ה"מחטף" של רשות מקרקעי ישראל: כשברקע הקרע שבין ראשי המועצות האזוריות בגליל לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ברשות מתכוונים להעביר ביום שני, בישיבת מועצת מקרקעי ישראל, מדיניות חדשה הנוגדת את עמדת הממשלה ותוך התעלמות מצוות מנכ"לי משרדי הממשלה שהונחו בישיבת הממשלה לפני שבועיים להציג המלצות לתיקון העוול בגליל. זאת כדי לסכל את החלטת הממשלה על הקמת ועדת מנכ"לי משרדי ממשלה לבחינת מפת אזורי העדיפות הלאומית, שמטרתה להעלות את שיעור סבסוד קרקעות המדינה בגליל ופתיחת החסמים שהביאו ל"ייבוש" היישובים במועצות האזוריות בגליל.
בוועדת המנכ"לים חברים משרדי הביטחון, התיישבות, הנגב והגליל והאוצר, והשרים מאיימים כי לא יסכימו למהלך של רמ"י בהובלת שר השיכון יצחק גולדקנופף ומנכ"ל רמ"י יענקי קוינט. הם מכנים אותו מחטף. "הממשלה שלנו מחויבת למדיניות ציונית ולאומית בכל רחבי הארץ, בדגש על הנגב והגליל", אמר הבוקר ל-ynet שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הוא טוען כי בשתי ישיבות הממשלה האחרונות הנחה ראש הממשלה נתניהו בצורה חד-משמעית כי עקרונות מפת אזורי העדיפות הלאומית שרמ"י מבקשים לשנות, "ישקפו את מדיניות הממשלה לחיזוק הנגב והגליל בהתיישבות יהודית מסיבית".
ביום ראשון הפיץ עוזרו של גולדקנופף, מוטי בבצ'יק, מכתב חריף בין כל שרי הממשלה שבו תקף את סמוטריץ' בבלימת תוכניות דיור, והבהיר לנתניהו כי אין בסמכותו ובכוחו של ראש הממשלה להתערב במדיניות תכנון הניהול של קרקעות המדינה העומדת תחת החלטתו ומדיניותו של שר הבינוי והשיכון. לפני כשלושה שבועות ביקש גולדקנופף לקדם הצעת החלטת ממשלה על שינוי אזורי העדיפות. לטענת ראשי המועצות האזוריות בגליל, ההצעה תפגע באופן משמעותי בסיכויים לפרוץ את משבר הזדקנות היישובים, והפערים העצומים בין ההנחות והעדיפות שנותנת המדינה לבני המיעוטים ברכישת קרקעות בגליל, לעומת החסמים הרבים שמעמידה בפני ההתיישבות היהודית.
השר סמוטריץ הבהיר: "משרד האוצר בראשותי הוא שותף מוביל בעבודת המטה והיא תסתיים בעזרת השם בשבועות הקרובים, תובא לאישור הממשלה ובהמשך תעוגן במדיניות ראשות מקרקעי ישראל ובמידת הצורך גם בחקיקה - כך יהיה ואף גורם לא יוכל לשנות זאת, יהיו שיקוליו ומניעיו אשר יהיו". לנוכח הביקורת מצד צעירי הגליל שאינם מסוגלים לרכוש קרקעות לבניה ביישובים הקהילתיים בשל מחירן הגבוה ומספרן הנמוך הזמין לרכישה, מתחייב סמוטריץ כי "כמו בתחומים רבים אחרים, הממשלה שלנו תיבחן במעשים לאורך זמן, וגם כאן אנחנו נדרשים לתקן עיוותים של שנים רבות".
מלשכתו של שר הנגב והגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף אומרים כי הם בוחנים לעומק את השינויים המוצעים בהחלטות רמ"י ואת השפעתם. "השינוי במדיניות רמ"י בנגב ובגליל חייב להיות משמעותי כדי להביא לשבירת ההקפאה דה פקטו של ההתיישבות באזורים אלו. נפעל בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי להביא את השינויים הנדרשים ולהסיר את החסמים שחנקו את ההתיישבות עד היום, כדי להביא לצמיחה מחודשת של הגליל והנגב", אמרו.
3 צפייה בגלריה
פועלת להגדיל את מספר התושבים ביישובים הנדרשים לוועדות קבלה. סטרוק
(צילום: יואב דודקביץ')
השרים גלנט, סטרוק, וסרלאוף, סמוטריץ' ושיקלי נערכים אפוא לקראת ישיבת ממשלה סוערת שבה הם מתכוונים להבהיר כי לא יעברו על סדר היום לנוכח ההחלטה המתגבשת שמבקשים להעביר ברמ"י, שעליה עודכנו הבוקר בעקבות פרסום סדר היום לישיבת הנהלת מנהל מקרקעי ישראל בשבוע הבא. הם דורשים מהשר גולדקנופף להישמע למדיניות הממשלה ולקבל במשותף החלטות הנוגעות לעתיד הסוגיה הדמוגרפית בגליל.
בדיון שנערכך במליאת הכנסת הסבירה שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק מדוע יש הצדקה לקדם חוק האגודות השיתופיות, שיאפשר להגדיל את מספר התושבים ביישובים הנדרשים לוועדות קבלה, ויעזור לתקן את המצב בגליל. לפי סטרוק, "מטרת התיקון להצעת החוק היא להגדיל את בתי האב בכל יישוב עד לגודל של 1,000 מגרשים, במקום רק 400 בתי אב".
