נראה שכגודל הציפיות שיצר איתמר בן גביר, שהוא זה שיחסל את הטרור הפנימי והוא זה שיחזיר את המשילות – כך גודל הכישלון שלו בביצועיו. גל מעשי הרצח בחברה הערבית והאזרחית הופך למעשה של יום ביומו, בהיקפים חסרי תקדים. נראה שהמבוכה הבינלאומית שיצר הכהניסט (כרגע זמנית בארון), מעריצו של הרוצח ברוך גולדשטיין שתמונתו הייתה תלויה בסלון ביתו (וכרגע זמנית בארון), כשהתעקש לשאת דברים בכנס של האיחוד האירופי שאמור היה להתקיים היום – היא חסרת תקדים. מדינות האיחוד האירופי, בהתנגדות פולין והונגריה, החליטו לבטל את הטקס ולהסתפק בחלק האמנותי, כדי להימנע מהמבוכה שבנאום השר הגזען. לא זכורה בושה כזו למדינה.
לאן עוד תדרדר ישראל את יחסיה עם מדינות העולם הנאור, רק בגלל התעקשות להתנהל ולהתנהג בצורה לא חכמה, כאשר בה בעת הבריון השכונתי מתעקש להחרים את ישיבות הממשלה ואת ההצבעות בכנסת עד אשר יצליח לסחוט מראש הממשלה עוד משהו? מינויו של בן גביר כשר בממשלת נתניהו היה מפוקפק מלכתחילה. אבל מינויו כשר לביטחון הפנים, שנראה היה כהלצה, הוא נזק של ממש. לא לממשלת נתניהו. למדינת ישראל.
ואם כבר יש פה סוג של סאטירה, הרי היא באה לידי ביטוי בהתעקשותו לשדרג את שם משרדו ותפקידו מהמשרד והשר ל"ביטחון הפנים" למשרד והשר ל"ביטחון לאומי". הו, המגלומניה. לא הספיק לו השם שהספיק לקודמיו, שהיו שרי משטרה או שרי ביטחון פנים. הייתי מפרגנת אם זה היה עוזר. אם היה עושה משהו חוץ ממסיבות עיתונאים, יחסי ציבור, וטיקטוק.
באמת, בן גביר: הסתכל לציבור בלבן שבעיניים. לפחות לאלה שהאמינו לך. הרי בתקציב המדינה שהוצג השבוע ניתן לראות, במסגרת הכספים הקואליציוניים ל-2023 ול-2024, רק תוספת של 1.23 מיליארד שקל. תשעה מיליארד שהבטחת? בינתיים אין.
אז מה כן? 73 אנשים נרצחו השנה בחברה הערבית, ורק שישה פענוחים. זו מכת מדינה. השנה האלימה ביותר בחברה הערבית, לאין שיעור יותר מאשר בשנה שעבר ובשנים שלפניה. 13 נשים נרצחו מתחילת השנה, לעומת שש נשים שנרצחו בתקופה המקבילה אשתקד, אבל "הוועדה לביטחון לאומי" בראשות ח"כ צביקה פוגל, גם הוא מעוצמה יהודית, אשר אמורה לפקח על המשרד לביטחון לאומי בראשות חברו ומי שמינה אותו, בן גביר, החליטה לא לקיים דיונים השבוע. באמת, מה דחוף? יותר דחוף להם להחרים את הממשלה.
לימור לבנתצילום: יובל חןגם בן גביר עצמו, שהיה אמור להציג את פעילות משרדו במניעת אלימות נגד נשים ובכלל, החליט להחרים. למען האמת, יש להניח שאין לו לשם מה להגיע. וכי מה יציג? את הכלום והשום דבר שהוא עושה כשפוגל יו"ר ועדת "הלאומי" מפקח עליו?
יש דבר אחד שבן גביר דווקא עשה: ב-22 במרץ הפילה הקואליציה, לדרישת השר "הלאומי", את חוק האיזוק האלקטרוני, חוק מציל חיים, הקובע ששופט יוכל לקבוע הצמדת אזיק אלקטרוני לצורך פיקוח על אדם, בכפוף להערכת מסוכנות ותנאים נוספים. הוא אמר שיביא חוק משלו; בינתיים לא הביא מאומה. האם יש סיכוי שיתחיל לעשות את עבודתו? הוא כנראה לא מסוגל לבצע את המעבר מבריון לשר עם אחריות. כך שאין באמת למה לצפות. ורק אנחנו נשארנו עם הביזיון.
- לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
