יצחק פנטיק בוצע פיסת דג מלוח, ומגיש לי. "הנה, קח תטעם את זה, זה כל כך טוב שמיד העולם ייראה לך אחרת".
חלק נכבד משנות חייו האחרונות הוקדשו לדגים מלוחים, הרינגים, לקרדות, ממולאים, מאכלים משומרים ושאר מטעמים, אותם רקח ביד אומן ומכר לכמה מסעדות יוקרה בתל-אביב. אף אחד מהשפים שהגישו אותם לא ידע מיהו אומן המעדנים המסתורי הזה, ובוודאי מה הוא עשה בימים שלפני הלקרדה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
פנטיק כיהן לאורך שנים ארוכות בשירות המודיעין הכללי, וטיפס במעלה ההיררכיה עד שהפך לראש המחלקה היהודית בשב"כ. את התפקיד הזה סיים במרץ 1995, תשעה חודשים לפני רצח רבין ז"ל. ב-1987, שמונה שנים קודם לכן, הוא היה זה שגייס והפעיל אישית, את הסוכן שלימים עצם אזכור שמו או אפילו רמיזה לפעילותו יהפוך לפצצה פוליטית, כולל השבוע: אבישי רביב, שקיבל את שם הקוד "שמפניה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קל זה לא היה. לימים יתברר כי "שמפניה" היה סוס פרא, קשה לשליטה, פרובוקטיבי מאוד, מעורב במעשים קשים ואלימים. אבל פנטיק לא התחרט על דבר, מלבד אחד. "זה בטח לא חריג", אמר לי. "כשאנשים פוגשים במפתיע אירוע היסטורי שמתרחש במשמרת שלהם והדברים לא נחלו הצלחה מסחררת, אז מיד חושבים: 'אחח, לו רק הייתי עושה את זה פה קצת יותר או משתדל שם עם עוד דחיפה, הכול היה נראה אחרת, ההיסטוריה הייתה נראית אחרת'".
ואתה לא מרגיש ככה, תהיתי, לא חושב אם הייתי עושה כך וכך, זה היה נראה אחרת?
פנטיק עם שפמו העבות נעץ בי מבט, דחק לנסות עוד סוג של דג מעושן, והשיב בדיבור מדוד. "יש דבר אחד שבאמת מקנן בי מאז הרצח, שבאמת מפריע לי מדי פעם, שגם מדיר לעיתים שינה מעיניי".
והוא?
"השב"כ הוא ארגון מודיעין סיכולי. התפקיד שלו, בניגוד לרוב שירותי הביון במערב שאמורים רק להשיג את המידע, הוא גם לסכל את הרע בעצמו. לא רק להעביר לאחרים או לדרג המדיני, אלא להפעיל אנשים ואמצעים כדי שלא יקרה הדבר הזה - פעולת טרור, או ריגול או חתירה תחת הדמוקרטיה הישראלית. ואם היו לנו עוד הרבה אבישי-רביבים, הרשת שפרסנו בימין הקיצוני ובקרב המתנחלים הייתה עבה יותר וסמיכה יותר, ועם חורים קטנים יותר. ואולי הרשת הזו הייתה עולה מהמים כשיגאל עמיר מסומן בה כסכנה ברורה ומיידית".
למרות תפקידו המרכזי בהפעלת "שמפניה", פנטיק מיעט מאוד להתראיין אחרי פרישתו, והעדיף את ההרינגים, על פני עיסוק בסוכן שלו, שמהר מאוד הפך לציר מרכזי גם בתיאוריות הקונספירציה למיניהן, וגם לכלי ניגוח בין השמאל לימין, ובין השב"כ לזרמים בציונות הדתית.
את השיחה הזו קיימנו ב-2004, כמה חודשים בטרם נפטר באופן פתאומי, והן לא פורסמו מעולם. "אין לי ספק שמותו המוקדם קשור לרצח", אומר אחד מעמיתיו וחבריו, "הוא לקח זאת, כצפוי, באופן אישי".
"הרי בסוף כל הסיפור פה הוא גזענות לשמה", אומר השבוע אחד מבכירי החטיבה. "אם היה מדובר על מקורות בחמאס, שצריך לשמר אותם ולוודא שלא יחשפו, בדיוק אותם אנשים שצורחים היום מעל בימת הכנסת שאלו אמצעים אסורים ופסולים ומעוררי פרובוקציות ושהם יסוד האלימות, היו גונחים מעונג שערבים פה סובלים ודורשים עוד ועוד"
השבוע, כשיו"ר המפלגה השלישית בגודלה בישראל ומי שמיועד לכהן בתפקיד שר בכיר בממשלה הבאה, אמר מעל בימת הכנסת ביום הזיכרון לרצח רבין כי בשב”כ, "לא רק כשלו בשמירה עליו, אלא גם השתמשו במניפולציות חסרות אחריות שעד היום לא נחשפו במלואן, כדי לעודד את הרוצח לבצע את זממו" וחולל סערה, חזרתי לתמלילי השיחה ההיא עם פנטיק, ולבכירים נוספים, ששופכים אור ומספקים גילויים חדשים על תיק "שמפניה".
