פרקליט המדינה עמית איסמן הזהיר הערב (יום שלישי) בכנס משרד המשפטים באילת מפגיעה בפרקליטות המדינה, על רקע הקריאות של חברי הקואליציה המסתמנת לרפורמות שונות במערכת המשפט. "החלשה של פרקליטות המדינה ופגיעה בלגיטימציה הציבורית שלנו תביא בסופו של יום - באופן בלתי נמנע - לפגיעה בשלטון החוק, וכפועל יוצא לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית".
איסמן, שמתבטא בעניינים מסוג זה לעיתים נדירות, הוסיף שלפרקליטות המדינה חשיבות רבה ביותר. "דמוקרטיה אמיתית וחזקה זקוקה למוסדות שלטון חזקים ונקיים משחיתות", אמר. הוא הדגיש את הצורך במערכת משפט "ישרה ונטולת משוא פנים", וב"מערכת אכיפת חוק חזקה ואיתנה שמסייעת לכל רשויות השלטון בשמירה על החוק והסדר".
איסמן, שהדגיש כי המוסדות השונים צריכים להכיר את מגבלות הכוח של כל מערכת, הודה כי הפרקליטות אינה חפה מטעויות ומתקלות. "לטעמי, קבלת ביקורת והודאה בטעות אינם סימן לחולשה אלא דווקא סימן לחוזקה", אמר. "הנכונות להקשיב, לשמוע, לקבל ולתקן הם סימן לעוצמתו של ארגון ולא לחולשתו. ביקורת מוצדקת, קשה ככל שתהיה, מחייבת אותנו ללמידה ולהפקת לקחים. מתוך הבנה זו אנו פועלים ונפעל בכדי להשתפר גם בתחומים אלה".
ברקע הטענות על "תפירת תיקים" לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, הדגיש איסמן כי הפרקליטות פועלת ממניעים שחפים מכל אינטרס זר. "ראיות והן בלבד הן אלה העומדות לנגד עינינו. יהא החשוד אשר יהיה, תהא העבירה אשר תהא". לדבריו, "כתביעה יש להבטיח לא רק הגעה לחקר האמת, אלא הגעה אליה בדרך אשר מצד אחד היא נחושה, יצירתית ובלתי מתפשרת - אך מהצד השני מבטיחה את זכויותיהם של קורבנות העבירה, חשודים ונאשמים כאחד".
בהרב-מיארה: "נעבוד עם הממשלה בהתאם לגבולות הדין"
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, צפויה להתמודד בקרוב עם ממשלה לעומתית בהרבה מזו הנוכחית, שמינתה אותה. על רקע כוונת חברי הקואליציה המסתמנת לחולל רפורמה משמעותית במערכת המשפט, כולל פסקת התגברות על בג"ץ ולטענת חלקם גם פיטורי היועמ"שית, אמרה בהרב-מיארה בכנס משרד המשפטים כי "כשהממשלה הבאה תוקם ותיכנס לתפקידה - נמשיך לפעול כפי שפעלנו עם ממשלות קודמות".
בהרב-מיארה הוסיפה כי "המערכת שלנו מורכבת מאנשים מקצועיים בעלי עמוד שדרה מקצועי. נעבוד עם הממשלה החדשה במקצועיות ובענייניות להגשמת יעדיה, בהתאם לגבולות הדין. ה-DNA של מערכת משפט ציבורית המבוססת על ערכים יהודים ודמוקרטיים הוא על זמני".
לדברי בהרב-מיארה, ה-DNA הזה מבוסס על כך ש"אין רשות או אדם הניצבים מעל לחוק; הפרדת רשויות, שוויון לכל, הגינות שלטונית ודאגה לזכויות המיעוט הם רעיונות היסוד של השיטה; דמוקרטיה ועצמאות מערכות אכיפת החוק והשיפוט הן בלתי ניתנות להפרדה; בלא האחת, אין קיום לאחרות".
בהרב-מיארה התייחסה גם "לעבודה האינטנסיבית" שנעשתה בתקופת הבחירות, ואמרה כי "עסקנו בשורה של אירועים שניתן להפיק מהם תובנות חשובות לעתיד". היועצת המשפטית תיארה כי "הסוגיות של תקופת הבחירות נגעו למתח שבין תפקוד רציף ואפקטיבי של הממשלה היוצאת, לבין חובתה לנהוג באיפוק ובריסון כדי לא לכבול את ידי הממשלה הבאה".
