בדיון הסגור שהתקיים בוועדת חוץ וביטחון השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו התגאה שרק הוא יכול לעמוד מול הלחצים של ארה"ב. נתניהו סיפר למשל שדוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, היה מנהיג גדול, אך נכנע ללחץ אמריקני. "ראש ממשלה שלא יכול לעמוד בלחץ האמריקני, שלא ייכנס ללשכת ראש הממשלה", קבע נתניהו, אלא שגם הוא הושפע מהלחצים האמריקניים לא אחת במהלך 68 הימים האחרונים.
התמרון נדחה, הסיוע ההומניטרי נכנס במקביל להפוגות, הדלק הוזרם חרף ההצהרות ש"לא תיכנס אפילו טיפה" לרצועה, וגם בחזית הצפונית ישראל נבלמה. אחרי דבריו בדיון הסגור עולה השאלה - האם נתניהו באמת "עומד בלחץ האמריקני"?
5 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בנתב"ג
(צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)
גנרלים נשלחו לישראל, האמריקנים הסיטו כוחות
נתניהו, נתחיל מזה, לא טועה כשהוא מדגיש את סוגיית הלחץ האמריקני. הלחץ מוושינגטון קיים, והוא מלווה את המלחמה הזו מיומה הראשון. בישראל וגם בארה"ב מודים כי האמריקנים מנהלים את האירוע מתחילתו. בניגוד לדבריו של נתניהו, הוא לא הצליח להדוף את כל הלחצים האמריקניים, ואלה הצליחו להשפיע על אופן ניהול המלחמה בהיבטים רבים.
כבר בהתחלה שלח לכאן ביידן גנרלים שהצטרפו לישיבות של פיקוד הצבא. הם העירו הערות ונתנו עצות מהניסיון הרב שצברו בקרבות בעיראק. הגרנלים גם ייעצו לישראל כיצד לטפל במשבר החטופים, הקשה ביותר שישראל נאלצה להתמודד איתו אי-פעם. האמריקנים שלחו לכאן כוחות מיוחדים, שליוו מקרוב את המאמצים להביא לשחרור חטופים, אבל לא רק. האמריקנים הסיטו למזרח התיכון כוח צבאי אדיר כדי להבטיח שהמלחמה לא תתפשט ושחיזבאללה, איראן והחות'ים לא ינצלו את המצב וינסו לקפוץ לתוך המערכה.
התמרון נדחה, דלק נכנס לרצועה
האמריקנים התייצבו לימין ישראל באופן הכי ברור, וזה ניכר גם בנאומים ובביקורי ההזדהות של בכירים אמריקנים בישראל, ובראשם הנשיא ג'ו ביידן. אבל היה לזה מחיר. בעקבות הלחץ הזה ישראל דחתה את תחילתו של התמרון הקרקעי בכמה ימים, חרף הלחץ בישראל להתחיל את הפעולה בהקדם. שבועיים וחצי לתוך המלחמה בצה"ל העבירו מסרים לדרג המדיני, שכבר החל לתדרך נגד פעולה קרקעית חפוזה, כי "בלי תמרון קרקעי - חמאס לא יושמד".
ובכלל, נראה כי הצהרות חברי קבינט המלחמה, שדיברו בימים הראשונים גבוהה גבוהה נגד כל סיוע הומניטרי לרצועה, סיבכו את ישראל. הצהרות לחוד ומעשים לחוד, ובהתאם לבקשה האמריקנית. כך למשל התחייבו בכירים בישראל כי טיפת דלק לא תיכנס לרצועה - ולבסוף הדלק הוזרם בלחץ אמריקני, אחרי יותר מחודש של מלחמה. גם אז נתניהו השיב על הטענות באומרו כי "גם בתוך ארה"ב וגם ברחבי העולם מופעלים לחצים הולכים וגדלים נגדנו בשבועות האחרונים".
מאז כמות הדלק שנכנסה לרצועה הלכה וגדלה, חרף ביקורת מצד שותפותיו של נתניהו לממשלה, שיצאו נגד ההתקפלות המפוארת של נתניהו וגלנט. ישראל השתכנעה בשלב מסוים שהכנסת הדלק והסיוע ההומניטרי ייתן לישראל עוד זמן יקר שהיא זקוקה לו בלחימה, והאמריקנים גם הסבירו לישראל כי אי-הכנסת דלק עלולה לגרום להתפשטות מחלות בעזה, שבסופו של יום יפגעו גם בכוחותינו. כך לפחות נתניהו וגלנט תירצו את ההחלטה בקבינט המורחב.
האמריקנים כפו הפוגות, חמאס ניצל אותן
בישראל גם התנגדו נחרצות להפוגות הומניטריות, נתניהו טען כי יסכים רק תמורת שחרור חטופים, אך לבסוף ההפוגות יצאו לפועל, לאחר שארה"ב הצליחה לכפות אותן על קברניטי המלחמה. נתניהו יצא אז למסע ריאיונות בתקשורת האמריקנית, והסביר כי יסכים להפוגות אלה, של כמה שעות ביום.