כבר בשיחתנו ההיא פנטיק הבין היטב לאן נושבות הרוחות. "פרשת אבישי רביב נוצלה על ידי הימין כדי להכפיש את השב"כ ופעולותיו", אמר. "היעדים שלנו בימין הקיצוני השתמשו בעניין כדי לטעון שרביב הופעל על ידי השב"כ כדי להשחיר את הימין כולו, כי הבינו היטב שאם ישכנעו את חבריהם שמדובר בקונספירציה יצמצמו את היכולת שלנו לשכנע אותם לעבוד איתנו. הם צדקו. היה לנו מאוד קשה לגייס סוכנים. לך תשכנע את האנשים האלה, שבעצם מדובר על סוכן שיצא משליטה ולא בפעולת הכפשה יזומה".
“יצא משליטה בלשון המעטה”, אמרתי לו. "אני יודע מה תגיד עכשיו", קטע אותי מפעיל הסוכנים לשעבר, שתמיד חשב חמישה צעדים קדימה. "איך אנחנו נתנו לו להשתולל? ואיך שוב ושוב הוא יצא מהקווים שציירנו לו, ונותר פראי ואלים? יכול להיות, אולי אפילו באמת צריכים היינו להקפיד יותר על הריסון והמשמעת של אבישי רביב. אבל זה לא הכישלון הגדול שלנו".
אז מה כן?
"הכישלון הגדול האמיתי שלנו בכלל לא היה שם, אלא בכך שלא הצלחנו לגייס עוד הרבה סוכנים כמוהו".
פנטיק לא לבד בטענה הזו. בשבוע שבו הכתיר סמוטריץ' את כל פרשת הגיוס וההפעלה ככישלון חמור, אם לא חמור מכך, שורת עובדי שב"כ לשעבר ששירתו באגף הלא-ערבי, זה שבתוכו פועלת מה שמכונה "החטיבה היהודית" - האנשים שהפעילו את "שמפניה" - מביעים צער עמוק שלא היו עוד אבישי-רביבים, שסיפקו עוד מידע איכותי בזמן אמת על המתרחש בימין.
"פריסה יעילה יותר של רשת הסוכנים, לרבות המעשים בתחום האפור של החוקיות המתלווים לה", אומר אחד מהם, "ובמקביל האזנות ומעקבים - הייתה עשויה לסמן גם את עמיר כיעד מסוכן, שראוי למעקב צמוד וכסכנה ברורה ומיידית".
הגיוס וההפעלה של "שמפניה" נולדו דווקא על רקע הצלחה של השב"כ. בסוף אפריל 1984 עצרו אנשיו התארגנות של אנשי ימין קיצוני, שהניחו מטענים בחמישה אוטובוסים במזרח ירושלים, והיו אמורים להתפוצץ כשהם עמוסים בנוסעים פלסטינים. מהר מאוד התברר כי מדובר בפעילות טרור של כמה חוליות, שנודעו בתקשורת בשם "המחתרת היהודית".
אבל לפיצוח הזה של השב"כ היה גם מחיר מודיעיני יקר: מקורות נחשפו, והנסיקה ברמת החשדנות בימין הקיצוני הקשתה על המשך הפעילות.
"כל תשתית הפעילות של הימין הקיצוני נהרסה בגלל המעצרים", שיחזר פנטיק. "מצד שני, חששנו שעלולה להיוולד מחתרת נוספת. רצינו להקדים תרופה ולהתחיל מיד ביצירת מקורות חדשים, שייתנו לנו כיסוי עמוק של המתרחש בקרב אוכלוסיית המתנחלים. בגלל שכולם היו חשודים, חיפשנו 'דם טרי', מישהו שכלל לא ייראה חשוד או קשור לאף אחד מהמחנות בתוך המתנחלים, או מישהו שיהיה קשור אבל נצליח איכשהו להגיע אליו".
בשב"כ סימנו את "כך" ואת פעיליה כיעד מרכזי, אבל לתנועה סגורה וממודרת כזו, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להחדיר אדם מבחוץ, מבלי שייחשף. על הרקע הזה גויסו מספר סוכנים, ביניהם "שאול", שסיפורו נחשף במוסף זה לפני מספר שנים. "שאול" היה איש ימין שהופעל במעוזי ימין קיצון בעיקר בשטחים, אבל הסתכסך עם מפעיליו. לימים יטען כי המידע שהעביר יכול היה להצביע לעברו של יגאל עמיר, אולם בשב"כ החמיצו אותו.
