חיסולי מדעני הגרעין, ההתנקשות ב"אבי הפצצה האיראנית", הידיעות מעת לעת על מוות מסתורי ברפובליקה האיסלאמית. דיווחים זרים מייחסים לא פעם למוסד חיסולים באיראן, אבל המדיניות הזו אינה חדשה.
מחר (שני) יציינו בגרמניה, בטקס שבו ישתתפו הנשיא יצחק הרצוג, נשיא גרמניה ובני המשפחות השכולות, 50 שנה לרצח י"א הספורטאים במשחקים האולימפיים במינכן. בסוכנות הידיעות הצרפתית הרחיבו על הפעולות שאירעו לאחר אותו טבח וציינו כי הוא הוביל את ישראל לשינוי אסטרטגיה שנשארה על כנה עד עצם היום הזה - הפעלת פעולות סודיות מעבר לגבולות המדינה, במטרה לחסל את אויביה.
"זה היה הלם גדול עבור האוכלוסייה בישראל", אמר על הטבח במינכן ב-1972 ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, בריאיון ל-AFP. ברק, אז מפקד סיירת מטכ"ל, ציין כי "השילוב של אופי ההתנקשויות, לצד חוסר האונים של הספורטאים שהותקפו והעובדה שזה קרה על אדמת גרמניה - כל אלו יצרו תהודה. הטבח גרם ליגון עמוק, לזעם רב ולרצון לנקום ולחסל את כל המעורבים".
התוצאה הייתה מבצע "זעם האל" לחיסול ראשי "ספטמבר השחור", ארגון הטרור הפלסטיני שהיה האחראי לטבח הי"א. התוכנית החשאית הובלה על ידי ראש המוסד דאז צבי זמיר, ראש הממשלה באותה תקופה גולדה מאיר ויועצה למלחמה בטרור, אהרון יריב. "בתחילה, גולדה מאיר לא ידעה מה לעשות", אמר ההיסטוריון מיכאל בר זוהר. "שני בכירי המודיעין הגיעו אליה ואמרו דבר אחד - עכשיו אנחנו חייבים להשמיד את ספטמבר השחור".
השלושה, שהבינו כי יהיה כמעט בלתי אפשרי להגיע לכל חברי הארגון, החליטו לבחור במדיניות של "פגיעה בראש הנחש", במנהיגות של ארגון הטרור. "גולדה היססה. האם צריך לאשר חיסולים באירופה ובמזרח התיכון? אבל בסוף היא אמרה 'כן'", אמר בר זוהר. בחודשים שלאחר מכן, ראשי "ספטמבר השחור" וארגוני טרור פלסטיניים נוספים החלו למות בנסיבות מסתוריות ברומא, בפריז ובקפריסין. כמה מהיעדים היו שלושה פלסטינים שחוסלו בביירות באפריל 1973, על ידי כוח שכמה מחבריו לבשו בגדי נשים - בפעולה שנודעה כמבצע "אביב נעורים".
אחד מאלו שהתאפרו בפעולה, שבה חוסלו יוסף אל-נג'אר, כמאל עדוואן וכמאל נאסר, היה ברק. יחידת החיסול הגיעה בכלי שיט, עברה לסירות מנוע קטנות יותר - ושם פגשה סוכני מוסד עם מכוניות שכורות שהתחזו לתיירים. הם ידעו שתריסר גברים צעירים שצועדים ברחוב בביירות יעוררו חשד, "אז החלטנו שחלק מאיתנו יהפכו לנשים", אמר ברק. "אני הייתי מפקד הפעולה, אבל היו לי באותה עת 'בייבי פייס', אז הייתי אחת מהנשים".
"הייתי ברונטית, עם ליפסטיק וצללית כחולה, ושמנו גרביים צבאיים כדי למלא את החזה", אמר ברק. הארבעה שהתחזו לנשים לבשו מכנסיים רחבים, והחביאו בז'קטים ובתיקים את הנשק - שכלל בין היתר רימוני יד וחומרי נפץ. הם התחלקו לשתי קבוצות קטנות, והיו בדרכם ליעדים כשנפתחה לעברם אש. בפעולה נהרגו שני לוחמים - אבידע שור וחגי מעין - לצד אזרחים לבנונים ושלושה פלסטינים. תוך שעות, ברק חזר הביתה לארץ. אשתו דאז נאוה תהתה לגבי הליפסטיק והצללית שנמרחו על פניו. "לא יכולתי לספר לה", שחזר.
אבל לא כל הפעולות היו מוצלחות. שלושה חודשים לאחר המבצע בביירות, המוסד חשב שאיתר את עלי חסן סלאמה, "הנסיך האדום", מראשי ספטמבר השחור. אנשי המוסד הגיעו ללילהאמר שבנורבגיה, אבל הם ירו למוות באחמד בושיקי, מלצר מרוקאי. "הם היו יותר מדי בטוחים בעצמם", אמר בר זוהר ל-AFP. לאחר שהרגו את האדם הלא נכון, שלושה סוכני המוסד נעצרו על ידי המשטרה הנורבגית ושהו 22 חודשים בכלא.
אבל הניסיון לאתר ולחסל את סלאמה לא פסק. סוכן בשם D הובא לביירות והתחבר עם סלאמה ואשתו הדוגמנית, ג'ורג'ינה ריזק. ב-1979, יותר משש שנים אחרי טבח הספורטאים, הוא נהרג בפיצוץ מכונית תופת.
עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן אמר כי הטבח במינכן גרם לישראל להבין כי אף אחד אחר לא יגן על אזרחיה. "יש קשר ישיר בין מה שקרה אז למה שקורה כיום. ישראל משתמשת בסיכולים ממוקדים ככלי נשק מרכזי במדיניות של הגנת האינטרסים הלאומיים הביטחוניים", אמר ברגמן.
ברגמן מצביע על חיסול מוחסן פחריזאדה שתואר כ"אבי הפצצה האיראנית", שההתנקשות בו לפני כמעט שנתיים ליד טהרן יוחסה לישראל. עם זאת הוא ציין כי אף שמדיניות החיסולים של מתכנני פעולות טרור נחשבה למאוד אפקטיבית, "עדיין יש דיון בנוגע לאפקטיביות של חיסולי מדעני הגרעין באיראן, החל מ-2007. קשה מאוד למדוד את זה, אבל בכל מקרה ישראל ממשיכה במדיניות זו". בכל מקרה, נכתב ב-AFP, המדיניות הזו לא צפויה להשתנות בקרוב.
פורסם לראשונה: 23:27, 03.09.22
