת בחקירה שהוא 'מאוד הוגן'", אמרה לו נגב - ולוין אישר, אך טען שכיום היחס אליו השתנה. הוא נשאל גם על פגישותיו עם מוזס: "הוא הציג לך בעיה כללית של התקשורת ואתה הסכמת - אבל לא חשבת שתעסוק בזה?" - ולוין השיב "נכון". עו"ד נגב שאלה את לוין אם לא הרגיש שהסיקור שלו בידיעות נפגע בגלל שהתנגד לחוק - והשיב: "לא בגלל שאני מתנגד לחוק, אני אמרתי שאני אצביע בהתאם לעמדה של ראש הממשלה".
"רה"מ ואני שוחחנו על בסיס יומי"
לוין, כאמור, נשאל במהלך העדות - כשנחקר בידי הפרקליט עו"ד יונתן תדמור - גם על עבודתו בכנסת - ועל הימים שבהם קודם חוק ישראל היום. "ב-2014 הייתי יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת. יו"ר הקואליציה הוא תפקיד רב עוצמה, קשה ומורכב. יש לו בעיקר שני נדבכים - ניהול הקואליציה, תיאום בין המרכיבים - ולדאוג שאנשים יגיעו להצבעות. הוא מקביל לתפקיד המצליף. ההשפעה המרכזית של ועדת הכנסת שהיא יושבת על הברז שמנתב לאן הולכות לדיון הצעות חוק והצעות לסדר", תיאר לוין את התפקידים.
הוא סיפר כי הקואליציה באותם ימים "לא הייתה תענוג גדול", בגלל מחלוקות אדירות. "לאחר שנה, ביוזמת זאב אלקין, הגענו לסיכום שניקח על עצמנו חלוקה חדשה - ואני נכנס לתפקיד יו"ר ועדת הכנסת. אז, שוחחנו אני וראש הממשלה פלוס-מינוס על בסיס יומי. הרוב המוחלט של הפגישות היו קבועות מראש, וגם היום זה ככה. אני מגיע אליו לכנסת, או למקום אחר - בסופ"שים הייתי מגיע לבלפור. מערכת היחסים שלי עם ראש הממשלה היא טובה מאוד, ומבוססת הערכה עצומה. אני לא בוחן כליות ולב. הוא באמת סומך עליי בהרבה תחומים, מאוד מסוימים, שאני בקיא בהם".
על הקשר עם נתניהו הוסיף לוין לספר גם כשנחקר בידי עו"ד עמית חדד - סנגורו של נתניהו. "קרה שאתה יוצא מחתונה בטבריה - וקוראים לך", הוא תיאר. לוין אישר לחדד שנתניהו "ראה שחלק מתפקידו כראש ממשלה הוא לגוון את שוק הדעות בתקשורת", מה שלדבריו, "הייתה אג'נדה ברורה כמפלגה. הייתי רוצה כלי תקשורת שמביא את הדברים כפי שהם באופן שווה". הוא אישר שנתניהו לא רצה רק תקשורת ימנית.
על רקע הצעת החוק של ח"כ איתן כבל, לוין נשאל מה משמעותה של הצעת חוק פרטית שנידונה בטרומית ולא עוברת. "הפירוש המעשי שלא ניתן להעלות אותה שוב במשך חצי שנה, אבל יש שאלה אם אפשר או אי אפשר להעביר הצעה שדומה. הסנקציה מונעת שכל שבוע לא תעלה אותה הצעה שוב ושוב", אמר. הוא נשאל מה קורה אם הצעת חוק פרטית עוברת בטרומית, והשיב: "הייעוץ המשפטי של הכנסת ממליץ לאיזו ועדה ההצעה תעבור - ואז יש אפשרות לכל ח"כ להציע ועדה אחרת ללא שום קשר ענייני למהות ההצעה. אם נשמעה הצעה אחרת, היא עוברת לוועדת הכנסת, שתקבע את הועדה שתדון בה. הקואליציה תמיד בשליטה בוועדת הכנסת - והיא בדרך כלל בידי מפלגת השלטון".
לוין העיד שכאשר עומדת הצעות חוק פרטית, המנוגדת לעמדת הקואליציה, "שמים אותה במגירה ואז היכולת להזיז אותה משם ללא הסכמות לא קיימת. אני יכול להגיד שבסך הכול חמש שנים הייתי בתפקיד - ומעולם לא הצלחנו לעצור הצעת חוק שאני רציתי והקואליציה רצתה".
