שידור ישיר מהדיון בוועדה על חוק בן גביר (צילום: ערוץ כנסת)
מוותר בעקבות הערות הייעוץ המשפטי: השר המיועד לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הודיע בצהריים (חמישי) על פיצול ההצבעה על הסעיפים שהוא מבקש להכניס בהצעת החוק שלו לתיקון פקודת המשטרה. במסגרת הפיצול, תידחה ההצבעה על הכפפת מפכ"ל המשטרה לשר לביטחון לאומי לימים שאחרי הקמת הממשלה. גם הסעיף הנוגע למשך זמן הטיפול בתיקים יידחה.
בן גביר נימק את החלטתו בהערות שקיבל מהייעוץ המשפטי של הכנסת, ובאפשרות שבג"ץ יפסול את החוק. "בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הכנסת על הליך חקיקה מהיר, וכדי שבג"ץ לא יפסול את החוק, הדיון בהצבעה לתיקון פקודת המשטרה יפוצל", אמר בן גביר, שהודיע על הצעד בדיון בכנסת בוועדה המיוחדת להצעת החוק שלו. השר המיועד אמר כי הוועדה תדון ותצביע עוד לפני הקמת הממשלה על כפיפות המשטרה, התוויות מדיניות ועקרונות והתוויות מדינות בחקירות, כמו גם שמירת הסמכויות של השר.
הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אופיר כץ אישרה את פיצול הצעת החוק, שעליה הודיע בן גביר, והבקשה לפיצול תעלה להצבעה במליאת הכנסת ביום שני הקרוב. "הוכחת שחשוב לך להעביר חוק נכון ומעמיק ולהיות קשוב לייעוץ המשפטי וחברי הוועדה", אמר כץ לבן גביר.
הוועדה מכונסת מאז שעות הבוקר לדיונים בהסתייגויות לחוק שהגישה האופוזיציה הנכנסת לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על החוק במליאת הכנסת. בסך הכול הוגשו 2,100 הסתייגויות, 820 מהן של יש עתיד. מפלגתו של יאיר לפיד מסרה בעקבות החלטתו של בן גביר כי "נלחמנו שעות על גבי שעות בוועדה עם הייעוץ המשפטי של כולם - והנה הגיעה ההתקפלות המפוארת. מצד אחד חבל שלא הקשיב, היה חוסך את בזבוז השעות. מצד שני בזכות העבודה בוועדה התפצלו הסעיפים. הבטחנו לא להפסיק להילחם ועשינו את זה".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר בדיון כי המפכ"ל יעקב שבתאי "אמר בצורה ברורה שהמשטרה מסתייגת מהתיקונים האלה. בן גביר ושותפיו יכולים להצהיר מהיום ועד קץ כל הדורות שהם אוהבים את השוטרים, מחבקים את השוטרים, מגבים אותם, אבל הם רק דורכים על דעתם המקצועית, לא מקשיבים לה ובזים לה. זו הרוח שעולה מהצעת החוק. בוז מוחלט ללובשי המדים הכחולים ולדרג הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל. יריית הפתיחה שלכם ביחסים עם המשטרה זה ביטול מוחלט של עמדתם. זו הרוח של השנים הקרובות".
בהמשך הדיון הציג קריב הסתייגויות הנוגעות לסעיף הכפיפות והגדרה של הסעיף שאומר שהדרג הפיקודי העליון במשטרה הוא המפקח הכללי. "צריך להגדיר את זה, אנחנו נראה מצב שבו השר מחלק הוראות, נראה סיטואציות של פגיעה בחיי אדם בשל פריצת שרשרת הפיקוד במשטרת ישראל", אמר קריב.
ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) התייחסה להתנהלות הדיונים לקראת חקיקת הבזק, ואמרה כי "אף פעם לא היו דיונים כאלה רגע לפני שמשביעים ממשלה. נכון, יש לנתניהו לחצים וקשיים. ראינו שאפילו ב'עלה בידי' הוא לא מסוגל להביא הסכמים. הבעיה המרכזית היא שבסוף מישהו ישלם מחיר מאוד גבוה על ההתנהלות הכושלת הזאת של ממשלה שאפילו לא התגבשה. כתבנו בתוך ההסתייגויות שלנו, כדי לבוא להגיד לציבור שימו לב, כולל הציבור הימני, הליברלי, כולל מצביעי הליכוד - שימו לב שלא לכך התכוונתם כשבאתם לתת סמכויות לבן גביר. לשים את המפתחות רק בידי שר אחד, בלי אחריות של הממשלה, בלי אחריות של רה"מ, יגרום לכם נזק עצום. הציבור שלכם ישלם מחיר גבוה מאוד".
