בני משפחתו של אל"מ שרון אסמן ז"ל ביקרו השבוע, חודש וחצי לאחר פטירתו, באזור בנימין ובגוש עציון – גזרות שעליהן פיקד בשנים האחרונות. הם נפגשו עם הקצינים בשטח ועם נציגי המתיישבים ושמעו על צדדים נוספים בדמותו של שרון: "גילינו הרבה דברים שלא ממש ידענו עליו".
ב-6 ביולי 2017 הגיע אסמן ז"ל לפקד על גזרת עציון, שם שירת במשך עשרה חודשים. "אני לא אשכח את המפגש הראשון שלי עם שרון", אמר בפגישה עודד רביבי, ראש מועצת אפרת. "הוא היה מח"ט צעיר ואני הייתי ראש מועצה כבר כמה שנים. הוא לא הכיר אותנו ואנחנו לא הכרנו אותו".
"היה חשד לחדירת מחבלים באפרת, והוא בא עם הנורמות שלו וההיכרות המקצועית שלו", סיפר רביבי. "יש באפרת 15 אלף איש, כמה זמן ייקח לבדוק את הלבן בעיניים של כולם? זה לא איזה שלושה-ארבעה קרוואנים. לקחתי אותו הצידה, הסברתי לו ואמרתי 'בוא נחלק רגע את אפרת מבחינה מקצועית, לא אני – אתה. תגיד מה טוב ומה לא טוב, איפה אפשר להוציא ואיפה אי אפשר'. ראיתי בן אדם עם כל העוצמות ועם כל הכוחות שיש למח"ט ועדיין מקשיב, מפנים, וישר מתרגם את זה לשפה של עשייה".
המפגש המיוחד בגוש עציון, שנעשה ביוזמת הצבא והמתיישבים, התקיים ב"ארץ האיילים", מקום שלפי חבריו לנשק של שרון הוא מאוד אהב לבלות בו במהלך שירותו בגזרה. אל הקצינים שמשרתים כיום בגזרה הצטרפו גם הקצינים ששירתו עם אסמן. אחד מהם הוא סא"ל שלומי ממן, שהיה סגנו.
"כשהגעתי לתפקיד הוא לקח אותי לחדר ואמר לי 'אתה לא הסגן שלי, אתה עוד מח"ט פה בגזרה. אתה צריך לחשוב, להבין, ולהציע פתרונות. האחריות שלך פה היא כמו שלי'", סיפר ממן. "זה היה פשוט מדהים מבחינתי. היכולת המיוחדת שלו לרתום אנשים למשימה הייתה מדהימה".
לגזרת עציון הגיע אסמן לאחר שירות כקצין אג"מ באוגדת עזה. מעבר לתחושת הביטחון שרצה להעניק לתושבים שעל ביטחונם היה אחראי, אסמן ניסה גם להפוך את המציאות בשטח לטובה יותר. "ההודעה האחרונה שקיבלתי משרון הייתה קשורה לפרויקט 'שורשים' שעושה חיבורים בין ההתיישבות לאוכלוסייה הפלסטינית", סיפר מח"ט עציון הנוכחי, אל"מ אייל שוימר.
"זה פרויקט שלמפקד צבאי זה לא חיבור טבעי להיכנס אליו, ושרון בילה במקום לא מעט, ככה אני נוכחתי לדעת מהמפגשים שהיו לי עם האנשים, גם מאנשי ההתיישבות וגם מהפלסטינים", הוסיף.
המפגשים עם המתיישבים ואנשי הצבא חשפו לבני המשפחה עוד שכבות בדמותו של אסמן. "גילינו הרבה דברים שלא ממש ידענו על שרון", סיפרה אימו אינה. "ידעתי שיש לי בן מאוד רגיש, שאוהב את האנשים, ילד שאוהב חברים, תמיד נותן מקום. תמיד היה מוותר לאחותו ואומר 'היא קטנה, אני אוותר לה'. תמיד אמרנו לאמה (הבת של אסמן – אב"ק) – 'אמה, הנה תראי, אבא שלך תמיד אהב לתת אהבה לאנשים ולוותר, בואי גם את תהיי כזאת'".