גם את "שאול" פנטיק גייס, וגם הוא לא היה סוכן שקל ופשוט לעבוד עימו, אבל לעומת "שמפניה", הוא היה "הרבה יותר נוח להפעלה וקל לשליטה". אז למה השב"כ המשיך להפעיל את "שמפניה", למרות הכול? פשוט, כי הוא הביא מידע מעולה מתוך כך.
"לתנועת 'כך', שממנה יצאו אז רוב העבריינים הקשים, ובהמשך ברוך גולדשטיין, אי-אפשר להיכנס סתם", אומר אחד מאנשי החטיבה היהודית. "אי-אפשר להחליט שאיזה רונן ברגמן יהיה סוכן שם. זה לא עובד ככה. מדובר באנשים רציניים, מאומנים, חלקם עם הכשרה והבנה מודיעינית ומבצעית. הם לא מקבלים אנשים מבחוץ, אלא אם היו איתם לאורך שנים. לכן, היה צריך לאתר מקום שבו נבוא במגע עם רביב".
המקום הזה היה הצבא. השב"כ פיקח על חסידי כהנא שהיו מיועדים לשירות ביטחון, והורה לצה"ל שלא לגייס חלק מהם. אבל השב”כ גם השתמש בגיוס לצה”ל בעוד דרכים.
אחת מהן, הייתה פיקוח. פעילי "כך" שהתגייסו, היה בעצם יותר נוחים לניטור במדים. אצל חלקם, כך קיוו בשב"כ, השירות אפילו ימתן את הדעות הקיצוניות. נודע לנו כי אדם המכהן כיום בתפקיד ציבורי בכיר מאוד, עבר בדיוק את התהליך הזה: הוא היה איש "כך", שבמהלך שירותו הצבאי הלך ונטש את הרעיונות הקיצוניים, והפך לאדם הדבק כיום במה שנתפס כדעות ממלכתיות והשקפות מרכז.
דרך נוספת שבה השתמש השב"כ בצה"ל היה כהזדמנות ליצור קשר עם סוכנים פוטנציאליים. הרחק מהבית, בסביבה צבאית סגורה, הרבה יותר קל לגייס סוכנים, שאחרי שחרורם מהשירות הצבאי יכולים להמשיך ולפעול בשטח עבור השב"כ.
לפי מקור אחד, הגיוס של רביב בוצע תוך כדי השירות. לפי אחר, מיד אחר כך, אבל הגישושים הראשונים בוצעו כשהוא עדיין במדים. מה שכן ידוע הוא שרביב שירת בגבעתי, נפצע במהלך שירותו ושוחרר. כשנתיים אחר כך, הוא כבר היה סוכן שב"כ, שכאמור הופעל על ידי פנטיק ולסירוגין, על ידי עוד שני מפעילים מהשב"כ.
יצחק פנטיק, המפעיל של "שמפניה": "אם היו לנו עוד הרבה אבישי רביבים, הרשת שפרסנו בימין הקיצוני ובקרב המתנחלים הייתה עבה וסמיכה יותר, ועם חורים קטנים יותר. ואולי הרשת הזו הייתה עולה מהמים כשיגאל עמיר מסומן בה כסכנה ברורה ומיידית"
בשב"כ לא הכחישו, ולא מכחישים היום, כי היו דברים שהסוכן הבכיר שלהם ביצע, שחרגו מהגבולות המקובלים, כולל פעולות אלימות. רביב הוזהר פעמים רבות, ולפחות פעם אחת הוכנס ל"הקפאת הפעלה". זה היה אחרי שידור הכתבה בערוץ הראשון, שתיעדה את ה"השבעה" המבוימת המפורסמת בבית קברות לארגון שניסה רביב להקים, אי"ל. בדיעבד, היו שביקרו בחריפות את השב"כ על המשך ההפעלה של "שמפניה", אבל מפעיליו של רביב טוענים שכך פשוט מתנהגים סוכנים.
"מזל שאלי ברק (ראש החטיבה בזמן הרצח) החליט להפסיק את ההקפאה של רביב, ההשעיה שלו, שהוחלט עליה בעקבות טקס ההשבעה, ולהחזיר אותו לפעילות", אומר אחד מאנשי המודיעין של האגף. "אם חס וחלילה הוא לא היה מקור פעיל, המקור היחיד שבעצם דיווח על יגאל עמיר, וזה היה מתגלה - היו מעיפים את כולנו מהשירות, ועדת החקירה הייתה שוחטת אותנו, איך הזנחנו את מקור הזהב הזה והעזנו להשעות אותו בגלל מה שהיה נתפס אז כזוטות.
