הפגנה מחוץ לבית המשפט בזמן דיון בנוגע לאונס במלונית הקורונה
(צילום: ניצן דרור)
שנת התשפ"א הייתה רוויה באתגרים חברתיים. מגפת הקורונה הביאה איתה גם משבר חברתי שנחת על תשתיות רעועות של שירותי בריאות ורווחה, שעוד קודם התקשו לתת מענים לכל מי שזקוק להם. יחד עם המשבר הפוליטי המתמשך והיעדר תקציב מדינה – מדובר במתכון בטוח לאסון חברתי.
אבל למרות הכל, ונגד כל הסיכויים, דווקא השנה קרו בישראל תהליכים חברתיים מכוננים, כאלו שחיכינו להם שנים רבות. הגדול שבהם הוא המלחמה באלימות המינית, שאמנם יש למדינה עוד דרך ארוכה לעבור בנושא, אבל המאבק הצליח לגרוף השנה לא מעט ניצחונות.
5 צפייה בגלריה
שרר. "פתאום הפוליטיקאים מבינים שהנפגעות והנפגעים הם הרבה מאוד אנשים, זה כבר לא בשוליים"
(צילום: דנה קופל)
מי שמשמשת חוד החנית במאבק עבור נפגעות ונפגעי תקיפה מינית במשך שנים היא יעל שרר, מנהלת הלובי למאבק באלימות מינית. "הלובי זה הארגון הראשון בישראל שמדבר את הקול של הנפגעים ומביא אותו למוקדי קבלת ההחלטות ולא מסתפק בסערה ציבורית. מה שאנחנו רואים השנה זו תולדה של עבודה סיזיפית, של הבשלה של דעת הקהל לרעיון הזה שלא מספיק רק להזדעזע, רק למחות ולשאול איפה ארגוני הנשים, צריך לשאול איפה הפוליטיקאים".
"ההערכה היא שיש בישראל 230 תקיפות מיניות ביום. תקיפות אלימות, לא הטרדות", הסבירה שרר. "פתאום הפוליטיקאים מבינים שנפגעות ונפגעים הם הרבה מאוד אנשים, אלקטורט. שזה נושא שבוער בציבוריות וצריך להפנות אליו משאבים ולהתייחס אליו בהתאם. כל ח"כ צריך לתת מענה לציבור שלו, ואין שכבה באוכלוסייה שזה לא קורה בה. גם התקשורת נרתמה פה וניתן לראות שינוי בסיקור, זה כבר לא בשוליים".
בדיוק שנה חלפה מאז פרשת האונס הקבוצתי באילת, שזעזעה את המדינה והעלתה על סדר היום זעקה שהושתקה במשך שנים על המחסור הדרמטי בחדרים אקוטיים, שמטפלים בנפגעים במקרי אונס.
"פרשת האונס באילת הכריחה את משרד הבריאות להוציא אל הפועל את מה שאני זועקת מאז 2016 – הקמת חדר אקוטי באילת", אמרה שרר. "אילת לא יכולה להיות נספח למדינת ישראל ואנשים צריכים לקבל שם שירות רפואי בין אם הם תושבי העיר או שהם באים לטייל שם".
במהלך השנה הנוכחית נפתחו בארץ שני חדרים אקוטיים חדשים, באילת ובחדרה. "החדר האקוטי באילת לא קרה בעקבות האונס, עוד לפני הוא תוקצב והיה בעבודה. אבל פתאום במשרד הבריאות הבינו שמפנים אליהם אצבע מאשימה וזה זירז את התהליך. בנוסף יש תקציב לעוד ארבעה חדרים, כך שבעוד שנה שנתיים נכפיל את החדרים מחמישה ל-11".
"תקצוב הרחבת החדרים האקוטיים זה אחד הדברים המשמעותיים שקרו השנה. אחד הדברים היחידים שתוקצבו למערכת הבריאות ולא קשור לקורונה", אמרה שרר בשמחה. "במשך שנים משרד הבריאות גרר את הדבר הזה ושם לו רגליים, לא רצה להשקיע את המאמץ, וחבל, זה אחד הכלים המשמעותיים לסילוק עברייני מין מהרחובות".
"מתחילה התעוררות בשטח והבנה שזו תופעה שדורשת טיפול"
אחד החוקים המשמעותיים שעלו השנה על שולחן הכנסת הוא זה שמבטל את מגבלת הזמן על שמירת דגימות מגופם של קורבנות עבירות מין במטרה לאפשר בסיס לתשתית ראייתית. הדגימות הביולוגיות שנלקחות במרכזים האקוטיים משמשות את המשטרה כדי לזהות את החשוד ולגבש תשתית ראייתית בתיק.
לפי הנוהג שהיה נהוג עד כה, אם לא הוגשה תלונה במשטרה הדגימות מושמדות בתוך שלושה חודשים, ולפעמים אפילו קודם. החוק, שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, נועד לבטל את מגבלת הזמן לשימוש בדגימה, כך שגם אם הנפגעים לא התלוננו במשטרה סמוך ללקיחת הדגימה הם יוכלו להגיש תלונה.
