הכשל הטכני במנוע מסוק העטלף של חיל האוויר שהתרסק בתחילת החודש שעבר נבע מקורוזיה חמה ברכיב פנימי, שהובילה ליצירת סדק באחד מלהבי הטורבינה ופריצת אש. כך עולה מממצאי דו"ח הביניים השני של צוות המומחים בצה"ל שחוקר את ההתרסקות מול חופי חיפה שבה נהרגו סגן-אלוף ארז שחייני ורב-סרן חן פוגל. בתיעוד בפתח הכתבה פרסם צה"ל לראשונה את הסרטון של פוגל מסביר על המסוק מבלי שפניו מצונזרות.
ראש הצוות לחקירת נסיבות האסון אלוף-משנה ט' הציג את הממצאים למפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין, למשפחות השכולות ולטייסת "מגיני המערב" (193).
ראש להק אוויר בחיל האוויר תת-אלוף אמיר לזר עדכן על רקע הממצאים כי אחרי שהאש פרצה במנוע, חדר במקביל עשן לקוקפיט. כתוצאה מהשריפה באותו מנוע, החל המנוע השני לעלות באש גם הוא - ובעקבות כך המסוק הנמיך במהירות ואיבד גובה. צוות המסוק המשיך להטיס אותו עד לרגע הפגיעה במים, ובכך תרם להצלתו של קצין המודיעין סרן רון בירמן.
עוד עלה מממצאי הביניים כי צוות הטייסים תפעל את אירוע החירום המורכב במשך כשתי דקות, עד לפגיעה במים. עוצמת הפגיעה במים הותירה את שני הטייסים מחוסרי הכרה או תפקוד, ולא נמצאו פעולות שהעידו על ניסיון חילוץ עצמי כמו ניתוק החגורות או פתיחת בלוני החמצן שלהם. "זה גרם לנו להבין שהצוות היה חסר הכרה ולכן לא היה ניתן להצילו בפעולות החילוץ", אמר תא"ל לזר. "אנחנו מבינים שהם טבעו".
בהתייחסו לכשל הטכני, אמר ראש להק אוויר: "יש טורבינה בתוך המנוע שנעה במהירויות גבוהות והיא מספקת את הכוח למסוק. היה שם סדק שנוצר בגלל בעיית זרימה במנוע עצמו. הסדק התפתח במהלך הטיסה.
"להב זה התפרק, נכנס לתוך המנוע פירק אותו והצית את האש. לפי היצרן, זה אירוע ראשון של חיתוך להב שקרה בעולם. הסדק בלהב התרחב מהר עד לשבירתו כי התפתחה קורוזיה על הלהבים האחרים של הטורבינה שהובילה לבעיה זרימת האוויר וזו נקודה שעדיין נחקרת. במילים פשוטות, הלהב 'נאכל' מקורוזיה וכך נפגעה זרימת האוויר פנימה. זה גרם לעומס על להבים אחרים ואחד מהם נשבר".
"אירוע אלים, מהיר וחריג מאוד"
תא"ל לזר סיפר עוד: "האש התפתחה וקיר האש בין שני המנועים היה חריג ומהיר ביחס למה שהיצרן מכיר. כל האירוע, מרגע התקלה עד לפגיעה במים, נמשך שתי דקות. אירוע אלים, מהיר וחריג מאוד. המנוע עבר את כל הבדיקות הנדרשות ולא ניתן היה לזהות את התפתחות הקורוזיה שהובילה לבעיית הזרימה.
"זו קורוזיה שהיה ניתן לזהות רק בפירוק מלא של המנוע. לא ניתן לקבוע שסדר פעולות נכון היה מכבה את המנוע. לפי נוהלי היצרן, כל 1,650 שעות טיסה המנוע יורד, טס לצרפת ומפורק ומסתיים בהחלפה או שיפוץ החלקים בהתאם לנדרש. אצלנו המנוע נשטף גם באופן שוטף בגלל היות המסוק ימי".
על תפקוד הטייסים אמר הקצין הבכיר בחיל האוויר: "תפעול הצוות נעשה בקור רוח, ברציפות, הם דיברו אחד עם השני. הטייסים לא כיבו את המנוע לפני הפעלת אמצעי כיבוי האש והפעילו את המסוק עד לפגיעה בים. המצוף הימני התפוצץ עם הפגיעה במים ומכלול הזנב התפרק, ולכן המסוק החל לשקוע אחרי שהתהפך. הצוות ניתק חלק ממערכות החשמל כנדרש וזה הוסיף למורכבות תפעול המסוק. תפעול הצוות כלל את האבחון של התקלה, הפעלת מערכות כיבוי האש, ניתוק חלק מהמערכות החשמליות על מנת למנוע את המשך חדירת העשן לתא הצוות והפעלת מערכות ציפה.
"שומעים את הטייסים מדברים באופן קר רוח על התקלה בצורה מקצועית ואומרים 'יש לנו אש', 'תכבה ותאזן'. אנחנו מבינים שהם טבעו כי היו מחוסרי הכרה או מחוסרי תפקוד בשלב הטביעה. בתוך דקות אחדות הגיעו למקום מסוקים נוספים, מטוסים הופנו לזירה. המסוק והמנוע מאוד אמינים ביחס ל-20 שנות פעולה בחיל ובעולם. נעזרנו במומחים לכימיה ושלחנו גורמים מטעמנו לטוס בסימולטור המסוק בצרפת כדי לשחזר את הטיסה. מפקד חיל האוויר הנחה על חזרה מדורגת של טייסת העטלף".
מפקד חיל האוויר אלוף נורקין סיכם: "מאז התאונה מתבצע מאמץ חוצה יבשות, ללא מגבלת משאבים, עם מגוון יועצים, חברות אזרחיות, טייסי ניסוי והיצרן בצרפת כדי להבין לעומק את נסיבות התאונה. לא מצאנו כשל בתהליך האחזקתי השוטף. מסוק 'עטלף' הוא מסוק שטס שנים רבות, ומנועיו נפוצים בעולם ולא מוכרות בו תאונות בהיקף חריג. כל תאונה ברת מניעה, ואנו מבינים כי סיבת התאונה הייתה תקלה טכנית.
"נמשיך לחקור ולהשתפר ולעשות ככל שניתן למנוע הישנות אירועים מסוג זה. סא"ל ארז שחייני ז"ל, סגן מפקד בסיס רמת דוד, ורס"ן חן פוגל ז"ל, סגן מפקד טייסת 'מגיני המערב', שניהם טייסים ומפקדים בכירים בחיל, מקצועיים ומנוסים, אשר ביצעו אימונים ופעילויות מבצעיות רבות וצברו אלפי שעות טיסה, מילאו תפקידי פיקוד ולחימה ותרמו רבות לביטחון מדינת ישראל. הצוות התמודד עם תקלה ורצף אירועים באוויר בזמן קצר, בקור רוח ובעבודת צוות, ופעולותיהם הביאו לפגיעת המסוק במים בצורה שאפשרה את הצלת סרן רון בירמן".