"סמוטריץ’ הוא איש חכם, הוא מבין את כל הדברים הללו, הוא יודע שאין ברירה אלא להשתמש באמצעים כאלה, בין השאר, כדי למנוע טרור יהודי. אבל פה זו בדיוק הבעיה. לא הוא ולא עמיתו (הכוונה לבן גביר - ר"ב) חושבים שיהודי בכלל יכול להיות טרוריסט, בטח כשמדובר בפעילות אלימה נגד ערבים. ובגלל שזה לא נחשב טרור בעיניהם, אז אין צורך גם בחטיבה היהודית שתסכל טרור יהודי, כולל את הפעם הבאה שאיזה פירומן יסתובב עם 700 ליטר דלק ויחפש איך להדליק את המדינה, אם לא את המזרח התיכון".
אין כל ספק שאבישי רביב החזיק בדעות קיצוניות מאוד, ושחלק מפעילותו נבעה מתוך אמונה בדעות אלו. אבל בשב"כ מסבירים את הפעילות הפרועה שלו גם בדרך נוספת: רביב העריך כי הוא נחשף.
"ומה בדיוק מצפים ממקור שנחשף שיעשה?" אומר בכיר בחטיבה. "הרי אם מדובר במקור בחמאס, אז כדי להוכיח את הנאמנות שלו הוא לעיתים יחליט לקחת סכין ולרצוח את המפעיל שלו, כמו שקרה למשל במקרה של יהודה אדרי ז"ל (מפעיל סוכנים מיחידה 504, שנרצח בידי סוכן פלסטיני שהופעל על ידו - ר"ב). במקרה של רביב, למזלנו, לא החליט לרצוח אף אחד, אבל אחרי שהוא נחשף, כתוצאה משגיאות הפעלה, לא הייתה לו ברירה אלא להחריף את הפעילות שלו".
עד היום, לא ממש ברור כיצד נחשף "שמפניה" במהלך פעילותו, חודשים ארוכים לפני הרצח. ככל הידוע, אין תחקיר שב"כי כולל על פרשת הגיוס וההפעלה של רביב, ולכן קיימות מספר גרסאות איך, מתי ולמה הוא נחשף. לפי אחת מהן, חבריו ב"כך" החלו לחשוד בשחרורים המהירים שלו ממעצר, ובכך שעל אף שכמה מהפעולות שלו היו אמורות להסתיים בכתב אישום, רביב מעולם לא נשפט. גרסה אחרת טוענת כי הרב מוטי אלון הוא זה שזיהה כי רביב סוכן שב"כ, והזהיר את סביבתו.
אגב, החשדות הללו הגיעו גם לאוזניו של יגאל עמיר. עמיר זילזל ברביב ואפילו חשד בו שהוא סוכן שתול, לכן עצם המחשבה כי ישתף אותו בתוכניתו הסודית, הייתה מגוחכת בעיניו. למעשה, הטענה שהשמיע סמוטריץ’ מעל בימת הכנסת השבוע, כי השב"כ השתמש ב"מניפולציות חסרות אחריות" כדי "לעודד את הרוצח לבצע את זממו", נדחות על ידי הרוצח עצמו.
עמיר אמר לסיגל קוגוט ואמיר זולטי, שני התחקירנים של ועדת שמגר: "אני לא הערכתי את הפעולות שלו… אנשים חושבים היום שהרצח זה בגלל שהשב"כ לא התריע. השב"כ לא יכול היה בחיים להתריע. השב"כ לא ידע עליי בכלל. הוא ידע שאני מארגן שבתות והכול, אבל הוא בחיים לא יכול היה לדעת שאני אעשה כזה דבר. אף אחד לא חושב עליי שהייתי מסוגל לעשות כזה דבר. גם היום אנשים בהלם".
רביב - כך לפי מפעיליו - שחשש כי נשרף, הקצין כאמור את פעילותו. בשב"כ המשיכו להזהיר אותו. בכמה מקרים שבהם הרגישו מפעיליו שהוא אינו מוסר להם את כל הידוע לו, הועבר רביב לרשות אנשי אגף החקירות, ועבר תשאול קשה ואינטנסיבי, לרבות בדיקת פוליגרף ובדיקה גרפולוגית.
חזי כאלו מונה לראש האגף הלא-יהודי בנובמבר 1993. לימים תמתח ועדת שמגר ביקורת על הדרך שבה האגף עליו הוא פיקד הפעיל את "שמפניה". "התחלתי לחשוש שהוא הפך מסוכן, פרוע, קשה לשליטה ולמה שאנחנו קוראים 'סוכן בוגד'. ולכן הוריתי על חקירת מקור, שזה תהליך שלם של קילוף שעורך מישהו שאינו המפעיל שלו, כי עם המפעיל נוצרת סימביוזה שיכולה לשבש גם למפעיל את שיקול הדעת. ואז חיברו אותו למכונה ושאלו, 'האם יזמת או השתתפת בפיגועים נגד ערבים?'
