הניסוי בכיפת ברזל בשימוש צבא ארה"ב
(צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון)
צבא ארצות הברית ביצע ניסוי ראשון בסוללת כיפת ברזל, כך מסר היום (ב') משרד הביטחון. יירוטי הניסוי נעשו בשבועות האחרונים בשיתוף המשרד, רפאל, התעשייה האווירית וחברת אמפרסט בשדה ניסויים בניו מקסיקו שבדרום ארה"ב.
מערכת כיפת ברזל בגרסתה האמריקנית צפויה להגן על כוחות צבאיים מפני מגוון איומים אוויריים, בהם טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאוישים, רקטות ופצצות מרגמה. תהליך המכירה החל ב-2016, אז הוצגו לצבא ארה"ב יכולותיה של הסוללה. ב-2019 חתמו משרדי הביטחון של ישראל וארה"ב על הסכם לאספקת שתי סוללות כיפת ברזל. הן הגיעו ליעדן בסוף 2020 ונמצאות בחודשים האחרונים בתהליך בחינות קבלה ואימוני הקמה בארה"ב, שתהיה היחידה מלבד ישראל להשתמש בטכנולוגיה.
חברת רפאל מפתחת ומייצרת את מערכת כיפת ברזל בשיתוף עם חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, שפיתחה ומייצרת את מכ"ם ה-MMR וחברת אמפרסט המספקת את מערכת השליטה והבקרה. מנהלת חומה במחלקה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון מובילה את פיתוח מערך ההגנה הרב-שכבתית של מדינת ישראל, המבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות – כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ 2 וחץ 3.
לפני כחודש חתמה רפאל עם חברת לוקהיד מרטין הסכם עקרונות לפיתוח, ייצור ושיווק עתידי של מערכת הגנה מבוססת-לייזר. על פי ההסכם, שתי החברות יפעלו במשותף לתמיכה בפיתוח המערכת, שיווקה והפיכתה למבצעית בישראל ויבחנו את האפשרות לשווק את המערכת גם בארה"ב.
ערכות הגנה המשלבות טכנולוגיות לייזר מציעות יכולות יירוט ונטרול מדויקות יותר, אל מול מגוון רחב יותר של איומים הכוללים בין היתר רקטות ומל"טים. זאת, בעלות נמוכה באופן משמעותי בהשוואה ליירוט באמצעות טילים, וללא מגבלות מלאי. מנגד מערכות הלייזר עדיין קצרות טווח, ומתקשות לתפקד בתנאי עננות וסופות חול.
מוקדם יותר השנה חתמה לוקהיד על הסכם דומה עם התעשייה האווירית, לפיתוח מערכות הגנה מבוססות טילים. גם כאן אמור ההסכם להוביל להשתתפות לוקהיד בפיתוח וייצור הדור הבא של מערכת חץ 4.