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר כי "שנים רבות הייתי במשטרה, עסקתי בדברים הכי רגישים במדינת ישראל ומעולם לא הייתה נוכחות של איש פוליטי. הסעיף מאפשר השפעה על חקירות, מעורבות של איש פוליטי בדבר הזה הוא תקלה". לדבריו, העברת הסמכויות לבן גביר תגרום לפגיעה "בדבר הכי בסיסי - אמון. אם השר רצה לשפר את האמון, יקרה בדיוק ההפך. אנחנו נאפשר לשר להיות מעורב בקביעת הדין, חבריי במשטרה, אתם הולכים להיות בובות על חוט. אבל איפה האחריות? האם אחרי החלטה שצריך לקבל שר עם המפכ"ל או בלעדיו, אז חוקתית העסק הזה עומד על כרעי תרנגולות, אבל זה לא מפתיע אותי. את המחיר לא האופוזיציה משלמת אלא כל אזרחי מדינת ישראל, שאת הגוף שעומד מולם מנהל שר שנאשם בעבר בפלילים".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הציגה את ההסתייגויות שלה. "כל רצח, כל פיגוע, כל תקרית, שבן גביר לא יגיד אחר כך שהוא לא ידע, שגנבו לו, שראש הממשלה לא הסכים לו, שלא יחפש אשמים", אמרה מלינובסקי. "מרגע שהחוק הזה יעבור, על כל דבר ודבר יהיה אחראי אחד בלבד - איתמר בן גביר, ואני לא בטוחה שהאיש הזה מבין ומוכן לגודל האחריות הזאת".
חוק דרעי-סמוטריץ' עבר לקריאה שלישית במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת )
הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) התייחס בהסתייגות שלו לסעיף הכפיפות בהצעת החוק. "אני רואה פה פתח לתסבוכת באחריות ובסמכות, החוק החדש יוצר מורכבות שלהתרשמותי לא ברורה לא לצמרת המשטרה ולא לשר המיועד. נותנים בחוק הזה בלי משים כוח רב שלא היה למפכ"ל מעולם. כשיש לו חילוקי דעות על הפעלת כוח, הוא יכול לומר לשר, אני מבין מה שאתה אומר, מאחר שאני כפוף למרות הממשלה, דורש לכנס ממשלה. פרקטית זה דבר שהם לא התנסו בו. בצבא התנסו בו עשרות פעמים", אמר איזנקוט.
לדבריו, "יש פה חוק שלא מתאים למבנה המשטרתי. אני יכול לראות בו את היתרונות, הוא מחייב הבנה ופרשנות לפני שמצביעים עליו בקריאה שנייה ושלישית, שיבוא השר המיועד ויסביר איך הוא רואה אותו. לדעתי הוא לא מעלה על דעתו את המשמעויות".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר בדיון: "ישבתי סביב שולחן הממשלה וראיתי קבלת החלטות. מיום שהחליטו על כל נושא החקירות, הכול בהידרדרות. המשטרה הוחלשה ועכשיו לא רק שהוחלשה, הופכת להיות פולטית. אמר את זה הנציג של היועצת המשפטית לממשלה, אומרת את זה היועצת לוועדה, שמשטרה שהופכת להיות פוליטית דינה שלא תהיה משטרה במדינת ישראל. אולי זה מה שאתם רוצים".
במקביל, אושרה בוועדה המיוחדת הצעת חוק כשירות השרים (חוק דרעי-סמוטריץ') לקריאה שנייה ושלישית. מדובר במיזוג של הצעת החוק למינוי שרים נוספים במשרדים ממשלתיים ותיקון חוק יסוד: הממשלה, כך שלא יהיה ניתן להטיל קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על תנאי. ההצעה אושרה ברוב של תשעה תומכים מול שבעה מתנגדים לאחר שהוועדה דחתה יותר מ-1700 הסתייגויות.
הצעת החוק תעלה להצבעה במליאת הכנסת ביום שני אחר הצהריים ואחרי שתאושר תיכנס לתוקף באופן מיידי. החוק יאפשר את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בלי קלון ואת מינויו של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לשר נוסף במשרד הביטחון. ח"כ קריב אמר בזמן ההצבעה כי זה "חוק שמקדם שחיתות". חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה המיועדת קראו "בושה".
יו"ר הוועדה, ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) אמר כי "אני שמח שסיימנו חקיקה בצורה רצינית ומעמיקה, שעושה סדר, היגיון וצדק. תודה לחבריי מהקואליציה העתידית שהתגייסו למאמץ הלא פשוט מול ביריונות וחוסר תרבות מצד חלק מחברי האופוזיציה העתידיים. ריפיון הידיים שלהם, המנוחה בחדרים במסווה של הנמקות במליאה במקביל, מסווה שהוסר כאן על המסך בשידור חי, סייע לנו רבות להעביר את החוק על פי לוח הזמנים המתוכנן".
נתניהו בשיחה עם הרצוג, אמש
אמש הודיע ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לנשיא המדינה יצחק הרצוג כי "עלה בידו" להקים את ממשלתו השישית. הוא עשה זאת כ-12 דקות לפני תום המנדט שנתן לו הנשיא שאף האריך אותו ב-10 ימים, ובזמן שעדיין מתקיימים דיונים מרתוניים עם יהדות התורה ועם עוצמה יהודית על ההסכמים הקואליציוניים שטרם נחתמו עם שתי המפלגות.
למרות ההודעה, הרכבת הממשלה עדיין עשויה להתעכב: אף שהיעד המסתמן היה תחילה השבעת הממשלה ביום רביעי בשבוע הבא, נתניהו יוכל "לשחק" מעט עם המועד ולדחות אותו עד ליום שני בשבוע שלאחר מכן, כלומר כמעט שבועיים. לפי כללי הפרוטוקול, מדובר בהודעה רשמית שצריכה להימסר לנשיא ובמקביל באופן רשמי גם ליו"ר הכנסת - ומרגע שההודעה תגיע לכנסת יהיה לנתניהו שבוע להשביע את הממשלה החדשה בהנהגתו - ולא תינתן לו האפשרות לבקש מהרצוג הארכת זמן נוספת.
פורסם לראשונה: 11:35, 22.12.22