"הוא יצא נקי לגמרי ממעורבות בפיגועים, אבל הוא הודה שעשה הרבה דברים, כולל פעולות אלימות, בלי שאנחנו התרנו זאת, לרבות פעולות שהוא יזם תוך שימוש באמצעים שונים כמו קשת חיצים מקצועית, אקדח של חבר, סכינים ודוקרנים. הוא גם לימד קטינים כיצד להכין בקבוקי מולוטוב. הוא עשה, לא דיווח וכששאלו אותו - הוא הכחיש שנטל חלק בפעולות הללו".
היו גם קולות אחרים בשב"כ, שלא ממש התרגשו ממעשיו של הסוכן הפרוע. היועץ המשפטי של הארגון באותה תקופה, שבתאי זיו, אמר לי בשיחה בשנת 2000 כי "מבחינתי, רביב, על כל הבעיות והתהפוכות שלו, היה רק אחד מבין סוכנים רבים שהשב"כ הפעיל. אף אחד מאיתנו, עד רצח רבין, לא ראה בו תופעה חריגה, ולולא הרצח, גם לא היה רואה. אני יכול לקבוע, שכל הפעולות בעלות האופי המשפטי בקשר לרביב נעשו תחתיי בהתייעצות ובשקיפות מלאה מול פרקליטות המדינה ופרקליטת המדינה (ביניש).
"עם זאת, הטעות של השב"כ בפרשה הזאת הייתה חידוש הקשר עימו לאחר הניתוק ממנו בשל אותן עבירות. אני לא זוכר ביוזמת מי הוא החל להיות מופעל שוב (הכוונה היא אחרי טקס ההשבעה - ר"ב), אבל זה פשוט לא היה צריך לקרות. סוכן שמסומן מראש כבעייתי, צריך לא לגייס ולהתרחק ממנו. סוכן כזה, שאין עליו שליטה מלאה, עלול לסבך אותך, כמו ש'שמפניה' סיבך את השב"כ קשות מהבחינה הציבורית".
אלי ברק, ראש החטיבה לשעבר, הגיב על הטענה הזו בחריפות: "זה דבר בלתי סביר לחלוטין, שאת הסוכן היחיד שיש לי, בלב השוליים המסוכנים, אני מקפיא, רק משום שהוא הפך דוכן של ערבים וביים את הסרט המחריד הזה בטלוויזיה הממלכתית".
ד', מבכירי האגף הלא-ערבי במשך שנים רבות: "השימוש במונח 'סוכן מדיח' אינו מקרי ובא לייצר מצג כאילו השב"כ מדיח אנשים לבצע עבירות, כאילו הסוכנים שלנו מצווים ליזום פעולות כדי שאחרים יצטרפו אליהם וכדי לעורר פרובוקציה ומחלוקת. ההפך בדיוק הוא הנכון"
בסופו של דבר החליט ראש האגף חזי כאלו, בהמלצת אלי ברק, להחזיר את "שמפניה" מההקפאה, כי "בסך הכול הוא הביא כמויות אדירות של מידע, שהצילו חיים בשורה ארוכה של פיגועים שרק בזכותו נמנעו", אמר ברק. "ואני פחדתי מברוך גולדשטיין 2, וכדי למנוע אחד כזה אני צריך משוגע כמו רביב. בלעדיו לא היה לי כיסוי שם בכלל. אתה צריך להבין, הטירוף של חברון לא קיים בשום מקום אחר".
לא לחינם מזכיר ברק את גולדשטיין. הטבח במערכת המכפלה בפברואר 1994 – במהלכו רצח ד"ר ברוך גולדשטיין 29 מתפללים מוסלמים - היה נקודת מפנה במחלקה היהודית, ובהפעלתו של "שמפניה". המחלקה צמחה בבת אחת לפתע והפכה לחטיבה, כשהיא גדלה מבחינת כוח אדם, משאבים, היקף הפעילות – וגם טיפסה בהיררכיה בתוך השב"כ. רק לא עוד גולדשטיין, היה משפט שנשמע לא אחת במטה הארגון.
ולגבי "שמפניה", הרי שהטבח נתן למפעיליו הצדקה נוספת להמשיך ולהפעיל את הסוכן שלהם. גם גולדשטיין צמח בתנועת "כך", ואם כבר יש סוכן שמוברג לשם - למרות שהוא סוס פרוע מאוד - על נכס כזה קשה לוותר, כי "רק לא עוד גולדשטיין".
"התברר לנו מה שידענו מצוין קודם, אבל הוא כל כך לא ברור לכל אלה שנסחפים אחרי תיאוריות הקונספירציה המטורפת הזו", אמר לי פנטיק.
שזה?
"עד כמה חשוב להחזיק סוכנים בתוך הגרעין הקשה של 'כך'".
