גם בימים כתיקונם, ועדת הפיקוח והרפורמה - הגוף החוקר המרכזי של בית הנבחרים בארה"ב - אינה מהווה בדיוק מפגן מלבב של אחווה וסולידריות דו-מפלגתית. חבריה עטים על כל הזדמנות כדי להתנגח זה בזה, באופן שלא היה מבייש את הנעשה בכנסת ישראל. אבל, אפילו באווירה העוינת הקבועה ניתן לשבור שיאים חדשים כפי שהוכח בימים האחרונים - והכול בזכות ישראלי אחד שמוציא משלוותם גם את המחוקקים האמריקנים הוותיקים ביותר.
פרופ' גל לופט, סגן-אלוף במיל' ישראלי-אמריקני, נמצא בלב פרשיית מודיעין סבוכה שעוברת בחברת קש של האנטר ביידן, בנו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, דרך קשרים עם ראש ה-CIA לשעבר, ועד לכתב אישום בגין פעילות כסוכן זר עבור סין וניסיון לפעול כמתווך בעסקאות למכירת נשק סיני ונפט איראני.
כתב האישום שהוגש ביום שני השבוע מפלג את חברי הקונגרס, שאמונים בימים אלה על חקירת שיטות העבודה העסקיות - התמוהות למדי, כך מסכימים כולם - של האנטר ביידן ומשפחתו: מצד אחד אלה שמאמינים לטענות של פרופ' לופט ורומזים שעיתוי הגשת כתב האישום נגדו הוא פוליטי. מצד שני, אלה שסבורים שהוא מניפולטיבי ורמאי שהוליך שולל את הרשויות וחברי הוועדה בטענות שלו נגד בני משפחת ביידן.
בכתב האישום נגד לופט נטען עוד כי הוא פעל בשם חברות סיניות למכירת משגרי נ"ט, משגרי רימונים ומרגמה ללוב, תוך התייחסות בשם קוד לכלי הנשק כאל "צעצועים". התובעים גם ציינו שכדי להסתיר את הפעילות הבלתי-חוקית שלו לתיווך בעסקאות לנפט איראני תוך הפרה של הסנקציות על הרפובליקה האיסלאמית, הורה לופט לעובד שלו להתייחס לנפט כ"ברזילאי".
דברי פרופ' לופט
נציגים דמוקרטים שלחו ביום שלישי מכתב חריף ליו"ר הרפובליקני של ועדת הפיקוח והרפורמה, ג'יימס קומר, שבו דרשו ממנו לפרסם בפומבי את המידע שלופט הציג על האנטר ביידן. לדבריהם, "אנחנו מודאגים שוועדה רשמית של בית הנבחרים עברה מניפולציה על-ידי רמאי לכאורה, שבעוד ניסיונו להימלט מן הצדק - הוא מנסה לחזק את הגנתו על-ידי האשמות מופרכות דרך הקונגרס״.
קומר מצידו השיב: "מדהים שהחברים הדמוקרטים לא הזכירו שבני משפחת ביידן קיבלו מיליונים דרך חברות הקש שלהם מאותה חברה ששילמה לגל לופט. אם הדמוקרטים מחשיבים את מר לופט כלא-אמין כי הוא קיבל כסף מהחברה הזאת, אז מדוע אנחנו צריכים לסמוך על הביידנ'ס, שקיבלו גם הם כסף ממנה?".
פיקד על גדוד שפיפון
לופט, בן 57, הוא תושב חיפה במקור שמתגורר בארה"ב יותר מ-20 שנה. לפי המסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק, לופט קיבל אזרחות אמריקנית ב-2004. לפני שעבר לנכר עם משפחתו, הוא שירת בחיל התותחנים, והתקדם לדרגת סגן-אלוף כשפיקד על גדוד שפיפון של עוצבת הגולן בפיקוד הצפון.
בוושינגטון הבירה הוא הקים את "מכון המחקר לניתוח ביטחון גלובלי (IAGS)" שמתמקד בסוגיות ביטחון עולמיות. לפי הפרופיל שלו באתר המכון, לופט מתמקד ב"גיאופוליטיקה, גיאו-כלכלה, אבטחת אנרגיה, המזרח התיכון ויחסי ארה"ב-סין״. עוד צוין כי יש לו דוקטורט בלימודים אסטרטגיים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס.
לופט כתב והתראיין לאורך השנים לעיתונות הישראלית והאמריקנית וכתב ספרים בנושאים גיאופוליטיים, האחרון ב-2019. שמו הלך לפניו בחוגי המודיעין בוושינגטון והוא הצליח לגייס כיועצי המכון את ראש ה-CIA לשעבר ג'יימס וולסי (ששמו מוזכר גם בכתב האישום נגד לופט), ואת היועץ לביטחון לאומי לשעבר רוברט מקפרלן.
