בזמן כניסה קרקעית לרצועת עזה, אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני כוחות צה"ל, וגם זה המאיים על חייהם של 2.3 מיליון הפלסטינים המתגוררים באזור, נמצא עמוק מתחת לאדמה. מבוך המנהרות שבו השקיע רבות בשנים האחרונות ארגון הטרור חמאס משתרע מתחת לפני הרצועה, ובו מסתתרים מחבלים רבים, מוחבאות רקטות - וככל הנראה גם רבים מהחטופים שנלקחו בשבי במתקפת הפתע הרצחנית ב-7 באוקטובר.
מדובר בלפחות 500 קילומטרים של רשת מנהרות, הבנויה במספר מפלסים ובעומק של עד 90-80 מטרים מתחת לאדמה - כולל מנהרות הברחה לחצי האי סיני. בצה"ל חושדים כי אלפים מאמצעי הלחימה ששימשו לפלישה ביום הראשון למלחמה הוברחו לתוך הרצועה בשנתיים האחרונות מסיני דרך רפיח.
אל מול פצצות ה"דרילרים" המיוחדות של חיל האוויר, שפותחו בשנים האחרונות נגד מנהרות ומיועדות לחדירה לעומק תת-קרקעי, חמאס ביצר עוד יותר את רשת המסתור שלו בחומות פנימיות מזויינות. אחד הכשלים במוכנות בישראל לפני מתקפת הפתע נוגע לעשרות מנהרות ההתקרבות למכשול התת-קרקעי שנבנה בגבול. ישראל ידעה על קיומן של מנהרות אלו, ששוקמו מאז מבצע "צוק איתן" ב-2014, והסתפקה במעקב אחריהן בלבד - עד שזינקו מתוכן מאות מחבלים לפני שלושה שבועות.
תיעוד: צה"ל תוקף מנהרות טרור של חמאס ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
במהלך "שומר החומות" ב-2021, הוחלט להפעיל את תוכנית הדגל "ברק כחול" שגובשה בעשור הקודם, ולפיה צה"ל יבצע הטעיה וישלח טנקים לקרבת הגבול כשהמטרה היא לגרום לאלפי פעילי חמאס להיכנס למנהרות הלחימה הפנימיות - אז מטוסי קרב יתקפו אותן ויקברו את יושביהם בחיים. השימוש בתוכנית וחשיפתה צלחו חלקית בלשון המעטה: רק כמה עשרות מחבלים נכנסו למנהרות שהותקפו והנזק שנגרם להן היה חלקי בלבד.
בסוכנות הידיעות AP ניסו להבין את המשמעות של הימצאות רשת הטרור מתחת לפני האדמה והשפעתה על הלחימה הקרקעית ברצועה, וציינו כי פינוי והריסת המנהרות לחלוטין יהיו חיוניים מאוד אם ישראל תנסה למוטט את חמאס. לפי הניתוח של סוכנות הידיעות, הלחימה באזורים העירוניים המאוכלסים בצפיפות רבה והמעברים מתחת לאדמה עלולים לשלול מצה"ל כמה מיתרונותיו הטכנולוגיים תוך מתן יתרון לחמאס מעל ומתחת לקרקע.
תיעוד השמדת התשתיות התת-קרקעיות בצפון הרצועה
(צילום: דובר צה"ל)
"אני תמיד אומר שזה כמו ללכת ברחוב ולחכות שיכו אותך באגרוף בפרצוף", אמר ג'ון ספנסר, רב-סרן בדימוס של צבא ארה"ב ויו"ר מכון ללימודי לוחמה באזורים עירוניים במכון המלחמה המודרני באקדמיה הצבאית היוקרתית "ווסט פוינט".
ספנסר ציין בריאיון ל-AP כי למקומיים "היה זמן לחשוב היכן הם הולכים להיות", בזמן הלחימה, "וישנם מיליוני מיקומים נסתרים שבהם הם יכולים להימצא. הם יכולים לבחור את זמן ההיתקלות - אתה לא יכול לראות אותם אבל הם יכולים לראות אותך".