סמוטריץ’, בנאומו השבוע, השתמש בפעילות הקיצונית של "שמפניה", והטיח אותה כביקורת בשב"כ. הפעם הוא היה עדין, יחסית. ב-2018 אמר: "כבר שנים רבות שמתגלים עוד ועוד כשלים בפעילותה של המחלקה היהודית בשב"כ. מאז הפעלת הסוכן המדיח אבישי רביב המכונה 'שמפניה' בתקופה שקדמה לרצח רבין".
אחר כך הוסיף כי "מדובר במחלקה כושלת שפועלת בסטנדרטים לא מקצועיים בעליל, ומתמחה בהפעלת מניפולציות ללא פיקוח וללא בקרה. התוצאות הקשות של פעילותה מחייבות את סגירת המחלקה היהודית". הוא הוסיף כי "שימוש בשיטות פעולה שהן אולי רע הכרחי במאבק מול הטרור של אויבינו, והפעלתן כנגד אזרחים נורמטיביים הוא פסול מיסודו וחייב לעבור מן העולם". כשנה מאוחר יותר, הוא חזר על דרישה זו כשצייץ: "את המחלקה היהודית בשב"כ צריך לסגור היום. נקודה".
9 צפייה בגלריה
כרמי גילון. ''בסוף צריך לתת לסוכנים אפשרות ליצור את הכיסוי, גם דרך פעולות לא חוקיות''
(צילום: מוטי קמחי)
המפעיל פנטיק, כאמור, איננו בחיים כדי להשיב על כך, אבל בשיחה שערכנו, הצביע גם על בעייתיות נוספת בדברים כמו אלו שאמר סמוטריץ'. "כדי לגייס סוכנים באוכלוסייה כמו הימין הקיצוני", הסביר פנטיק, "אתה חייב ליהנות מלגיטימציה בציבור בתוכו אתה עובד. רק אם אני אוכל לבוא לאדם שאני רוצה לגייס ולהסביר לו שבכך שהוא יעזור לי, הוא יעזור למדינה ולחברים שלו - אצליח לשכנע אותו".
ד', מבכירי האגף הלא-ערבי במשך שנים רבות: "השימוש במונח 'סוכן מדיח' אינו מקרי ובא לייצר מצג כאילו השב"כ מדיח אנשים לבצע עבירות, כאילו הסוכנים שלנו מצווים ליזום פעולות כדי שאחרים יצטרפו אליהם וכדי לעורר פרובוקציה ומחלוקת. ההפך בדיוק הוא הנכון.
"מאידך, יש פה דילמה מקצועית אמיתית, שהפתרון שלה, אם באמת רוצים לשמור על ביטחון המדינה ולמנוע טרור, הוא על גבול הבלתי אפשרי. מצד אחד, הפעלת סוכן בתוך סביבה שבה הוא צריך להוכיח שהוא חלק מהאידיאולוגיה ומהמעשים, אבל כל זה כשעולם ההפעלה שלו מכפיף את עצמו לעולם המשפטי. אלה שני עולמות שההתנגשות ביניהם אדירה".
האם הפרשה הגבילה אתכם?
"בהחלט. חלק מקשיי הגיוס נבעו כתוצאה מיצירת אי-האימון מהפרשה הזו. חלק גדול מהסוכנים מזדהים עם השב"כ, וחלק ממרכיבי ההפעלה הם הצפה של זהות האינטרסים בין הארגון לבין המגויס. אבל ברגע שהמגויס הפוטנציאלי שטוף מוח, אף אחד לא יאמין לך. הבעיה הייתה שתפיסת הקונספירציה קנתה לה אחיזה בקרב גורמים בימין הישראלי, ולאו דווקא הקיצוני".
כרמי גילון, ששימש בעברו ראש המחלקה היהודית והיה ראש השב"כ בעת הרצח, סירב השבוע להתייחס לדברי סמוטריץ'. בשיחה שקיימנו בעבר אמר כי "בסוף אין ברירה ולא חשוב איך תציג את הבעיה, אין מנוס מגיוס סוכנים בלב ארגונים קיצוניים וקבוצות אלימות. צריך לתת לסוכנים אפשרות ליצור את הכיסוי הראוי והדרך לעשות זאת בדרך כלל, זאת שאין בילתה, היא לתת להם לבצע גם פעולות לא חוקיות, כשחלק מהן כוללות אלימות ברמה נמוכה.
"רביב קיבל אישור לזרוק אבנים, לגרום נזק לרכוש של ערבים וקצת ללכת מכות. כל זה הוא רק לטובת הכיסוי, בשום פנים ואופן לא כדי לעורר אלימות שלא הייתה קיימת שם ממילא. נהפוך הוא - רביב מנע אלימות עצומה".
