ההכנות לתמונה המסורתית בבית הנשיא
(צילום: אלי מנלבאום)
30 שרים הושבעו אתמול (חמישי) בזה אחר זה מעל דוכן הכנסת, אך עבור שניים הייתה זו סגירת מעגל. הראשון הוא שר התפוצות והשוויון החברתי, עמיחי שיקלי מהליכוד - חבר ימינה לשעבר שהתנגד כבר מתחילת הדרך להקמת הממשלה בראשות יו"ר מפלגתו נפתלי בנט, ושם לה רגליים בדרך. השנייה היא השרה להגנת הסביבה החדשה עידית סילמן, מי שהייתה עד חודש אפריל האחרון יושבת ראש הקואליציה של ממשלת בנט-לפיד, ואז פרשה ממנה במפתיע וניהלה מאבק להפלתה.
הכנסת ה-24 כזכור פוזרה כחודשיים לאחר פרישתה של סילמן מהקואליציה. היא טענה אז שהרקע לכך הוא היחס של הממשלה לדת, בראש ובראשונה בעקבות הכוונה שלא למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים בפסח. במקביל דווח כי עבור הפרישה הזו קיבלה סילמן הרים וגבעות מהליכוד, ובין היתר הבטחה לכהן כשרה. בעקבות אותה פרישה איבדה סופית ממשלת בנט-לפיד את הרוב בכנסת - וישראל יצאה למערכת בחירות נוספת, חמישית תוך פחות מארבע שנים. לקראת הבחירות לכנסת ה-25 סילמן ושיקלי שוריינו ברשימת הליכוד, ובכך הושלם מעברם אל הצד השני. כעת שותפיהם לשעבר, ומי שלמעשה נותרו בחוץ, מותחים ביקורת על דרכם.
4 צפייה בגלריה
נותרו בחוץ, למעט כהנא שיושב באופוזיציה. חברי ימינה, מפלגת השלטון עד לא מזמן
(צילום: עמית שאבי, יואב דודקוביץ, קובי קואנקס, AFP)
חבר הכנסת לשעבר יום טוב כלפון כינה את הצעד של סילמן "כלנתריזם" - מצב של מעבר של חבר כנסת מסיעה אחת לאחרת תמורת הנאה פוליטית. "אני עושה אבחנה בין שיקלי לסילמן. שיקלי למעשה קיבל החלטה שהייתה טמונה בה מידה של סיכון פוליטי, במובן הזה שהוא יכול היה לשבת באופוזיציה ארבע שנים כחבר כנסת באוויר ללא תפקיד, וללא אפשרות להגיש הצעות חוק. בסופו של דבר הוא קיבל על זה תמורה מסוימת", אמר.
הוא התעקש כי המקרה של סילמן שונה לחלוטין: "זה כלנתריזם ברור. האופוזיציה 'קנתה' את יו"ר הקואליציה דאז בתמורה להבטחות לתפקידים". הוא העריך כי "היו הבטחות בזמן אמת". לדבריו, "עידית לא הייתה עושה את המהלך הזה אם לא הייתה בטוחה שהיא תקבל שריון. שיקלי החליט לא להיכנס לקואליציה מבלי שהיה לו משהו ביד - וסילמן, שהיה לה תפקיד בכיר, קנו אותה כדי לעבור צד והיא קיבלה בתמורה שדרוג".
כלפון טען כי אמורים לאסור מהלכים כמו שעשתה סילמן, "אחרת יהיו עוד מעברים כאלה בעתיד". "על רקע הבטחות על מתן תפקידים, מעבירים ח"כים מצד לצד. גורם פוליטי יכול פשוט לעבור צד לא מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך אינטרס אישי. זה בדיוק המקרה של סילמן", הוסיף.
חבר הכנסת לשעבר, שנותר כאמור גם הוא מחוץ לכנסת ה-25, אמר כי הוא שלם עם הדרך שעשה. "הוצע לי בפועל מה שהוצע לסילמן ואני חושב שזה לא נכון לעשות את זה, אבל אני מעדיף להיות שלם עם הערכים שלי ולא לנצל מצב שנכנסתי לכנסת ואז אני אשדרג את עצמי. שקלתי פרישה ללא תמורה כמו שניר אורבך שקל ולא כמו שסילמן עשתה. זה יותר אידיאולוגי".
חבר הכנסת לשעבר ניר אורבך, שהחליט על פרישה "לא סופית" יותר מחודשיים לאחר סילמן, וזמן קצר לאחר מכן הכנסת פוזרה אמר בשיחה עם ynet: "אני בחרתי את הדרך שלי, גם את ממערכת היחסים עם ראש הממשלה לשעבר בנט וגם את סולם הערכים שלי ולא כיוונתי לשום דבר אחר. כשאמרתי ש'הניסוי נכשל', הכוונה בעיקר הייתה ההישענות על חברי כנסת ערבים אנטי-ציונים וקיבלתי את ההחלטה שלי לפרוש ואני לא מצטער עליה. ויתרתי על אפשרות להיות שר ההתישבות".
על דרכם של סילמן ושיקלי אמר: "זה שלהם. גם אחרי שאני רואה את הממשלה, אני שלם עם מה שעשיתי. הדפתי את הניסיונות לדבר איתי וכל מי שניסה לפנות אליי, הדפתי את הנסיונות להגיע אליי בכלל".