"לקחי העבר"
"לוחמת מנהרות" מאפיינת קרבות בהיסטוריה, מהמצור הרומי על עיר יוונית עתיקה ועד ללוחמים האוקראינים שהחזיקו בשנה שעברה את הכוחות הרוסיים ב-24 קילומטרים של מנהרות מתקופת ברית המועצות מתחת למפעלי ברזל ופלדה במריופול במשך כ-80 ימים.
הסיבה פשוטה: קרבות במנהרות נחשבים לקשים ביותר עבור צבאות מקצועיים. אויב נחוש במערכת מנהרות יכול לבחור היכן יתחיל הקרב, ולעתים קרובות לקבוע כיצד יסתיים - בהתחשב בכמות ההזדמנויות לבצע מארבים. לפי AP עניין זה נכון במיוחד ברצועת עזה - בשל רשת המנהרות הענפה של חמאס שזכתה לכינוי "המטרו של עזה".
ב-2021, אחרי "שומר החומות", אמר מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר כי בישראל "אמרו שהם הרסו 100 קילומטרים של מנהרות של חמאס. אני אומר לכם שיש ברצועת עזה מנהרות באורך יותר מ-500 קילומטרים. גם אם הנרטיב שלהם נכון, הם הרסו רק 20% מהמנהרות".
לפי סוכנות הידיעות AP, בדרך כלל צבאות מודרניים מסתמכים על תקיפות אוויריות כדי למוטט מנהרות, אבל תקיפות אלו יכולות לגרום רק לנזק מוגבל לרשת התת-קרקעית בעזה. כוחות אמריקניים שהשתתפו במלחמת וייטנאם במאה הקודמת, התקשו לפנות רשת מנהרות באורך על 120 קילומטרים, שבה החיילים התמודדות עם מלכודות במקומות צפופים, חשוכים. אך אפילו הפצצתן הבלתי פוסקת לא הרסה את המנהרות.
מעבר לקושי בהשמדתן, בפני ישראל ניצבת סוגייה מורכבת עוד יותר. 229 החטופים המוחזקים בשבי ברצועת עזה. ב-AP טענו כי שחרורה של יוכבד ליפשיץ בת ה-85 אישר את החשד כי המחבלים מחזיקים את בני הערובה במנהרות, אותן תיארה ליפשיץ כ"קורי עכביש".
פינוי המנהרות כשבתוכן לכודים חטופים יהיה ככל הנראה "תהליך איטי ושיטתי", כשכוחות צה"ל ייעזרו ברובוטים ובמודיעין כדי למפות את המבוך ומלכודות הפוטנציאליות החבויות בו. כך לפי מכון מחקר "סופן", לחשיבה ביטחונית בניו יורק.
"בהתחשב בתכנון השיטתי שהיה במתקפה, נראה כי חמאס הקדיש זמן משמעותי לתכנון השלב הבא, תוך הכנה נרחבת של שדה הקרב בעזה", נכתב בתדרוך של מרכז סופן. "השימוש בבני ערובה כמגנים אנושיים יוסיף רובד נוסף של מורכבות ללחימה".
"רבים מהיתרונות הטכנולוגיים של צה"ל יקרסו, ויתנו לחמושים יתרון", הזהירה פרופ' ד"ר דפנה ריצ'מונד-ברק מאוניברסיטת רייכמן. "כשאתה נכנס למנהרה, היא צרה, חשוכה ולחה, ומהר מאוד אתה מאבד את תחושת המרחב והזמן", אמרה ריצ'מונד-ברק ל-AP. "יש פחד מהלא נודע, מי בא מעבר לפינה? האם זה הולך להיות מארב? אף אחד לא יכול לבוא ולהציל אותך. אתה בקושי יכול לתקשר עם העולם החיצון ועם היחידה שלך".
לדברי ריצ'מונד-ברק, למרות הסיכונים ישראל חייבת להרוס את המנהרות כדי להשיג את יעדיה הצבאיים. "יש עבודה שחייבת להיעשות והיא תיעשה עכשיו", הדגישה.