אבל בינתיים, התיקים הפליליים של "שמפניה" החלו להיערם. "ובערימה הזו היינו צריכים לטפל", אומר אחד מבכירי החטיבה. "ולכן פנינו לדורית ביניש (פרקליטת המדינה דאז - ר"ב), שתסגור אותם. זה לא היה פשוט כמובן, גם לשכנע אותם וגם לסגור את התיקים באופן חכם כדי לא לעורר חשד". ביניש, כך נטען, עשתה זאת מבלי לעדכן את היועמ"ש מיכאל בן יאיר, כדי לא לסבך אותו.
התביעה הכללית הייתה מעורבת באופן עמוק ביותר בהפעלתו של רביב. ימים ספורים אחרי שערוץ 1 הקרין את טקס ההשבעה המבוים של ארגון אי"ל, פנה עובד ציבור בכיר ביותר לראשי פרקליטות המדינה. האיש, שלא ידע דבר על אודות גיוסו והפעלתו של "שמפניה", ביקש לברר מדוע לא פועלות הרשויות נגד הארגון, ובמיוחד נגד מנהיגו, אבישי רביב. "הכול בסדר", ענו ראשי הפרקליטות, "הימין הקיצוני תחת שליטה מלאה שלנו".
ואז הגיע אותו מוצ"ש. הסוכן אבישי רביב היה שם, בהפגנת ימין קטנה שהתקיימה בצד הכיכר, אל מול עצרת השלום. אחרי הרצח, כבר הוזעק על ידי מפעיליו בשב"כ, שחששו כי מדובר בעוד מחתרת גדולה, ושרבין הוא רק מטרתה הראשונה. רביב הוכנס לדובב את מרגלית הר-שפי בצעד מעט תמוה - בישראל לא עוצרים נשים וגברים יחד - שהביא בסופו של דבר לחשיפתו הוודאית ברבים כסוכן שב"כ.
מעט אחר כך, הלכו וגברו הקולות להעמידו לדין, בעיקר מגורמי ימין. הלחץ נשא פרי: רביב הועמד לדין באשמת אי-מניעת פשע, בטענה כי לא דיווח על מה ששמע מפיו של יגאל עמיר. בית המשפט זיכה את רביב מכל אשמה. גם בוועדת שמגר לא נמצאו כל ראיות לכך שרביב ידע על כוונת רצח ולא דיווח, ובוודאי שלא ראיות לכך שעודד מעשה כזה. עם זאת, דוח הוועדה מתח כאמור ביקורת - מוצדקת, ללא ספק - על הדרך שבה השב"כ איבד לעיתים שליטה על הסוכן שלו.
"בסופו של דבר, עיקר הדיון הוא על השאלה מה בדיוק ידע והבין רביב על אודות יגאל עמיר והתוכניות שלו", אומר כאלו. "רביב היה הראשון להביא את שמו של עמיר בפנינו. הידיעות הבאות שלו היו על דעותיו ופעילותו במסגרת הפגנות סטודנטים ותנועת 'כך'. באחת מהשיחות עם המפעיל, אמר שמפניה כי עמיר סיפר לו שהוא מארגן, 'קבוצת סטודנטים רציניים מבר-אילן, שמעוניינים לעשות דברים'.
"רביב הבין כמחשבות, עוד לא הכנות בכלל, לפגיעה בערבים. מאידך, הוא גם העריך שאין שום סיכוי שעמיר יספר לו אם המחשבות יהפכו לתכנון מעשי. הפעם האחרונה שבה רביב דיווח על עמיר הייתה ב-12 באוקטובר (כשלושה שבועות לפני הרצח - ר"ב). זה היה דיווח שגרתי על עוד איזו שבת בחברון".
לא רק סמוטריץ' עורר את ביקורתם של אנשי האגף הלא-ערבי לדורותיהם בשב"כ. כמה מהם, שקראו את האוטוביוגרפיה החדשה "ביבי", שכתב בנימין נתניהו, גם נדהמו ממה שקראו שם על רביב. נתניהו משתמש בפרשת "שמפניה" כהוכחה לכך שהתקשורת והממסד חברו נגדו.
בביוגרפיה החדשה שלו טוען נתניהו כי השב"כ הדפיס את כרזת רבין במדי האס-אס, והסוכן רביב חילק אותה. האמת שונה: שני חרדים הורשעו בהדפסת והפצת הכרזה. "וזה לא רק השקר היחיד לגבי רביב בספר", אומר אחד מאנשי החטיבה לשעבר. "אף אחד לא הטיל עליו שום דבר מהמשימות שנתניהו טוען שהטלנו"
"הנה, הייתה לכך אפילו הוכחה ניצחת - באירועי כיכר ציון", כותב נתניהו. "עמוק בתוך ההמון, עמד אדם ששמו אבישי רביב ובידו דף נייר בגודל 22 על 28 ס"מ שהודפס עליו פוטו מונטאז של רבין במדים נאציים. רביב נתן את הפוסטר המתועב לאחד המפגינים. מצלמות הטלוויזיה עטו על המציאה בשידור חי. הרושם שהתקבל אצל מיליוני צופים הוא שכל הנוכחים בהפגנה ואני בתוכם ראו את הדף. זה כמובן לא היה ולא נברא.