פרופ' לופט טוען שיש לו ראיות הקושרות את האנטר ביידן לשיטות עסקיות מושחתות בסין, ומהצד השני הואשם כאמור על-ידי התובעים במדינת ניו יורק בכך שפעל כסוכן סיני. הוא מואשם גם בניסיון לתווך במכירת נשק לסין, לוב, קניה ואיחוד האמירויות ללא האישורים הדרושים, וביקש לעקוף את הסנקציות האמריקניות על מכירת נפט איראני.
פברואר השנה: ריאיון עם פרקליטו של פרופ' לופט
(צילום: ירון ברנר)
לופט נעצר בפברואר השנה אחרי שהוצא נגדו צו מהאינטרפול, אך שוחרר בערבות והצליח להימלט מארה"ב. מיקומו הנוכחי אינו ידוע, ויש טענות שהוא נמצא כעת בכלל בישראל. עם זאת, לופט נותר פעיל מאוד בחשבון הטוויטר שלו - שם הוא פרסם קמפיין לחפותו שכלל גיוס המונים, שכירת עורך דין, הופעות בכלי תקשורת ישראליים ועיתונים פרו-סיניים, ואף מחה בקולו על הרדיפה נגדו בסרטון שפורסם על-ידי הניו יורק פוסט.
כתב האישום מייחס ללופט שמונה עבירות שהתובעים מכנים "מזימות פליליות חמורות עם גורמים זרים". אם יימצא אשם, עונשו צפוי להיות יותר מ-100 שנות מאסר. בסעיף הראשון מואשם לופט בקשירת קשר עם "פקיד בכיר בממשלת ארה"ב כדי לקדם את האינטרסים של הרפובליקה העממית של סין". הפקיד, ששמו לא מופיע בכתב האישום, התגלה מאוחר יותר כראש ה-CIA לשעבר וולסי.
לופט מואשם שניסה לגייס את וולסי, השתמש במעמדו לטובת פעילות פרו-סינית כמו כתיבת מאמרים ושילם לו בשם מנהליו שיושבים בסין. התובעים טוענים כי לופט שלח ב-12 בספטמבר 2016 מייל לאיש הקשר הסיני שלו, שבו הוא חוגג את מינוי ולסי לתפקיד בצוות היועצים של הנשיא דאז דונלד טראמפ. בשורת הנושא של המייל נכתב "הצלחנו!", והוא כלל קישור למאמר שמבשר שוולסי מייעץ לטראמפ בנושאי ביטחון, הגנה ומודיעין.
ההאשמות הנוספות שלופט עומד בפניהן כוללות כאמור עבודה כמתווך בין יצרני נשק בסין ומדינות כמו קניה ואיחוד האמירויות, וניסיון להפר את הסנקציות האמריקניות על איראן על-ידי מכירת נפט איראני לצדדים שלישיים. בכתב האישום נטען כי לופט ניסה לשכנע את הסינים ש"ישראל" לא מתאימה כמתווכת לעסקת הנשק עם קטאר, כי יש לה את אותה "בעיה" שיש לקטארים "עם הדוד" (ארה"ב. ד"א). בכתב האישום מובאים דבריו: "צריך צד שלישי. אני אפעיל". בתפקידו כמתווך של עסקאות נשק בלתי-חוקיות, לופט עבד על בסיס עמלות ונסע לפגישות ברחבי העולם כדי לקבל ולהעביר את התיעוד הנדרש להבטחת העסקאות.
במהלך תחקור שערך עם הרשויות האמריקניות, לופט נשאל לגבי מעורבותו בסחר בנשק, אך הוא הצהיר כמה הצהרות כוזבות, לכאורה, ובכללן שהוא לא ביקש לעסוק או להרוויח מעסקאות נשק אלא פשוט "התבקש על-ידי חבר ישראלי שעוסק במסחר בנשק לבדוק מחירים כדי שיוכל להשתמש במידע זה אחר כך להגשת הצעות מחיר". למעשה, כותבים התובעים, לופט היה פעיל מאוד ו"עבד כדי לתווך עסקאות נשק רבות במספר מדינות שונות למטרות רווח". לדברי התביעה, שהותו של לופט בקפריסין לא הייתה במקרה, והוא הסתתר שם לקראת הגשת כתב האישום הצפוי.