היועצת המשפטית הדגישה כי "המדינה אינה יכולה להיכנס למצב של שיתוק", וכן את חשיבותם של תהליכי עבודה סדורים, הכוללים שיתוף מלא של כלל הגורמים הרלוונטיים, מתחילתו של האירוע ועד סופו, ושמירה על מדיניות מקצועית עקבית. בהרב-מיארה אמרה כי "כדי לקיים את דרישות פסיקת בית המשפט העליון, עמדנו על כך שכל בקשה של הממשלה לקדם מהלך משמעותי בתקופת הבחירות תתבסס על תשתית עובדתית ומקצועית".
בהרב-מיארה הביאה כדוגמה את החתימה על הסכם הגבול הימי עם לבנון, כמהלך שאותו אישרה עקב המלצתם של "שורת אנשי המקצוע הבכירים ביותר מהתחום הביטחוני, המדיני והכלכלי-אנרגטי", שהדגישו כי ההסכם חשוב ביותר לשמירה על אינטרסים משמעותיים של ישראל, וכן כי חלון הזמנים להשלמת המשא ומתן צפוי היה להיסגר בתוך זמן קצר עקב נסיבות ייחודיות הקשורות ללבנון. "רק בהתבסס על חוות דעת אלה קבעתי שאין מניעה משפטית לקידום ההסכם בתקופת בחירות", אמרה.
שר המשפטים גדעון סער התריע בכנס מפני חוק ההתגברות המסתמן של הממשלה הנכנסת: "התגברות ב-61 על פסיקת בג"ץ, לצד השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים לא תייצר דגם משטרי מאוזן. היא תביא לריכוז כוח נוסף בידי הרשות המבצעת ולסירוס של הרשות השופטת". סער עקץ: "באזור הזה של העולם יש כבר מספיק מדינות שבהן יש רק רשות אחת אפקטיבית. זוהי תכנית רעה, לא מאוזנת, המנוגדת לאינטרס הלאומי של ישראל".
סער המשיך וטען כי תחת הממשלה הנכנסת, "הוועדה לבחירת שופטים תהפוך בעצם למוסד קואליציוני, ובחירת השופטים לעליון תהיה חלק מחלוקת השלל הקואליציוני". סער שמכהן גם כיו"ר הוועדה, אמר כי כבר כיום יש שני זרמים בבית המשפט העליון. "מדובר בבית דין הטרוגני ומגוון, שיהפוך למגוון יותר עם הזמן. אני מאמין ששינויים צריכים להתבצע, אך בזהירות ובאחריות. ניתן לבצע תיקון טוב ומאוזן שיבטא הסכמה רחבה, ציבורית ופרלמנטרית, על מערכת היחסים בין הרשויות. תיקון שיחזיק מעמד לאורך שנים ולא תהיה מחויבות לבטלו בעתיד".
5 צפייה בגלריה
הנשיא הרצוג בכנס: "מוטרד מחוסר האמון במערכת המשפט. גם רשויות השלטון צריכות להיות קשובות זו לזו"
(צילום: עמוס בן גרשום/ לע״מ)
הנשיא הרצוג קרא באותו הכנס לשמור על עצמאות מערכת המשפט. "לא תיתכן מדינה מתוקנת ללא משפט. בדיוק כפי שלא תיתכן מדינה בלי חבל ארץ ושפה. מערכת משפט חזקה ועצמאית היא עוגן שלטוני חשוב וחיוני מאין כמותו עבור כל מדינה", אמר. הרצוג הוסיף: "אני מוטרד מאד ממגמת הירידה של אמון הציבור במערכת המשפט. מערכות הבחירות החוזרות ונשנות בשנים האחרונות היו בסיס לקיטוב הולך וגובר בחברה הישראלית, לחוסר אמון בין רשויות השלטון, והבהירו לכולנו שהתנהגות שקולה, מכילה, מקצועית ועניינית היא המוצא היחיד.
"בשנה האחרונה דיברתי לא אחת על הצורך שלנו להקשיב לכאבו של האחר, לייצר דיאלוג גם עם מי שאנו חולקים עליו מכל וכל, ואני מאמין שהדברים נכונים גם ברמה המוסדית: גם רשויות השלטון בישראל – המחוקקת, המבצעת והשופטת – צריכות להיות קשובות זו לזו. לא רק שניתן לנהל את המחלוקות האלה, אפשר אפילו לצמוח מהן".