לפי סטרוק, חשיבותו של החוק מכרעת, במיוחד לנוכח סוגיית משבר האפליה במחירי הקרקעות בגליל: "גני ילדים נסגרים בזה אחר זה בעשרות מיישובי ההתיישבות הכפרית. חלק ניכר מאוכלוסיית היישובים כבר עברה את גיל הפנסיה, ובקרוב מאד לא נוכל לדבר עוד על מספר בתי אב, אלא על מספר 'בתי אבות'. מציאות זו של הזדקנות היישובים מחייבת את הרחבתם במשפחות צעירות, ואולם עדיין קיים צורך קריטי לוודא שהמצטרפים החדשים תואמים את אופיו של היישוב ואת סגנונו, ומכאן הצורך לתיקון החדש הזה".
מרכז עדאלה הגיב לחוק האגודות השיתופיות שאליו התייחסה סטרוק ועבר בקריאה טרומית בכנסת, ומסר כי "החוק מגלם את השאיפה להנציח ולהעמיק סגרגציה גזעית. התיקון מבטא שאיפה לאפשר לכמה שיותר יישובים למנוע מגורי ערבים בהם - שאיפה שלדעת שר המשפטים לוין צריכה להיות לגיטימית ומובנת על ידי מערכת המשפט".
3 צפייה בגלריה
ידרוש משר השיכון להישמע למדיניות הממשלה ולקבל החלטות משותפות. סמוטריץ' וגולדקנופף
(צילום: יונתן זינדל, יואב דודקביץ')
באזור לב הגליל שבו פרוסות המועצות משגב, גליל תחתון ועמק יזרעאל והערים סכנין, עראבה, כרמיאל ונוספות - עומדים על מיעוט של 14% יהודים, בעקבות מדיניות הממשלות שהביאו בתוך שני עשורים לירידה של יותר ממחצית ממספר הילדים בכל שנתון. "כממשלה במדינה דמוקרטית, נעמוד על כך שהחלטות הממשלה הן שיקבעו את עתיד ההתיישבות בכלל, ובגליל ובנגב בפרט", מסרה סטרוק. היא הוסיפה כי "אין לי ספק שכל חברי הממשלה מבינים את העיקרון הבסיסי הזה, מזדהים עמו, ויפעלו על פיו". בכירי ממשלה טוענים כי מנכ"ל רמ"י, יענקי קוינט, "השתלט על קרקעות המדינה ועושה בהן כברכושו הפרטי ופועל כדי למקסם כמה שיותר הכנסות ללא כל ערך, מלבד הכסף". הם טוענים כי מהלכים אלו זוכים לגיבוי מלא מצד השר גולדקנופף, שלא מוכן לאפשר מתן הנחות מובחנות ליוצאי צבא מאחר שאלו לכאורה לא משרתות את החרדים.
על פי המסמך שרמ"י פרסמו ביממה האחרונה וכותרתו "הצעה לתיקון הנחות אזור", נמצא כי ברמ"י יעלו את התקרה למחיר הקרקע שעליה תינתן ההנחה לעד 650 אלף שקלים במקום 450 אלף, אך בהתיישבות בגליל טוענים כי מדובר בהחלטה שאין מאחוריה משמעות אמיתית, משום שבמועצת המנהל מתכוונים להעמיד תקרה להנחה מקסימלית של 200 אלף שקלים ביישובים שבמעמד סוציו אקונומי 8 ומעלה. ביישובי משגב מרבית התושבים מחזיקים בשני רכבים ואין להם ילדים קטנים, מה שמעלה את הרמה הסוציו אקונומית - וכך צעירים שמבקשים לגור ביישובים אלו לא יהיו זכאים להנחות משמעותיות, שישנו את מפת המציאות ומחירי שומות הקרקעות יישארו על כמיליון שקל לפחות.
המתווה החדש יאפשר הנחות מעל 200 אלף שקלים רק למגרשים בני עד 250 מ"ר, אך אלו לא קיימים בשטחי המועצה משגב, לשם הדוגמא שתוכניות הפיתוח ביישובים שבה הם לשטחים בני מינימום 330 מטר. כמו כן, לפי התוכנית שמבקשים ברמ"י להוביל, יידרשו הצעירים שיצליחו לגייס את ההון הרב הדרוש לרכישת המגרש ביישובי הפריפריה לשלם את כל הסכום, ורק אם המועצה האזורית תעמוד בכל יעדי השיווק שהוצבו בפניה לאחר שלוש שנים, הם יקבלו את ההחזר עבור ההנחה שהובטחה להם.
"מנהל מקרקעי ישראל הולכים בכל הכוח נגד ממשלת ישראל", אמר בזעם ראש המועצה האזורית משגב. לדבריו, "המהלך שהם הולכים להוביל אומר שערך הקרקע יישאר באותו ערך וכל מה שהם מנסים הוא להעמיק את הסבך הבירוקרטי שינציח את המצב, שבו יהודים משלמים 90% על הקרקעות, וערבים שמהווים 85% מתושבי האזור, ישלמו רק 10%. המטרה שלנו היא שמי שמגיע לכאן, ישלם 10% כמו ששילמו בזמן ממשלת אריק שרון ומשה כחלון. זה מהלך שמביא לגירוש בני האזור, ופוגע בכל מאמץ לפיזור האוכלוסייה בישראל. אין לרמ"י שום מטרה ועניין אחר חוץ מאשר לראות ביישובי היהודים כעסק נדל"ני".