הטענות נגד האנטר ביידן
פרופ' לופט ציין שהוא נעצר בדיוק לפני שהיה אמור להעיד רשמית בפני ועדת הפיקוח והרפורמה של בית הנבחרים, שחוקרת במקביל בימים אלה את שיטות העבודה העסקיות של משפחת ביידן. הוא טען שבני המשפחה קיבלו כסף מאנשי הקשר הסיניים שלו, אישים המזוהים עם המודיעין הצבאי הסיני וחברת האנרגיה הסינית שבשליטת המדינה, תמורת טובות הנאה פוליטיות.
לופט טוען כי ניסה כבר לפני ארבע שנים להודיע למשרד המשפטים האמריקני כי חברת האנרגיה הממשלתית הסינית (CEFC) שילמה 100 אלף דולר בחודש לביידן הבן ו-65 אלף דולר לאחיו של הנשיא, ג'ים, בתמורה לקשריהם ב-FBI ושימוש בשם של משפחת ביידן כדי לקדם את יוזמת ״חגורת דרך המשי הכלכלית״ של סין ברחבי העולם.
חוקרים אמריקנים אף טסו לבריסל כדי לראיין אותו במשך יותר מ-18 שעות בחודש במרץ 2019, אבל הוא מעולם לא שמע מהם שוב - ופחות מארבעה שבועות לאחר מכן, ג'ו ביידן הודיע שהוא רץ לנשיאות. החקירה למעשה הופסקה לקראת הבחירות, כחלק ממדיניות של משרד המשפטים שלא להשפיע על ההצבעה.
לופט למד כביכול על המזימה הסינית דרך מערכת היחסים שלו עם שותפיו העסקיים הסינים של האנטר. לדבריו, איש הקשר הסיני המשותף שלו ושל ביידן הודה בפניו כי להאנטר יש חפרפרת ב-FBI, המכונה ״עין אחת״, והם משלמים לו ״הרבה כסף כדי לספק מידע מרשויות אכיפת החוק״. הוא גם אמר לו שהעביר להאנטר מיליון דולר כדי להיות "היועץ הפרטי" שלו, ובזמן שהוא טס ל"ייעץ" לסין, ביידן השאיר את אשתו, בתו, בנו, אמו והמטפלת שלו בפנטהאוז בבעלות הסיני, בשווי 50 מיליון דולר, בסנטרל פארק בניו יורק.
אותו איש קשר סיני נעצר מאוחר יותר על אדמת ארה"ב והואשם בהלבנת הון ושימוש בשוחד כדי לזכות בחוזים עבור יוזמת "חגורת דרך המשי" - אבל הביידנים לא הוזכרו כלל בכתב האישום. למרות זאת, ועדת הפיקוח והרפורמה של בית הנבחרים פרסמה מסמכים בנקאיים, שהראו כי 1,065,000 דולר הועברו מחברה סינית הקשורה לחברה של העצור להאנטר, לג'ים ולהאלי ביידן - אהובתו לשעבר של האנטר ואלמנתו של אחיו המנוח, בו.
הנשיא ביידן מכחיש בעקביות את הטענות נגד משפחתו, אבל ביוני האחרון הוכרז כי משרד המשפטים גיבש הסכם עם האנטר ביידן על עבירות שאינן קשורות דווקא לטענות של לופט: הוא הורשע בהעלמות מס של 100 אלף דולר ונקבעה לו תקופת מבחן על החזקת נשק כשהיה צרכן סמים, ובכך נמנע מעונש מאסר בכלא. העסקה סגרה למעשה את החקירה נגד האנטר, שהודה כי הוא מתמודד עם התמכרות לסמים לאחר מות אחיו, בו, ב-2015.
לופט מצידו טוען כיום שהוא ״חולה אפס״ של חקירת משפחת ביידן: "אני, שהתנדבתי לספר לממשלת ארה"ב על פרצת אבטחה אפשרית ולספק מידע חשוב על מי שהתמודד על תפקיד נשיא ארה"ב, ניצוד כעת על-ידי אותם אנשים ואולי אצטרך לחיות במנוסה לשארית חיי". הוא הדגיש עוד: "אני לא רפובליקני, אני לא דמוקרט. אין לי מניע פוליטי או אג'נדה. עשיתי זאת מתוך דאגה עמוקה שאם הביידנים יגיעו לשלטון, המדינה תעמוד בפני אותה שערורייה טראומטית כמו שהייתה עם רוסיה, רק הפעם עם סין. בגלל הטיוח של משרד המשפטים, זה בדיוק מה שקרה. הזהרתי את הממשל מפני סיכון לטוהר בחירות 2020. מי הפושע האמיתי בסיפור הזה?".
