דובר צה"ל התיר הבוקר (שני) לפרסום את שמותיהם של שני חללי צה"ל שנפלו בקרבות בצפון רצועת עזה: רס"ר (במיל') ניתאי מייזלס, בן 30 מרחובות, לוחם שריון בחטיבת המחץ (14), וסמל רני תמיר, בן 20 מגני עם, לוחם בגדוד 50 בחטיבת הנח"ל.
רני תמיר נהרג במהלך היתקלות עם מחבלים, ובקרב נפצע באורח קשה גם לוחם נוסף בגדוד 50 של הנח"ל. תמיר, שיובא למנוחות היום בשעה 15:00 בבית העלמין בגני עם, למד בבית חינוך ירקון והותיר אחריו הורים, שרון ואלדד, ושלושה אחים - אייל, יאיר ודנה.
אמו של רני ספדה שלו: "רנצ'ולון, לא ברור לי איך כל כך הרבה חיים יכולים להיגמר ככה - היית כל כך מלא בחיים. נתת לנו 20 שנה, ואיזה 20 שנה. מתינוק נינוח וחולמני, הפכת לילד שהתנגש עם העולם. משם גדלת להיות נער רגיש, חושב, שמח ותאב חיים. מצאת את חוג סיירות. מצאת את הטיולים. את הארץ. היית אח בכור לתפארת - מודע לאחריות, לדוגמה אישית ומודע מאוד לזכויותיך.
"כנגד כל הספרים, היית מתבגר משתף - שיתפת את אבא ואותי בצפונות ליבך והתלבטויותיך, איך אתה מרגיש עם ההיא ואיך היה עם ההיא, ואנחנו היינו יושבים מולך פעורי פה ומתפעלים מעומק המחשבה ומהכנות. ובמה זכינו אנחנו? אצלנו קוראים לזה יכולת התבוננות רפלקטיבית, היית ממש טוב בזה. תודה לאל שעשית את זה גם בכניסה. השארת לנו יומנים מלאים במילים שלך ובנשמה שלך. תודה על זה.
"תודה לאל שהספקת גם לטרוף את החיים. הספקת לטייל, לאהוב, לצלול (בלי לראות צב), לאכול אוכל טוב, לפתח טעם משובח במוזיקה, לטוס לספרד. אפילו להילחם הספקת. היית מוקף בחברים אמיתיים ובמשמעות. סיפרו לנו שרגע לפני שזה קרה עשיתם צחוקים. איכשהו זה מנחם. אנחנו גאים בך כל כך, אנחנו מאמינים שהשקט שלנו כאן הוא בזכותך. התפילה הגדולה שלנו היא שאחרי שנצא מהזוועה הזו, נזכה לרוח אחרת. אני מבטיחה לך, ואני מבטיחה לנו ולאחים שלך, אנחנו לא נפסיק להתגעגע. אנחנו נבכה את נשמתנו ואז נקום - ואנחנו לאט לאט נחזור להיות משפחה שמחה ואתה תמיד תהיה איתנו. אנחנו מבטיחים לא לקרוא אף מרוץ על שמך - מקסימום שנ"צ".
ניתאי מייזלס נהרג מפגיעת טיל נ"ט בקרב שבו נפל גם רס"ן אריה ריין. הלווייתו תיערך בשעה 13:00 בבית העלמין הצבאי ברחובות. מתחילת המלחמה נהרגו 489 חיילי צה"ל, מהם 156 מתחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה.
ניתאי הותיר אחריו הורים, איתן ואיילה, שתי אחיות ואח. הוא בוגר ישיבת הדרום ומכינת עוצם, התחנך וחינך בתנועת הצופים והתנדב כנער וכבוגר במד"א. בחודש שעבר עוד ביקש ניתאי מחבריו לעזור לו בגיוס שקי שינה לחבריו בפלוגה. אחרי נפילתו ספדה לו אחותו: "ניתאי, אחי הקטן והגיבור".
חברו פיליפ כתב: "את ניתאי אני מכיר מהמון מסגרות - בית הספר 'תחכמוני', הצופים הדתיים ובית הכנסת 'ברמן'. ניתאי צעיר ממני בכמה שנים, אבל בלי ספק למדתי ממנו בכל זאת דבר או שניים. אני זוכר אותו כדמות שמשלבת רצינות והישגיות עם רוח שטות, ושתמיד שמה את חבריו בראש סדר העדיפויות. כל כך עצוב לדמיין שהוא איננו".
רואי, חברו, ספד לו בפייסבוק: "ניתאי ההרפתקן עם הג'ימני והזקן, והחיוך הזה. עוד כשעשיתי מילואים סיפרתי לו באחד האימונים על 'ספונטיול' והעיניים שלו נצצו. לקח לו זמן, אבל זכיתי להכין לו שקשוקה ולחתוך לו אבטיח. לראות אותו מחייך, אלוהים. הדביק את כולנו בחדוות נדודים והרפתקאות. היה כל כך כיף להתבשם בזה. ככה אזכור אותך חבר. נשמתך תהיה צרורה בצרור החיים, בדרכים מדבריות ובחוויות טובות".
ראש העיר רחובות רחמים מלול ספד לו: "אנו מחבקים את משפחת מייזלס בשעה קשה זו, על האובדן העצום של ניתאי, לוחם אמיץ שהאיר את סביבתו בליבו הטוב ובעשייה ונתינה. אנו שולחים להוריו ולכל המשפחה תנחומים מקרב לב ומשתתפים בצערם הגדול".