אביו של אסמן, פסח, סיפר בפגישה על הקשר של שרון עם הגזרות שבהן שירת. "שרון גדל על ברכיו של הסבא שלו, שנולד בליטא והיה תלמיד בישיבת פונוביץ'. הוא הבין את המשמעות של גוש עציון ובנימין ואהב את המקומות האלו".
החיבור בין הרוח לחומר
מעבר להיותו לוחם מוכוון מטרה, אסמן היה גם איש של רוח. "אחד הדברים הבולטים אצל שרון היה באמת החיבור בין רוח לבין חומר לבין הנפש הפנימית שלו. היו ימים קשים, בתקופה של הצהרת טראמפ היינו פה כל היום בהפרות סדר ובחסימות צירים וכל הלילה במעצרים ובסיכול", סיפר סגנו לשעבר סא"ל ממן.
"בין כל הימים המטורפים האלה הוא תמיד היה מוצא לעצמו את הזמן בלילה, נכנס לחדר, אומר לי 'שלומי, קח את הפלאפון לחצי שעה עכשיו, אני צריך את הזמן שלי', עושה טאי-צ'י, מנקה את הראש, מנקה את הרוח, מכין את עצמו לקראת המעצרים והפעילות של הלילה – וממשיך קדימה".
"העניין הוא שמצד אחד הוא איש צבא ומצד שני הוא אדם רוחני ואוניברסלי ועוד לא ממש דיברנו על זה", הוסיף האב פסח. "תמיד כולם אהבו אותו והייתה לו גם נתינה. תמיד לתת, להיות במקום השני ולתת לאחרים".
בין תושבי גוש עציון שנפגשו עם המשפחה היה גם שיבי פרומן, בנו של הרב מנחם פרומן ז"ל. "בשבת הראשונה שלו בגזרה הוא הגיע אלינו הביתה לאכול. הוא איחר כי היו הפרות סדר על הציר. אחרי השיחה איתו בשולחן, ורגע אחרי שהוא יצא, אמרתי לאשתי שהוא עוד יגיע גבוה, הוא מנהיג. כשהוא נפטר, אני זוכר שאמא שלי אמרה ש'זהו, נשארנו יתומים. לקחו אותו מוקדם מהרגיל'".
אחרי הפגישה בגוש עציון המשיכו בני המשפחה ליישוב בית אל, שם נפגשו עם אנשי גזרת בנימין, או "מגן ירושלים" כפי שאסמן נהג לכנות. התקופה של שרון בחטמ"ר בנימין הייתה מלאת אתגרים ואירועים מבצעיים.
"לא הבנו בהתחלה למה הוא עוזב את עציון כל כך מהר", סיפר ראש מועצת אפרת רביבי. "צלצלתי לאלוף הפיקוד והוא אמר לי שיש גזרות מורכבות יותר שבהן צריך את שרון, צריך שיעשה בבנימין את מה שעשה בגוש עציון".
קצת יותר מחצי שנה מאז שנכנס לתפקידו התרחשו שני פיגועי ירי קשים בגזרת בנימין. זה החל ב-9 בדצמבר 2018 בירי של מחבלים לעבר תחנת האוטובוס בצומת הכניסה לעופרה. כתוצאה מהירי נפצעה קשה שירה איש-רן, שהייתה בחודש השביעי להריונה. בבית החולים נאלצו ליילדה והתינוק נפטר אחרי מספר ימים.
ארבעה ימים לאחר מכן התרחש פיגוע ירי נוסף, בגבעת אסף, שבו נרצחו שני חיילי צה"ל. באותם הימים הגזרה בערה, ואסמן יצא יחד עם כל החטיבה למצוד אחר המחבלים, שנתפסו אחרי כשלושה שבועות.
"הגזרה הזאת הייתה מאוד חשובה לשרון", סיפר האב פסח. "הוא התייחס אליה כאל 'מגן ירושלים'. בשבילו זה היה מיוחד לשמור על ירושלים".