"זה משהו שאנחנו נלחמים עליו שנים, אבל השיח סביב זה משמעותי עוד יותר מהכלי המשפטי החשוב שהוא משמש", הסבירה שרר. "זה חלק מההכרה של מערכת הבריאות בכך שיש קשר בין פגיעה מינית לבריאות הכללית ולא רק לבריאות הנפשית. השיח הזה נכנס השנה לראשונה למערכת הבריאות והתחיל להיות מדובר בין רופאים, בבתי החולים, בקופות, בכנסים. זו מהפכה".
לפי שרר, מחקרים שנעשו בעבר בחו"ל הצביעו על כך שלפגיעה מינית יש קשר להתקפי לב, לעישון ולהשמנה. "ארגון הבריאות העולמי מגדיר אלימות מינית כמחלה, אבל סטודנטים לרפואה לא למדו את זה עד היום, גם לא סטודנטים לעבודה סוציאלית. מתחילה התעוררות בשטח, הבנה שזו תופעה שדורשת טיפול".
"זו לא תופעה שולית, היא רלוונטית מאוד לכל הציבור"
השנה עלתה לכותרות פרשת האונס במלונית הקורונה לנוער בסיכון. נערה בת 13 נאנסה במלונית על ידי ירין שרף, צעיר ששהה במקום. הוא הואשם בתחילה בבעילה אסורה בהסכמה, הטרדה מינית, איומים ותקיפה. אבל אחרי ביקורת ציבורית חריפה החליטה הפרקליטות לתקן את כתב האישום ולייחס לו עבירות של אונס.
שלושה חודשים אחרי האונס פרסם משרד הרווחה דו"ח מטריד מאוד שחשף שרשרת של כשלים מערכתיים שאפשרו לאירוע המחריד הזה לקרות. אחת המסקנות המשמעותיות שעלו בדו"ח היא שההחלטה על ריכוז הצעירים ללא הפרדה מגדרית וגילית הייתה שגויה מלכתחילה.
5 צפייה בגלריה
ירין שרף ומלונית הקורונה. שרשרת של כשלים מערכתיים אפשרו לאירוע המחריד לקרות
(צילום: מוטי קמחי )
בנוסף, למפעיל המלונית לא היה כל ניסיון בהפעלת מסגרות כלשהן, ודאי שלא מסגרות שמיועדות לאוכלוסיות קצה, הוא גם לא קיבל הכשרה ייעודית לשם כך וצוות ההדרכה במלונית היה ללא ניסיון. "הבעיה היא שהממשלה התייחסה במשך שנים למערכת הרווחה כמערכת זניחה. מונו אנשים שתפקידם היה לחסוך במקום לתת שירות מיטבי. יותר מסגרות נסגרו מנפתחו, יותר צמצום מפיתוח".
"האונס במלונית הקורונה הדגים בדיוק את זה", הסבירה שרר. "זה היה סימפטום של מערכת שלא רואה חשיבות בהיבט הטיפולי. שמוכנה לתת לכל אדם אחריות כל עוד זה זול. אפשר לשים בני נוער במצוקה וצעירים בעייתיים במחסן כלים אחד ולשכוח מהם. בלי הרבה צוות, בלי הרבה חשיבה, זו לא בעיה כזו גדולה, זה רק חיי אדם".
פרשה נוספת שהעלתה השנה על סדר היום את אוזלת היד של המערכת בנוגע לטיפול בנפגעי אלימות מינית היא פרשת שי אביטל שהתפוצצה לאחרונה. 25 נשים התלוננו עד כה במשטרה נגד סוכן הדוגמניות.
הפרשה שמה במוקד את היחס של המשטרה לנפגעי אלימות מינית לאחר שכוכבת הרשת גל גברעם הצטרפה לרשימת המתלוננות ופרסמה באינסטגרם סרטון שבו תיארה את היחס המבזה שספגה מהמשטרה כשבאה להגיש תלונה. מילים שנשים רבות אמרו לפניה רק לא למאות אלפי עוקבים. "הפרשה אילצה את המשטרה להסתכל במראה לא נעימה", אמרה שרר.
גברעם מספרת על החוויה בתחנת המשטרה
"שנים שאנחנו אומרות את זה והמשטרה טוענת שהתלונות האלו לא נכונות. הפרשה הזו הבהירה לאנשים בקודקוד שרוח הזמנים לא מאפשרת להם להתייחס לאלימות מינית כמו שהתייחסו בעבר. הם תחת זכוכית מגדלת, זו לא תופעה שולית והיא מאוד רלוונטית לציבור".
אחרי ההצלחות של המאבק בשנה שמסתיימת, שרר עם הפנים קדימה. "ראש הממשלה חייב להתייחס לאלימות מינית ולתכלל טיפול מערכתי בה, לא כל משרד לגופו. אי אפשר להמשיך להתנהל כיחידות נפרדות צריך תוכנית לאומית אחת. בנט חייב להיות ראש הממשלה הראשון בישראל שאומר שאלימות מינית היא בעיה חברתית ואני הולך לטפל בה ולא לשים מיליון פלסטרים".
"אחד מתוך שישה ילדים עד גיל 16 מותקף מינית בבית, אחת מתוך שלוש נשים תעבור תקיפה מינית אלימה, ואחת מתוך חמש נשים תעבור אונס. זה הרבה מאוד אנשים", סיכמה שרר. "ואפילו לא התחלנו לדבר על טיפול במי שפגע בהם, שגם הם הרבה אנשים. יש עוד הרבה מה לעשות".
