הרוחות בצמרת מערכת הביטחון כבר סוערות בעקבות הנחיית שר הביטחון, ישראל כ"ץ, שהורה היום (חמישי) לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי להשלים את תחקירי מחדל 7 באוקטובר עד לסוף ינואר. ואולם, מחר תתרחש דרמה לא פחות גדולה: ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" נודע כי פורום מטכ"ל יתכנס מחר להצגת התחקיר הכי רגיש, זה שיעסוק בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר.
במוקד התחקיר הצה"לי עומדות הדמויות הבכירות מכולן, ובראשן הרצי הלוי עצמו - ולצידו ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק, אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן וראש אמ"ן באותו זמן, אלוף אהרון חליוה, שכבר התפטר בשל אחריותו לאסון.
מבחינת צה"ל, די ברור כי הניהול המודיעיני של הלילה נעשה על-ידי קצין המודיעין של פיקוד הדרום, אל"ם א'. הוא גם זה שהעריך כי לא תהיה פשיטה של חמאס בעשרות נקודות. את הדיונים עם שב"כ ניהל אלוף הפיקוד פינקלמן. אם היה חושב אחרת מקצין המודיעין הפיקודי, מן הסתם היה מעלה כוננות.
החלק החשוב ביותר בתחקיר הוא כמובן החלטת הרמטכ"ל לכנס הערכת מצב רק בשעה שמונה בבוקר - במקום באופן מיידי. הלוי לא תפס את האיום כמיידי, ולכן גם ראש הממשלה ושר הביטחון לא שותפו במתרחש עד לתחילת המתקפה של חמאס.
הלוי, נזכיר, מינה תחילה צוות חיצוני בראשות הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז לבדיקת הצבא, אך בהמשך ספג ביקורת ונאלץ להקפיאו; לצד זאת, ספג צה"ל ביקורת קשה אחרי פרסום ממצאי התחקיר שעסק בקרב בארי, מאחר שעיקריו עסקו בהחלטות שהתקבלו בשטח במקום בתפקיד הדרג הבכיר שלא התריע על המתקפה. בנוסף, הדרג המדיני נמנע עד כה מהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את כל האחראים למחדל מכלל הגופים, כולל מהממשלה - וגם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נתקל בקשיים בדרך לעריכת הביקורת שלו.
ואולם, דווקא משום שהצבא פועל באיחור בלתי נסבל בתחקיריו, חשוב להצביע על כך שגם שב"כ לא הציג את התחקירים שלו לטבח - וזאת על אף שחלקו באחריות על המודיעין בעזה גדול יותר. את המידע על כרטיסי ה-SIM של חמאס, למשל, הוא החזיק אצלו בדיוק כמו שהמוסד ניהל לכאורה את פרויקט הביפרים של חיזבאללה. אם כן, שב"כ היה צריך להיות הראשון לזהות את המעבר של חמאס משגרה לחירום עד כדי פתיחה במלחמה ולא לפשיטה נקודתית, כפי שהעריך באותה עת.
סעיף קריטי, למשל, הוא הרצון של שב"כ למנוע חשיפת מקורות, מה שהוביל לכך שלמרות השמשת כרטיסי ה-SIM - המהווה "סימן מעיד" משמעותי ביותר לקראת תקיפה חריגה - לא הועלתה כוננות באוגדת עזה בפרט ובצה"ל בכלל.
אלא ששב"כ כפוף ישירות לראש הממשלה, ונתניהו טרם נקט כמו שר הביטחון כ"ץ בדרישה לסיים את סאגת התחקירים - זאת שבמידה רבה תוביל להתפטרות הרמטכ"ל. הצבא, לא מיותר לציין, לא הותיר לכ"ץ ברירה: העיכוב בהשלמת התחקירים לצד המשך המינויים בסגל הפיקוד הבכיר פגע בצבא פנימית וחיצונית. הרים של מרירות, עלבון ותחושת קיפוח הצטברו אצל קצינים, שראו כיצד המפקדים הבכירים ביותר ממשיכים ואף מתקדמים למרות שחלקם במחדל לא הוכרע.
אבל גם בשב"כ עולם כמנהגו, למרות שחובת הארגון להציג את החלקים הבלתי מסווגים למשפחות השכולות, למשפחות החטופים, לתושבי העוטף ולכל אזרח ואזרחית במדינה. הטענה, כאמור, לא צריכה להיות מופנית רק לרונן בר, ראש השב"כ, אלא גם לבוס שלו, בנימין נתניהו: אם ישראל כ"ץ יכול לבוא בדרישות הגיוניות ומוסריות לרמטכ"ל, למה אתה לא?