"לחורשי רעתי לא היה אכפת מעובדה פשוטה זו, וגם לא מכך שבהמשך התברר שאבישי רביב, שחילק את הכרזה, היה סוכן שב"כ שהוטל עליו להסית את מפגיני הימין הדתי לקיצוניות פוליטית בשיטות כאלו בדיוק, כדי לאפשר לשב"כ לזהות קיצונים אלימים פוטנציאליים.
"איזה אבסורד: הואשמתי בהסתה נגד ראש הממשלה באמצעות כרזה ביתית שהדפיס השב"כ הכפוף לראש הממשלה, ושלא יכולתי לראותה כלל".
נתניהו אינו הראשון להאשים את השב"כ בסיפור הזה. דוברים בכירים אחרים של הימין, אמרו זאת חזור ואמור מאז הרצח. אבל השב"כ לא הדפיס את הכרזה ולא נתן אותה לרביב. שני חרדים, שנשפטו מאוחר יותר בבית המשפט בירושלים והורשעו, הם שהדפיסו והפיצו את הכרזה. "וזה לא רק השקר היחיד לגבי רביב בספר", אומר אחד מאנשי החטיבה לשעבר. "אף אחד לא הטיל על אבישי רביב שום דבר מהמשימות שנתניהו טוען שהטלנו".
השבוע, כאמור, פתח סמוטריץ’ את הפצעים הללו, שממילא מעולם לא הגלידו. בשב"כ - גוף שממעט להגיב ציבורית - אמרו בכירים כי "הוא מכפיש ארגון שכל ייעודו סיכול טרור. ההתבטאות מעודדת שיח קיצוני".
הבכירים לשעבר, ואלו שהיו שם והפעילו את "שמפניה", עדינים פחות. "בצלאל סמוטריץ’, יו"ר הציונות הדתית, חותר בדבריו לא רק תחת העובדות כהוויתם ויסודות האמת באשר היא אמת, אלא אף מעודד את תיאוריית הקונספירציה, לפיה השב"כ עודד את רוצח רה"מ לבצע את זממו, טענה שנחקרה והוכחה כשקרית וחסרת כל שחר", אומר השבוע חזי כאלו. "בעשותו כן, הוא חותר תחת יסודות הדמוקרטיה וחוטא לאלפי אנשי השירות לדורותיהם שהקדישו ומקדישים לילות כימים להגן על אזרחי מדינת ישראל ועל הדמוקרטיה תוך חירוף נפשם.
"הפעלת סוכן היא מלאכת מחשבת הנטווית בחוטי משי דקים ומדויקים. סוכן הוא לעולם לא 'צדיק הדור'. האם נעשו טעויות בהפעלת אבישי רביב? נראה שכן. אבל המהות היא המידע החשוב, העדכני והרלוונטי שהוא סיפק לאורך כל תקופת פעילותו כסוכן.
"צר לי כי בניסיון של סמוטריץ' להרחיק את הכתם שדבק בחלק קטן של הציונות הדתית דאז, בחר להטיל דופי במי שכל חייהם מוקדשים לביטחון ישראל. ראוי היה להכות על חטא על התנהגות הרבנים שהיוו את הסמכות הרוחנית ממנה שאב הרוצח יגאל עמיר את ההכשר ההלכתי לרצח הנורא, וראוי פעם שנייה להכות על חטא על דבריו השבוע. גם אם סמוטריץ' ואחרים יחזרו על אותם השקרים על קונספירציה עוד אלף פעמים, זה לא יעשה את הדברים לאמת".
"הרי בסוף כל הסיפור פה הוא גזענות לשמה", אומר השבוע אחד מבכירי החטיבה. "אם היה מדובר על מקורות בחמאס, שצריך לשמר אותם ולוודא שלא יחשפו, בדיוק אותם אנשים שצורחים היום מעל בימת הכנסת שאלו אמצעים אסורים ופסולים ומעוררי פרובוקציות ושהם יסוד האלימות, היו גונחים מעונג שערבים פה סובלים ודורשים עוד ועוד. אבל כשזה נוגע ביהודים, בטח ביהודים מתוך הקהילה שלהם, אז פתאום מדובר בכישלון ועידוד לאלימות".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' מסר בתגובה:
"אין שום קונספירציה - הרוצח המתועב יגאל עמיר רצח את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל וכולנו עדיין כואבים ומזועזעים מהרצח הנורא. כן היה מחדל גדול של המחלקה היהודית בשב”כ, וכן, עד היום הוא מסרב לקחת עליו אחריות".
למרות פניות חוזרות ונשנות, עד מועד ירידת הגליון לדפוס, מלשכת נתניהו לא התקבלה תגובה.