בנוסף יצר צה"ל מסדרונות הומניטריים כדי לאפשר לאוכלוסייה בצפון הרצועה לעבור דרומה. בהצהרותיו מדי ערב, דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, הפציר בעזתים לנוע דרומה. בדיעבד, התברר שצמרת חמאס ניצלה את המסדרונות האלה כדי להימלט דרומה.
בלימה בצפון, פעולה מבוקרת ברצועה
ארה"ב בלמה כמה תוכניות ישראליות בעזה, אך גם מול חיזבאללה, בשעה שביידן סיפק את הצהרתו המפורסמת בראשיתה של המלחמה - כשהדגיש בפני אויבי ישראל לא לנצל את מתקפת חמאס כדי לנסות את מזלם וליזום פעולות נוספות ("חושבים לנצל את המצב? Don't").
בארה"ב העריכו כי התגובה של ישראל למתקפת חמאס תהיה לא-שגרתית, וקיבלו זאת בהבנה יחסית. עם זאת, האמריקנים הפעילו לחצים לשנות כך שצה"ל ישנה את אופי הפעולה שלו ברצועה, בעיקר כדי למזער את פגיעה באזרחים. במילים אחרות: פחות הפצצות חסרות אבחנה, שעליהן דיבר ביידן אמש, ויותר פעולות כירורגיות נקודתיות.
נראה שהאמריקנים ממש משגיחים אחרי הלחימה, לא רק ברמה המדינית והדיפלומטית אלא ממש ברמה הטקטית: מה לעשות, איך לעשות, מה מותר ומה אסור, זה כן וזה לא.
החשדנות בנתניהו: "הוא בניגוד עניינים"
ישראל הבינה מהר מאוד שמבחינת האמריקנים מדובר באירוע גלובלי, ולא מקומי. ארה"ב נמצאת במאבק עולמי מול ציר סין-רוסיה-איראן וזקוקה לניצחון כדי לחזק את הבריתות איתן במזרח התיכון. האמריקנים זקוקים להשמדת החמאס בדיוק כמו ישראל, אבל לא סומכים על נתניהו בכלל.
בכירים אמריקנים אומרים בשיחות סגורות כי הם חושדים שלנתניהו יש אינטרס להאריך את המלחמה, כדי למלט את עצמו מהדחה בהמשך. בכיר אמריקני דיבר בחצי הומור כשאמר כי "נתניהו בניגוד עניינים, ולכן צריך לוודא שהמלחמה לא נגררת ונמתחת מעבר למידה".
האמירות הנוקבות של ביידן באירוע גיוס התרומות אמש חשפו שוב את חילוקי הדעות עם נתניהו: "יש איום על עצם קיומה של ישראל. לביבי יש החלטה קשה לקבל. אין עוררין על הצורך להתמודד עם חמאס. אין שאלה לגבי זה. יש להם את כל הזכות. ביבי ואני מדברים הרבה".
ביידן צוטט תחילה באומרו ש"נתניהו צריך לשנות את ממשלתו", אך בבית הלבן פרסמו הבהרה שלפיה הנשיא לא אמר שנתניהו צריך לשנות את הממשלה - אלא צריך לעשות שינוי בנושא הישראלי-פלסטיני, ועם הממשלה הזו - קשה מאוד להתקדם.
בדבריו הזכיר ביידן מפורשות את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כשאמר כי "זו הממשלה השמרנית ביותר בתולדות ישראל. הממשלה הזו בישראל מקשה מאוד את המצב". לדבריו, "יש איום על עצם קיומה של ישראל, ואין עוררין על הצורך להתמודד עם חמאס - המטרה היא ביטחון ישראל. אבל בן גביר והאנשים החדשים בממשלה לא רוצים את פתרון שתי המדינות או שום דבר שקשור לפלסטינים, הם מעוניינים בענישה לכל הפלסטינים".
"יש לנו הזדמנות להתחיל לאחד את האזור", אמר ביידן. "אבל אנחנו חייבים לוודא שביבי מבין שהוא חייב לעשות צעדים כלשהם כדי לחזק... אתה לא יכול לומר לא למדינה פלסטינית. זה הולך להיות החלק הקשה". ביידן התייחס למגעים לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה שהוקפאו בשל המלחמה, ואמר כי "אני לא אכנס לפרטים, אך הם, לצד כמה מדינות אחרות, רוצים לנרמל את היחסים".
הנשיא האמריקני הבהיר כי ארצות הברית מחויבת לישראל ותמשיך להעניק סיוע צבאי, והוסיף כי "ביטחון העם היהודי וביטחונה של ישראל כמדינה יהודית עצמאית עומדים על כף המאזניים, ואם ישראל לא תהיה מדינה עצמאית - לא יהיה יהודי בטוח בעולם. לא נפסיק לפעול עד שכל החטופים יחזרו הביתה. אחד הדברים שביבי מבין, אבל אני לא בטוח שבן גביר וקבינט המלחמה מבינים זה שביטחון ישראל יכול לסמוך על ארצות הברית", הוסיף הנשיא.