כשנשאל על העימות בין מוזס לישראל היום, השיב לוין: "מוזס ראה בזה עניין קיומי, זה לא היה סוד. אנחנו, ח"כים מהליכוד, היינו במקום לא נעים. לא רצינו להגיע לעימות עם ידיעות - אבל אין שאלה שלא אפעל בניגוד להנחיות ראש הממשלה. התנגשות שלא נעים להימצא בתווך שלה". עו"ד חדד אמר ללוין: "הם ראו שראש הממשלה נושא באחריות של קיום ישראל היום". שר המשפטים השיב: "ההנחה הציבורית הייתה שישראל היום משרת את ראש הממשלה. אני אישית לא בטוח בכלל שזה נכון. לא הייתי בטוח אז, ולא היום. המחשבה הייתה בציבור שהעיתון מזוהה עם ראש הממשלה. התרשמתי שגם מוזס מייחס לו השפעה על העיתון. התקשיתי לקבל את התפיסה של מישהו שיכול לשלוט מבחוץ על עיתון מישהו אחר".
השר לוין נשאל על ידי עו"ד חדד גם על פגישתו עם ארי הרו, שמתוארת בכתב האישום, בביתו של הרו במודיעין. "הוא לא אמר לי 'שמע, יש חוק מורכך בוא נדון'", אמר לוין - שאישר כי הנושא אכן עלה. "נתניהו לא שלח אותי לארו", הדגיש לוין.
לצד זאת, בניגוד לנטען באישום וגם פגישה שהזכיר נתניהו בחקירתו - לוין לא זכר פגישה עם נתניהו ואלקין בנושא החקיקה. עו"ד חדד שאל: "פגישה עם אלקין על חוק מרוכך - לא היה ולא נברא?" - ולוין השיב: "לא זוכר דבר כזה. להבנתי לא הייתה". חדד ציין בפני לוין שגם אלקין לא זוכר, ולוין הוסיף: "באתי לומר את האמת. בין אם זה יתאים או לא יתאים לגרסת ראש הממשלה". בהמשך, לוין לא שלל פגישה - אך לא זכר שדובר על הנושא.
פגישה עם נתניהו ואלקין, וגם עם הרו
לוין נחקר בינואר 2017 בעדות פתוחה. בכתב האישום בתיק, שבו נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים, בעוד מוזס נאשם בהצעת שוחד, נכתב כי "לאורך השנים התקיימו בין נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, קיימו השניים במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות. נטען כי באחת הפגישות, שהתקיימה ב-4 בדצמבר 2014, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס הציע לנתניהו שוחד - בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו... ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים... וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על 'ישראל היום' ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו".
עוד נכתב בכתב האישום כי "נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס, והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם החקיקה".
בפרקליטות טוענים כי בהמשך לפגישה, על מנת לשמר אצל מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה, נתניהו נפגש עם יו"ר הקואליציה דאז זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת דאז יריב לוין, כשלנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה של הפגישה ייוודע למוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. נתניהו, כך נטען, נמנע מלגלות ללוין ולאלקין בפגישה על אודות השיח המתקיים בינו לבין מוזס ועל אודות הצעת השוחד.
בנוסף, בפגישות הראשונות ובשיחות טלפון שקיים ראש הסגל לשעבר של נתניהו, עד המדינה ארי הרו, עם מוזס, בשליחות נתניהו, נדון המועד הצפוי להצבעה בקריאה טרומית להצעת החוק, ובכלל זה נדונה עמדת הממשלה והקואליציה בקשר אליה. בשליחות נתניהו, כך נכתב, ביקש הרו ממוזס שיפנה לח"כ כבל ויבקש ממנו לפנות ליו"ר ועדת הכנסת לוין, על מנת שיתאמו את דחיית ההצבעה בקריאה הטרומית - מה שיאפשר את ניתובה לדיון בוועדת השרים, מבלי שמוזס יחשוף בפני כבל שהוא פועל בתיאום עם נתניהו.
בכתב האישום מתוארת גם פגישה בין לוין לבין הרו, בביתו של ראש הסגל של ראש הממשלה לשעבר במודיעין. בפגישה דנו השניים בחקיקה שתגביל את "ישראל היום", במתווה חלופי להצעת החוק של כבל - בין באמצעות הגבלת תפוצת העיתון, ובין באמצעות ביטול מהדורת סוף השבוע.
